בבא בתרא פרק חזקת טוען וחוזר וטוען

פרי הארץ

משתמש ותיק
הנה דנו רבות בפסול חוזר וטוען האם הוא משום חשש משקר או משום פסול הוד"ב האם יש לא' מחו"ר הפורום הסבר מניח את הדעת כיצד יתכן לומר שלא הוי הוד"ב אלא רק חשש משקר ומה הסברא שכתבו האחרונים לחלק במפטור לפטור?
עוד יש לדון בדברי האומרים שהוי הוד"ב  כיצד כתבו הראשונים הכא (יד רמה) שאם לא היה לדין חוזר וטען והיה חייב שבועה בטענתו היינו משביעם אותו על טענתו הראשונה אפי' שטען ההיפך ממנה ומדוע ל"א שגם השנייה תהיה הוד"ב ולכל הפחות כדין תרי ותרי וכיצד יכול להשבע נגד טענתו המפורשת?
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
בסוגיא שם מיירי במפרש דבריו הראשונים וממילא ליכא משום הודאת בע"ד.
ובסותר דבריו לגמרי אז הוה הודאת בע"ד לכו"ע.
בעניין חוזר מפטור לפטור יעו' קצוה"ח פ סקג ו,נתה"מ עב סקלד, קוב"ש ב"ב קיג.
 
חלק עליון תַחתִית