ברדלס עיוני
משתמש חדש
הנה מצינו במתנות כהונה שחיוב התורה מתערב בהגדרות ממוניות דאיתא בב"ב בפ' יש נוחלין דבמכרי כהונה אמרי' מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמי לכאו' לא נמצא בכל דיני ממונות כדבר הזה.
והמבוכה הגדולה בענין זה דאיתא בחולין דהמזיק מתנו"כ אינו חייב כמובן כשלא עסקינן במכרי כהונה ומאידך המוכר לחבירו מתנו"כ המתנות הנמכרות הולכות לכהן והמוכר צריך להחזיר דמי מכירה? הגדר בדברים היה נראה שבמתנו"כ הגדר הוא שאדם המפריש מתנות חל עליו דין נתינה ודווקא כשהדבר בעין ממילא במוכר חייב להחזיר אך כשהזיק ביטל את חיוב הנתינה וודאי שצריך לביאור היאך חיוב נתינה בכל אופן שהוא הופך את הכהן למוחזק. אך כשפותחים חולין דף קלא. חזי' דאי המלך בא על נכסיו באנפרות דהיינו לקח מנכסיו בלי סיבה של חוב וכדו' חייב מתנות ולפי חלק מהראשונים חייב להפריש מחדש ותמוה אם יש דין לתבוע הפרשה חדשה מ"ש מזיק וכן במכר מה ההגדרה?????????
והמבוכה הגדולה בענין זה דאיתא בחולין דהמזיק מתנו"כ אינו חייב כמובן כשלא עסקינן במכרי כהונה ומאידך המוכר לחבירו מתנו"כ המתנות הנמכרות הולכות לכהן והמוכר צריך להחזיר דמי מכירה? הגדר בדברים היה נראה שבמתנו"כ הגדר הוא שאדם המפריש מתנות חל עליו דין נתינה ודווקא כשהדבר בעין ממילא במוכר חייב להחזיר אך כשהזיק ביטל את חיוב הנתינה וודאי שצריך לביאור היאך חיוב נתינה בכל אופן שהוא הופך את הכהן למוחזק. אך כשפותחים חולין דף קלא. חזי' דאי המלך בא על נכסיו באנפרות דהיינו לקח מנכסיו בלי סיבה של חוב וכדו' חייב מתנות ולפי חלק מהראשונים חייב להפריש מחדש ותמוה אם יש דין לתבוע הפרשה חדשה מ"ש מזיק וכן במכר מה ההגדרה?????????