בריש מסכת סנהדרין, דיני ממונות בשלשה וכו'.
ולכאורה צ"ב איזה הלכה התחדשה בזה.
דהא עיקר החיוב (מלבד בקנס) חל אף אם בי"ד לא חייבו אותו.
ואי נימא לעניין כפייה הרי בכל דיני התורה אין כופין בפחות משלשה (גיטין פח', ולכה"פ כן דעת קצוה"ח ג' א').
ואם שניים מתווכחים ביניהם, הרי שאם הכריעו כדין שוב אי"ז תלוי היותם בי"ד של שלשה, וכל מורה הוראה שגילה לבעל הדין חיובו ע"פ ד"ת הוא צריך לשמוע לו, ואם הכריעו שלא כדין הרי שהדין חוזר, וא"כ מה התחדש בזה.
וחשבתי שלכאורה כל עיקר הדין בזה הוא לבי"ד עצמם שלא יכריעו הלכה כשאין שלשה, אבל כלפי הדין עצמו ובעלי הדין אין בזה שום חידוש הלכה.
אשמח לשמוע דעת הת"ח דפה.
ולכאורה צ"ב איזה הלכה התחדשה בזה.
דהא עיקר החיוב (מלבד בקנס) חל אף אם בי"ד לא חייבו אותו.
ואי נימא לעניין כפייה הרי בכל דיני התורה אין כופין בפחות משלשה (גיטין פח', ולכה"פ כן דעת קצוה"ח ג' א').
ואם שניים מתווכחים ביניהם, הרי שאם הכריעו כדין שוב אי"ז תלוי היותם בי"ד של שלשה, וכל מורה הוראה שגילה לבעל הדין חיובו ע"פ ד"ת הוא צריך לשמוע לו, ואם הכריעו שלא כדין הרי שהדין חוזר, וא"כ מה התחדש בזה.
וחשבתי שלכאורה כל עיקר הדין בזה הוא לבי"ד עצמם שלא יכריעו הלכה כשאין שלשה, אבל כלפי הדין עצמו ובעלי הדין אין בזה שום חידוש הלכה.
אשמח לשמוע דעת הת"ח דפה.