סמיכת ר' יהודה בן בבא

למד לשונך לומר

משתמש רגיל
שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזירה על ישראל שכל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תיחרב ותחומין שסומכין בהן יעקרו מה עשה יהודה בן בבא הלך וישב לו בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות ובין שני תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ואלו הן ר"מ ור' יהודה ור' שמעון ור' יוסי ור' אלעזר בן שמוע (סנהדרין יד.)

מדוע הלך ריב"ב לסמוך בין שני עיירות גדולות, מה התועלת בזה ומה היה שונה לו היה סומך בין שני עיירות קטנות ?
והאמת שבמהרש''א מבאר מדוע סמך בין שני הרים גדולים, כיוון שכך יקשה על המלכות לעוקרם, אך ביאור זה אינו שייך בעיירות, דאי נימא שעיירות גדולות לא הייתה המלכות עוקרת, א"כ שיסמוך ריב"ב לכתחילה בתוך עיירה גדולה, הרי המלכות במילא תימנע מלעוקרה ? 
 
 

למד לשונך לומר

משתמש רגיל
פותח הנושא
HaimL אמר:
בפשטות, הכוונה היא, מקום מבודד, שעין המלכות תתקשה למצאו.
אין זה עולה בקנה אחד עם פירש"י שפירש - "בין שתי עיירות גדולות - ולא בתוך העיר שאם יוודע שלא יחריבו את העיר"
 

ערבה

משתמש ותיק
במאמר המוסגר אציין ידיעה נחמדה ש'מחלף סומך' בצפון נקרא כך על שם אותו מעשה שהיה בקרבת מקום.
 

למד לשונך לומר

משתמש רגיל
פותח הנושא
ערבה אמר:
במאמר המוסגר אציין ידיעה נחמדה ש'מחלף סומך' בצפון נקרא כך על שם אותו מעשה שהיה בקרבת מקום.
אכן, גם קברו של ר' יהודה בן בבא שוכן צמוד ממש למחלף סומך.
 
 
חלק עליון תַחתִית