עדים לקיומי ל'רוצח'

א סו

משתמש ותיק
הנה, לגבי גיטין וקידושין צריך עדים לקיומי.
בנוגע ליבום מבואר (יבמות נד) דלא בעי' כלל דעת.
בנוגע לחליצה כתב הגר"ח (הל' יבו"ח פ"ד) דא"צ ג"כ.
לעניין דיני ממונות, הרשב"א (קידושין סו.) כתב שא"צ דלא ילפי' דבר דבר מממון אלא במכחישים.
ואילו הקצה"ח (סי' רמא ס"ק א) ס"ל דבממון נמי בעי' עדים לקיומי.
לגבי זנות, בכתובות (ט.) נראה דלס"ד אליבא דרש"י ותוס' בעי' עדים לקיומי, ולמסקנא בתוס' (קידושין סו.) מבואר דל"צ (וכ"כ הגר"ח הנ"ל) ואילו מדברי התוס' (בכתובות שם) משמע דצריך.

מה הדין בנוגע לרציחה. הדבר נשמע מוזר, אך במכות (ו.) משמע לכאו' דבס"ד מיהת בעי' עדים לקיום הדבר, ע"ש בפי' רש"י והתוס' (ועי' גם בחידושי הגר"ח על הש"ס שם). 
אשמח אם מישהו יוכל להוסיף ולבאר עוד את העניין, אם יש לו ראיות לזה ממקומות אחרים, ואם כך הוא למעשה. ובכל אופן אם מישהו יוכל לתת הסבר וביאור לדבר, הן בנוגע לרוצח בפרט, והן בנוגע לכל דיני עדי קיום בכלל.
תודה !
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
לא כל כך הבנתי מה שייך עידי קיום ברוצח, בד"נ מבואר דל"מ עדות מיוחדת, וזהו דינים הנוגעים להלכות קבלת עדות, [וביארו האחרונים בזה מה דלא קטלינן עפ"י סימנים כמבואר בחולין צו דלא עדיף מעדות מיוחדת], אך אין לזה שייכות כמובן לעדות לקיומי שאין לזה שום מובן ברוצח.
 
חלק עליון תַחתִית