דחוף מאוד!!! היכן נמצא השב שמעתתא הזה?

אור החכמה

משתמש ותיק
אני חייב דחוף לדעת מה המקור של דברי השב שמעתתא הבאים המובאים בשיעורי רבי שמואל:
ראיתי הרבה מצטטים את השב שמעתתא הזה, אבל לא מצאתיו בשום מקום.
אשמח אם מישהו יוכל למצוא אותו.
ייש"כ גדול.

שיעורי ר' שמואל מסכת בבא בתרא דף כג עמוד ב
סז) בענין רוב וקרוב והאיך הדין בספק קרוב
תוד"ה מצאו בין שני שובכין וכו', אבל קשיא לרשב"א דהיכי מ"ל אף על גב דחד מינייהו נפיש הא קתי מחצה על מחצה שניהם יחלוקו ואי חד מינייהו נפיש ניזיל בתר רובא, ע"ש. והנה בש"ש כ' ליישב, דהא באמת א"א לצמצם ובע"כ דחד מינייהו קרוב טפי ולא ידעינן הי מנייהו, והשתא הא קיימינן אי נימא דקרוב עדיף מרוב, וכיון שכן הא חייל הכא דין קרוב אחדא מינייהו אלא דלא ידעינן מאן הוא וממילא לא אזלינן בכה"ג בתר רובא ויחלוקו. ועיין באו"ש שכתב דבכה"ג דא"א לצמצם ליכא כלל דין קרוב, ולפי"ז א"ש דברי התוס' בפשטות. אמנם באמת דאף אי נימא כהש"ש דגם היכא דא"א לצמצם איכא דין קרוב ג"כ איכא למימר כהתוס', דכיון דסו"ס לא ידעינן הי מנייהו קרוב ולא אהני לן הקרוב לברר את הספק אזלינן בתר רוב, דרק כיש לנו הכרעה מכח הקרוב אז הוא דאזלינן אחר הקרוב, אבל הכא דגם אחר הקרוב הספק במקומו עומד יבוא הרוב ויכריע ביניהם, דמ"ש ספק זה מכל הספיקות שהרוב מכריע בהם. 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
בש"ש כ' ליישב, דהא באמת א"א לצמצם
הערה: בחיפוש ע"י המחשב נמצא שהמילה "לצמצם" לא נמצא בכל ספר 'שב שמעתתא' אלא פעם אחת בלבד! (והוא בשמעתתא ה' פרק ט"ז בד"ה 'אך קשה'), והש"ש שם אינו מדבר בעניין הנ"ל
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
אור החכמה אמר:
בש"ש כ' ליישב, דהא באמת א"א לצמצם
הערה: בחיפוש ע"י המחשב נמצא שהמילה "לצמצם" לא נמצא בכל ספר 'שב שמעתתא' אלא פעם אחת בלבד! (והוא בשמעתתא ה' פרק ט"ז בד"ה 'אך קשה'), והש"ש שם אינו מדבר בעניין הנ"ל

יש לי כמה אפשרויות:
או שר' שמואל הבין כך מעצמו ממש"כ השב שמעתתא באיזה מקום.
או שזה נמצא בקצוה"ח
או שיש כאן טעות ואת הדברים האלו כותב מישהו אחר
או שיש טעות בר"ת, אולי במקום ש"ש - אמור להיות כתוב כאן משהו דומה?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
אורח אמר:
מצורף הקטע הרלוונטי
מי היה הנחלת דוד הזה? ומתי הוא חי?

 רבי דוד טביל (טעביל, בכתיב יידי) זצוק"ל הוא בנו של רבי משה רובין. נולד בערך בשנת תקנ"ד 1794 בליטא. היה מגדולי תלמידיו של הג"ר חיים מוולוז'ין. שימש בראשית דרכו כרבה של סטויבץ, ואחר כך כרבה של העיר מינסק ונחשב אחד מגדולי הדור. נפטר בשנת תרכ"א 1861. בחייו הספיק להדפיס רק את ספר השו"ת והדרשות בית דוד בעיר ורשה בשנת תרי"ד 1854.
 ספרו המפורסם הוא נחלת דוד, הכולל חידושים חריפים על מסכת בבא קמא ובבא מציעא, נדפס לראשונה בווילנא בשנת תרכ"ד 1864, ואחריו נדפסו חידושיו על המסכתות בבא בתרא וחולין, ועל ברכות, מועד קטן ומעט על פסחים בשם דברי דוד בווילנה בשנת תרמ"ו 1886.
 כל חידושיו על הש"ס יצאו במהדורה חדשה ומתוקנת בירושלים בשנת תשס"א 2001, על ידי הוצאת 'מיר' בשני כרכים.
 ספרו נחשב לאבן יסוד בעולם הישיבות במסכתות בהן עוסק הספר.
 
 

ששמואל

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
אני חייב דחוף לדעת מה המקור של דברי השב שמעתתא הבאים המובאים בשיעורי רבי שמואל:
ראיתי הרבה מצטטים את השב שמעתתא הזה, אבל לא מצאתיו בשום מקום.
אשמח אם מישהו יוכל למצוא אותו.
ייש"כ גדול.

