הגביה אבידה אך התעצל מלהחזירה

איש אל רעהו

משתמש ותיק
אדם הגביה אבידה, אבל התעצל מלהחזירה, האם עובר על הלאו של 'לא תוכל להתעלם'?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
1. התעצל מלהחזירה או מלהכריז עליה?
2. ומה עשה עמה?
כלל זה נקוט בידך: שאלה צריכה שתהיה מחודדת ולא מגומגמת. בהצלחה!
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
רש"י מסכת בבא מציעא דף כו עמוד ב:
לא תוכל להתעלם אינה אזהרה אלא לכובש את עיניו ונמנע מלהציל, הלכך, הנוטלה על מנת להחזיר ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה - אין כאן מתעלם, אבל השב תשיבם איכא משנטל עד שישיבנה.
 
[מבואר שם בסו' שרק בנטלה ע"מ לגוזלה נקרא מתעלם].

אמנם בעל המאור שם חולק על רש"י וס"ל שעובר על לא תוכל להתעלם גם בכה"ג, ועי"ש רמב"ן במלחמות שחולק עליו וס"ל כרש"י', וכמדומה דהכי קי"ל.


ברוך בואך לפורום !
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
סנהדרין דף מא עמוד ב:
מטיבותיה דמר אמרינן בה טובא, מנזיהותיה דמר - לא אמרינן בה ולא חדא.
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יואל נהרי אמר:
רש"י מסכת בבא מציעא דף כו עמוד ב:
לא תוכל להתעלם אינה אזהרה אלא לכובש את עיניו ונמנע מלהציל, הלכך, הנוטלה על מנת להחזיר ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה - אין כאן מתעלם, אבל השב תשיבם איכא משנטל עד שישיבנה.
 
[מבואר שם בסו' שרק בנטלה ע"מ לגוזלה נקרא מתעלם].

אמנם בעל המאור שם חולק על רש"י וס"ל שעובר על לא תוכל להתעלם גם בכה"ג, ועי"ש ברמב"ן שחולק עליו וס"ל כרש"י', וכמדומה דהכי קי"ל.



ברוך בואך לפורום !
אפשר לומר שזהו דווקא לאחר יאוש. וכמו שמבואר בדברי התוס' לענין לא תגזול שאינו עובר לאחר יאוש.
 
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
1. התעצל מלהחזירה או מלהכריז עליה?
2. ומה עשה עמה?
כלל זה נקוט בידך: שאלה צריכה שתהיה מחודדת ולא מגומגמת. בהצלחה!
נשארה בביתו.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
המאור הגדול מסכת בבא מציעא דף יד עמוד ב:
והוי יודע דהא דאמרי' נטלה לפני יאוש ע"מ להחזירה ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה עובר משום השב תשיבם ה"ה דלאו דלא תוכל להתעלם ומשום השב תשיבם ולמטה קאמר לאפוקי משום בל תגזול דלא עבר דיקא נמי דקאמר בסיומא דשמעתא אינו עובר אלא משום לא תוכל להתעלם בלבד מכלל דמציעתא עובר בעשה ולא תעשה וה"ר שלמה ז"ל לא פי' כן.

