איש אל רעהו
משתמש ותיק
אדם הגביה אבידה, אבל התעצל מלהחזירה, האם עובר על הלאו של 'לא תוכל להתעלם'?
אפשר לומר שזהו דווקא לאחר יאוש. וכמו שמבואר בדברי התוס' לענין לא תגזול שאינו עובר לאחר יאוש.יואל נהרי אמר:רש"י מסכת בבא מציעא דף כו עמוד ב:
לא תוכל להתעלם אינה אזהרה אלא לכובש את עיניו ונמנע מלהציל, הלכך, הנוטלה על מנת להחזיר ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה - אין כאן מתעלם, אבל השב תשיבם איכא משנטל עד שישיבנה.
[מבואר שם בסו' שרק בנטלה ע"מ לגוזלה נקרא מתעלם].
אמנם בעל המאור שם חולק על רש"י וס"ל שעובר על לא תוכל להתעלם גם בכה"ג, ועי"ש ברמב"ן שחולק עליו וס"ל כרש"י', וכמדומה דהכי קי"ל.
ברוך בואך לפורום !
נשארה בביתו.משה נפתלי אמר:1. התעצל מלהחזירה או מלהכריז עליה?
2. ומה עשה עמה?
כלל זה נקוט בידך: שאלה צריכה שתהיה מחודדת ולא מגומגמת. בהצלחה!
כלומר, קיים צו התורה 'ואספתו אל תוך ביתך', ומה בקשתך עוד ותעש?איש אל רעהו אמר:נשארה בביתו.
לכאורה בדברי הרמב"ן ועוד ראשונים מוכח שעובר בלא תוכל להתעלם, והוא ממה שמבואר בגמרא דף לב. שהשבת אבידה יש בה עשה ול"ת ונתקשו הראשונים הרי אינו מצווה על השב תשיבם רק משעת הגבהה. וביאר הרמב"ן בדף ל. שמדובר שכבר הגביהה ועתה אומר לו אביו אל תחזיר, מבואר שבאופן זה שאינו מחזיר עובר בלא תוכל להתעלם. [וכן ביאר שם הרמב"ן את הגמרא בדף ל. בכהן והיא בבית הקברות שמדובר שכבר נטלה ונכנסה עתה לבית הקברות].משה נפתלי אמר:כלומר, קיים צו התורה 'ואספתו אל תוך ביתך', ומה בקשתך עוד ותעש?איש אל רעהו אמר:נשארה בביתו.
ומה תענה לקו' הרמב"ן עצמו במלחמות [שהבאתי לעיל]:איש אל רעהו אמר:לכאורה בדברי הרמב"ן ועוד ראשונים מוכח שעובר בלא תוכל להתעלם, והוא ממה שמבואר בגמרא דף לב. שהשבת אבידה יש בה עשה ול"ת ונתקשו הראשונים הרי אינו מצווה על השב תשיבם רק משעת הגבהה. וביאר הרמב"ן בדף ל. שמדובר שכבר הגביהה ועתה אומר לו אביו אל תחזיר, מבואר שבאופן זה שאינו מחזיר עובר בלא תוכל להתעלם. [וכן ביאר שם הרמב"ן את הגמרא בדף ל. בכהן והיא בבית הקברות שמדובר שכבר נטלה ונכנסה עתה לבית הקברות].משה נפתלי אמר:כלומר, קיים צו התורה 'ואספתו אל תוך ביתך', ומה בקשתך עוד ותעש?איש אל רעהו אמר:נשארה בביתו.
החילוק הוא בין לפני יאוש לאחר יאוש, ואכן זהו חידוש גדול, שהרי היאוש לא הועיל לו לקנותה ומכל מקום יש נפק"מ.יואל נהרי אמר:ומה תענה לקו' הרמב"ן עצמו במלחמות [שהבאתי לעיל]:איש אל רעהו אמר:לכאורה בדברי הרמב"ן ועוד ראשונים מוכח שעובר בלא תוכל להתעלם, והוא ממה שמבואר בגמרא דף לב. שהשבת אבידה יש בה עשה ול"ת ונתקשו הראשונים הרי אינו מצווה על השב תשיבם רק משעת הגבהה. וביאר הרמב"ן בדף ל. שמדובר שכבר הגביהה ועתה אומר לו אביו אל תחזיר, מבואר שבאופן זה שאינו מחזיר עובר בלא תוכל להתעלם. [וכן ביאר שם הרמב"ן את הגמרא בדף ל. בכהן והיא בבית הקברות שמדובר שכבר נטלה ונכנסה עתה לבית הקברות].משה נפתלי אמר:כלומר, קיים צו התורה 'ואספתו אל תוך ביתך', ומה בקשתך עוד ותעש?
"ועוד במסכת קדושין פרק ראשון חשיב השבת אבידה מצות עשה שאין הזמן גרמא דאלמא אין בה לא תעשה אלא עשה גרידא היא ולא משכחת לה אלא בזו בלבד שיש בה משום השב תשיבם ואין בה משום לא תוכל להתעלם".
אם במקרה שלך יש 'לא תוכל להתעלם' למה במקרה של רבא אין 'לא תוכל להתעלם' (כמ"ש הרמב"ן) ?
כלומר, המדובר הוא ביודע מי הוא בעל האבדה, ומתעצל להרים אליו טלפון.איש אל רעהו אמר:בדברי הרמב"ן ועוד ראשונים מוכח שעובר בלא תוכל להתעלם.
בלאו הכי מוכח כן, לפי מה שביארו התוספות והרא"ש במה שאמרו בגמרא שאם נטלה לגוזלה אף אם החזירה לאחר יאוש הוי מתנה בעלמא, ואיסורא דעבד עבד. וביארו הנ"ל שזהו רק לענין הלאו דלא תוכל להתעלם אבל מצוות השב תשיבם קיים, ואילו אם החזירה קודם יאוש אף לא עבר על לאו דלא תוכל להתעלם, כמבואר בסמ"ע סימן רנט עיי"ש היטב בלשונו.יואל נהרי אמר:למה היאוש אינו מסלק את ההשב תשיבם ורק את הלא תוכל להתעלם הוא מסלק ?
בכ"א אתה צודק שצ"ל כן ברמב"ן שלאחר יאוש אין לא תוכל להתעלם למרות שיש השב תשיבם [גם אם ההגדרה אינה ברורה], ולפני יאוש יש את שניהם.