שיעורי ר' שמואל מסכת בבא בתרא דף כג עמוד ב
סז) בענין רוב וקרוב והאיך הדין בספק קרוב
תוד"ה מצאו בין שני שובכין וכו', אבל קשיא לרשב"א דהיכי מ"ל אף על גב דחד מינייהו נפיש הא קתי מחצה על מחצה שניהם יחלוקו ואי חד מינייהו נפיש ניזיל בתר רובא, ע"ש. והנה בש"ש כ' ליישב, דהא באמת א"א לצמצם ובע"כ דחד מינייהו קרוב טפי ולא ידעינן הי מנייהו, והשתא הא קיימינן אי נימא דקרוב עדיף מרוב, וכיון שכן הא חייל הכא דין קרוב אחדא מינייהו אלא דלא ידעינן מאן הוא וממילא לא אזלינן בכה"ג בתר רובא ויחלוקו. ועיין באו"ש שכתב דבכה"ג דא"א לצמצם ליכא כלל דין קרוב, ולפי"ז א"ש דברי התוס' בפשטות. אמנם באמת דאף אי נימא כהש"ש דגם היכא דא"א לצמצם איכא דין קרוב ג"כ איכא למימר כהתוס', דכיון דסו"ס לא ידעינן הי מנייהו קרוב ולא אהני לן הקרוב לברר את הספק אזלינן בתר רוב, דרק כיש לנו הכרעה מכח הקרוב אז הוא דאזלינן אחר הקרוב, אבל הכא דגם אחר הקרוב הספק במקומו עומד יבוא הרוב ויכריע ביניהם, דמ"ש ספק זה מכל הספיקות שהרוב מכריע בהם. 
אתה מתכוון אולי לשמעתא ד פרק א ?
(אני לא אוחז בסוגיא אבל נראה לי שהוא מדבר על זה שם)
 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ששמואל אמר:
אור החכמה אמר:
אני חייב דחוף לדעת מה המקור של דברי השב שמעתתא הבאים המובאים בשיעורי רבי שמואל:
ראיתי הרבה מצטטים את השב שמעתתא הזה, אבל לא מצאתיו בשום מקום.
אשמח אם מישהו יוכל למצוא אותו.
ייש"כ גדול.

שיעורי ר' שמואל מסכת בבא בתרא דף כג עמוד ב
סז) בענין רוב וקרוב והאיך הדין בספק קרוב
תוד"ה מצאו בין שני שובכין וכו', אבל קשיא לרשב"א דהיכי מ"ל אף על גב דחד מינייהו נפיש הא קתי מחצה על מחצה שניהם יחלוקו ואי חד מינייהו נפיש ניזיל בתר רובא, ע"ש. והנה בש"ש כ' ליישב, דהא באמת א"א לצמצם ובע"כ דחד מינייהו קרוב טפי ולא ידעינן הי מנייהו, והשתא הא קיימינן אי נימא דקרוב עדיף מרוב, וכיון שכן הא חייל הכא דין קרוב אחדא מינייהו אלא דלא ידעינן מאן הוא וממילא לא אזלינן בכה"ג בתר רובא ויחלוקו. ועיין באו"ש שכתב דבכה"ג דא"א לצמצם ליכא כלל דין קרוב, ולפי"ז א"ש דברי התוס' בפשטות. אמנם באמת דאף אי נימא כהש"ש דגם היכא דא"א לצמצם איכא דין קרוב ג"כ איכא למימר כהתוס', דכיון דסו"ס לא ידעינן הי מנייהו קרוב ולא אהני לן הקרוב לברר את הספק אזלינן בתר רוב, דרק כיש לנו הכרעה מכח הקרוב אז הוא דאזלינן אחר הקרוב, אבל הכא דגם אחר הקרוב הספק במקומו עומד יבוא הרוב ויכריע ביניהם, דמ"ש ספק זה מכל הספיקות שהרוב מכריע בהם. 
אתה מתכוון אולי לשמעתא ד פרק א ?
(אני לא אוחז בסוגיא אבל נראה לי שהוא מדבר על זה שם)

הוא מדבר שם על העניין, אבל ממש לא אומר את מה שר' שמואל מביא ממנו
 

ששמואל

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
הוא מדבר שם על העניין, אבל ממש לא אומר את מה שר' שמואל מביא ממנו
צר לי.
תנסה לחפש אצל ספרי תלמידיו.
(מרפרוף ב"בד קדש" וב"אשר לשלמה" לא מצאתי שהם מדברים על כך)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
אני חייב דחוף לדעת מה המקור של דברי השב שמעתתא הבאים המובאים בשיעורי רבי שמואל:
ראיתי הרבה מצטטים את השב שמעתתא הזה, אבל לא מצאתיו בשום מקום.
אשמח אם מישהו יוכל למצוא אותו.
ייש"כ גדול.

