סנהדרין עג. סוגיא דרודף. כשיודע לו הדבר יהרוג אותו אם חשיב רודף

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
האם יש מקור לכך למקרה שרודף כשיודע לו שחברו הלך למקום פלוני, כגון בא"ל אם תלך למקם פלוני אהרגך, והלך, ועכשיו אינו יודע הרודף, וברור לן דכשיודע לו יהרגהו. האם חשיב רודף?
 

אין חכמה

משתמש ותיק
לא ברור בשאלה מי לא יודע
עכ"פ מוסר הוא מקרה דומה לזה
שאף באומר מחוינא דינו כרודף אף שאינו ידוע בוודאות הרדיפה
אם כי לא ברור שהוא ממש דן רודף
והוא צריך התראה באופנים מסויימים
 

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
לא ברור בשאלה מי לא יודע
עכ"פ מוסר הוא מקרה דומה לזה
שאף באומר מחוינא דינו כרודף אף שאינו ידוע בוודאות הרדיפה
אם כי לא ברור שהוא ממש דן רודף
והוא צריך התראה באופנים מסויימים
הכוונה שהרודף לא יודע. ויש לחלק ממוסר, שמצידו לא חסר במאמצים לפגוע בו, וכאן אינו מתכוין כלל השתא לפגוע בו. והינו דמוסר הפעיל את תהליכי הפגיעה, ואילו בכה"ג לא עשה שום פעולה ודו"ק. ויש לומר דענין רודף, הוא מי שבכל כוחו מנסה לפגוע בחברו, "רודף", כשמו, וצ"ע.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
כוונתי היתה במוסר שעדין לא מסר אלא באומר מחווינא
שכיוון שאמדינן כוונתו למסור סגי בזה אף שאין וודאות במסירה
 

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
כוונתי היתה במוסר שעדין לא מסר אלא באומר מחווינא
שכיוון שאמדינן כוונתו למסור סגי בזה אף שאין וודאות במסירה
לכאו' עדיין יש לחלק, דבמוסר סו"ס מצידו היה הכנה להריגה, וכאן אינו יודע כלום. וצריך להתחדש אצלו ידיעה, שהלך למקום פלוני. 
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
לא פסקה ישיבה אמר:
אין חכמה אמר:
כוונתי היתה במוסר שעדין לא מסר אלא באומר מחווינא
שכיוון שאמדינן כוונתו למסור סגי בזה אף שאין וודאות במסירה
לכאו' עדיין יש לחלק, דבמוסר סו"ס מצידו היה הכנה להריגה, וכאן אינו יודע כלום. וצריך להתחדש אצלו ידיעה, שהלך למקום פלוני. 
אמת
ולא באתי לפשוט
רק יש כיוון לדברים שאי"צ בוודאות גמורה
 
 

מה אדבר

משתמש ותיק
לכאו' לא גרע מיכול להצילו באחד מאבריו, שכיון שאם לא יוודע לו לא יהרוג, אינו רודף.
 

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה אדבר אמר:
לכאו' לא גרע מיכול להצילו באחד מאבריו, שכיון שאם לא יוודע לו לא יהרוג, אינו רודף.
ואם ברור דיודע לו לאחר זמן, מה יהיה הדין אז?
 
 

מה אדבר

משתמש ותיק
לא פסקה ישיבה אמר:
מה אדבר אמר:
לכאו' לא גרע מיכול להצילו באחד מאבריו, שכיון שאם לא יוודע לו לא יהרוג, אינו רודף.
ואם ברור דיודע לו לאחר זמן, מה יהיה הדין אז?

אם רוצה אתה לדון מצד מה שהוא רודף מחר, פשיטא דליכא לחייבו בהא.
 

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה אדבר אמר:
לא פסקה ישיבה אמר:
מה אדבר אמר:
לכאו' לא גרע מיכול להצילו באחד מאבריו, שכיון שאם לא יוודע לו לא יהרוג, אינו רודף.
ואם ברור דיודע לו לאחר זמן, מה יהיה הדין אז?

אם רוצה אתה לדון מצד מה שהוא רודף מחר, פשיטא דליכא לחייבו בהא.
למה פשיטא כל כך, הרי ברי לנו דיהרגו.
 
 
חלק עליון תַחתִית