לבקיאים בחו"מ.
בקצוה"ח ע"ט י הביא דעת המהרי"ט שאין אדם נעשה כפרן על פי עצמו והודאתו.
וצ"ע מהגמ' סנהדרין כ"ט. בהו"א שבאומר לא הודיתי נעשה כפרן ולא יכול לומר יותר משטה.
(ובשיעורי ר"ש בב"ב דף ו הביא לדון אי דברי המהריט קאי גם במכחיש הודאתו ואי לא מתיישב אך לא נראה לי כן מדברי המהריט. ומה שהקשה שם לא ידעתי אי הכרח יש בקושיתו הא יש לומר שאין כפירה על הודאה אלא על הלואה וממילא חשוב כפרן על פי עצמו )
בקצוה"ח ע"ט י הביא דעת המהרי"ט שאין אדם נעשה כפרן על פי עצמו והודאתו.
וצ"ע מהגמ' סנהדרין כ"ט. בהו"א שבאומר לא הודיתי נעשה כפרן ולא יכול לומר יותר משטה.
(ובשיעורי ר"ש בב"ב דף ו הביא לדון אי דברי המהריט קאי גם במכחיש הודאתו ואי לא מתיישב אך לא נראה לי כן מדברי המהריט. ומה שהקשה שם לא ידעתי אי הכרח יש בקושיתו הא יש לומר שאין כפירה על הודאה אלא על הלואה וממילא חשוב כפרן על פי עצמו )