שיעורי ר' שמואל מסכת בבא בתרא דף כג עמוד ב
סז) בענין רוב וקרוב והאיך הדין בספק קרוב
תוד"ה מצאו בין שני שובכין וכו', אבל קשיא לרשב"א דהיכי מ"ל אף על גב דחד מינייהו נפיש הא קתי מחצה על מחצה שניהם יחלוקו ואי חד מינייהו נפיש ניזיל בתר רובא, ע"ש. והנה בש"ש כ' ליישב, דהא באמת א"א לצמצם ובע"כ דחד מינייהו קרוב טפי ולא ידעינן הי מנייהו, והשתא הא קיימינן אי נימא דקרוב עדיף מרוב, וכיון שכן הא חייל הכא דין קרוב אחדא מינייהו אלא דלא ידעינן מאן הוא וממילא לא אזלינן בכה"ג בתר רובא ויחלוקו. ועיין באו"ש שכתב דבכה"ג דא"א לצמצם ליכא כלל דין קרוב, ולפי"ז א"ש דברי התוס' בפשטות. אמנם באמת דאף אי נימא כהש"ש דגם היכא דא"א לצמצם איכא דין קרוב ג"כ איכא למימר כהתוס', דכיון דסו"ס לא ידעינן הי מנייהו קרוב ולא אהני לן הקרוב לברר את הספק אזלינן בתר רוב, דרק כיש לנו הכרעה מכח הקרוב אז הוא דאזלינן אחר הקרוב, אבל הכא דגם אחר הקרוב הספק במקומו עומד יבוא הרוב ויכריע ביניהם, דמ"ש ספק זה מכל הספיקות שהרוב מכריע בהם. 


לא נמצא בשב שמעתתא ולא בקצוה"ח.
יש תירוץ של קונטרס הספיקות כלל ח' סוף אות ז', אח של השב שמעתתא. אבל אינו כתירוץ שמובא בשי' הרש"ר.

בכל מקרה בגוף השאלה, תמצא בגידולי שמואל שם ד"ה והנה, מחנה חיים חו"מ ח"ב אות קנג, חת"ס שם ד"ה שני, שו"ת טוב טעם ודעת ח"ב מהדו"ג ח"א סימן ריג ובספרי שני האחים הכוהנים על אתר, פורת יוסף, וחשק שלמה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לא נמצא בשב שמעתתא ולא בקצוה"ח.
האם זה בקיאות של לימוד, או בקיאות של 'מחשב' בלבד?
לגבי 'בקיאות מחשב' כבר כתבתי שמילים אלו אינם מופיעים בש"ש (אלא פעם אחת בענין אחר),
ואילו לבקיאות לימודית הרי כדי לומר שתירוץ זה לא נמצא לא בש"ש ולא בקצוה"ח לא מספיק לדעת את כל ספר ש"ש וקצוה"ח בעל פה, (וכל הכבוד וההערכה למע"כ הדר"ג אם אכן הוא כך), אלא צריך לדעת שאין שום מקום בש"ש וגם לא בכל דברי הקצוה"ח שיש להבין מתוכו תירוץ זה על הקושיא.
שהרי כבר העלה הרב @אור החכמה  נ"י בשאלתו אפשרות כזאת -
אור החכמה אמר:
שר' שמואל הבין כך מעצמו ממש"כ השב שמעתתא באיזה מקום.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
נדיב לב אמר:
לא נמצא בשב שמעתתא ולא בקצוה"ח.
האם זה בקיאות של לימוד, או בקיאות של 'מחשב' בלבד?
לגבי 'בקיאות מחשב' כבר כתבתי שמילים אלו אינם מופיעים בש"ש (אלא פעם אחת בענין אחר),
ואילו לבקיאות לימודית הרי כדי לומר שתירוץ זה לא נמצא לא בש"ש ולא בקצוה"ח לא מספיק לדעת את כל ספר ש"ש וקצוה"ח בעל פה, (וכל הכבוד וההערכה למע"כ הדר"ג אם אכן הוא כך), אלא צריך לדעת שאין שום מקום בש"ש וגם לא בכל דברי הקצוה"ח שיש להבין מתוכו תירוץ זה על הקושיא.
שהרי כבר העלה הרב @אור החכמה  נ"י בשאלתו אפשרות כזאת -
אור החכמה אמר:
שר' שמואל הבין כך מעצמו ממש"כ השב שמעתתא באיזה מקום.

כאחד שנבחן בזמנו על כל הש"ש. ובמיוחד שאין אזכור בסיסי של תוס' הנ"ל בש"ש, ולא מסתבר שר' שמואל שמצא מקור ליסוד של הש"ש מהתוס', מייחס ראיה זאת בפשיטות לש"ש ולא לדידיה, ואילו הש"ש שנקט יסוד זה התעלם להוכיח מדברי תוס', ובהכרח שלא הוזכר זאת בש"ש.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
כאחד שנבחן בזמנו על כל הש"ש.
כל הכבוד!
אפשר לדעת ברשותכם מי היה הבוחן?
והאם זה הי' מבחן בעל-פה, או מתוך הספר? (השאלה הוא בין מצד הבוחן, ובין מצד הנבחן).

בברכה שכן תזכה להוסיף בידיעת ספרים אחרים לרוב, ולקנות קנים בכל התורה כולה בס"ד.
 
חלק עליון תַחתִית