מלחמת ה' מסכת בבא מציעא דף יד עמוד ב:
וזה הפי' אינו כלום וכי פסוק אחד הוא כדי שנאמר דהתחיל לאומרו ולא גמרו ועוד במסכת קדושין פרק ראשון חשיב השבת אבידה מצות עשה שאין הזמן גרמא דאלמא אין בה לא תעשה אלא עשה גרידא היא ולא משכחת לה אלא בזו בלבד שיש בה משום השב תשיבם ואין בה משום לא תוכל להתעלם וכבר פירשוה הראשונים ז"ל שם ומה שדקדק מדלא קאמר בלבד פתוי דברים הוא דבשלמא בהמתין לה עד לאחר שנתייאשו הבעלים שלא קיימו מצות השב תשיבם הוצרך לומר שלא עבר עליו אף על פי שלא קיימו אלא בנוטלה ע"מ להחזיר שלא העלים ממנה עיניו כלל מה הוצרך לומר שלא עבר ומה שרגילים להקשות בכאן הכל מתורץ אצלנו כראוי בדברים נכונין ולא לפרש ולהאריך באתי כאן:
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
איש אל רעהו אמר:
נשארה בביתו.
כלומר, קיים צו התורה 'ואספתו אל תוך ביתך', ומה בקשתך עוד ותעש?
לכאורה בדברי הרמב"ן ועוד ראשונים מוכח שעובר בלא תוכל להתעלם, והוא ממה שמבואר בגמרא דף לב. שהשבת אבידה יש בה עשה ול"ת ונתקשו הראשונים הרי אינו מצווה על השב תשיבם רק משעת הגבהה. וביאר הרמב"ן בדף ל. שמדובר שכבר הגביהה ועתה אומר לו אביו אל תחזיר, מבואר שבאופן זה שאינו מחזיר עובר בלא תוכל להתעלם. [וכן ביאר שם הרמב"ן את הגמרא בדף ל. בכהן והיא בבית הקברות שמדובר שכבר נטלה ונכנסה עתה לבית הקברות].
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
איש אל רעהו אמר:
משה נפתלי אמר:
איש אל רעהו אמר:
נשארה בביתו.
כלומר, קיים צו התורה 'ואספתו אל תוך ביתך', ומה בקשתך עוד ותעש?
לכאורה בדברי הרמב"ן ועוד ראשונים מוכח שעובר בלא תוכל להתעלם, והוא ממה שמבואר בגמרא דף לב. שהשבת אבידה יש בה עשה ול"ת ונתקשו הראשונים הרי אינו מצווה על השב תשיבם רק משעת הגבהה. וביאר הרמב"ן בדף ל. שמדובר שכבר הגביהה ועתה אומר לו אביו אל תחזיר, מבואר שבאופן זה שאינו מחזיר עובר בלא תוכל להתעלם. [וכן ביאר שם הרמב"ן את הגמרא בדף ל. בכהן והיא בבית הקברות שמדובר שכבר נטלה ונכנסה עתה לבית הקברות].
ומה תענה לקו' הרמב"ן עצמו במלחמות [שהבאתי לעיל]:
"ועוד במסכת קדושין פרק ראשון חשיב השבת אבידה מצות עשה שאין הזמן גרמא דאלמא אין בה לא תעשה אלא עשה גרידא היא ולא משכחת לה אלא בזו בלבד שיש בה משום השב תשיבם ואין בה משום לא תוכל להתעלם".

אם במקרה שלך יש 'לא תוכל להתעלם' למה במקרה של רבא אין 'לא תוכל להתעלם' (כמ"ש הרמב"ן) ?
 
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יואל נהרי אמר:
איש אל רעהו אמר:
משה נפתלי אמר:
כלומר, קיים צו התורה 'ואספתו אל תוך ביתך', ומה בקשתך עוד ותעש?
לכאורה בדברי הרמב"ן ועוד ראשונים מוכח שעובר בלא תוכל להתעלם, והוא ממה שמבואר בגמרא דף לב. שהשבת אבידה יש בה עשה ול"ת ונתקשו הראשונים הרי אינו מצווה על השב תשיבם רק משעת הגבהה. וביאר הרמב"ן בדף ל. שמדובר שכבר הגביהה ועתה אומר לו אביו אל תחזיר, מבואר שבאופן זה שאינו מחזיר עובר בלא תוכל להתעלם. [וכן ביאר שם הרמב"ן את הגמרא בדף ל. בכהן והיא בבית הקברות שמדובר שכבר נטלה ונכנסה עתה לבית הקברות].
ומה תענה לקו' הרמב"ן עצמו במלחמות [שהבאתי לעיל]:
"ועוד במסכת קדושין פרק ראשון חשיב השבת אבידה מצות עשה שאין הזמן גרמא דאלמא אין בה לא תעשה אלא עשה גרידא היא ולא משכחת לה אלא בזו בלבד שיש בה משום השב תשיבם ואין בה משום לא תוכל להתעלם".

אם במקרה שלך יש 'לא תוכל להתעלם' למה במקרה של רבא אין 'לא תוכל להתעלם' (כמ"ש הרמב"ן) ?
החילוק הוא בין לפני יאוש לאחר יאוש, ואכן זהו חידוש גדול, שהרי היאוש לא הועיל לו לקנותה ומכל מקום יש נפק"מ.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
למה היאוש אינו מסלק את ההשב תשיבם ורק את הלא תוכל להתעלם הוא מסלק ?

בכ"א אתה צודק שצ"ל כן ברמב"ן שלאחר יאוש אין לא תוכל להתעלם למרות שיש השב תשיבם [גם אם ההגדרה אינה ברורה], ולפני יאוש יש את שניהם.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
איש אל רעהו אמר:
בדברי הרמב"ן ועוד ראשונים מוכח שעובר בלא תוכל להתעלם.
כלומר, המדובר הוא ביודע מי הוא בעל האבדה, ומתעצל להרים אליו טלפון.
מדוע אפוא מגמגם מר, ואינו מחדד שאלתו?
 
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יואל נהרי אמר:
למה היאוש אינו מסלק את ההשב תשיבם ורק את הלא תוכל להתעלם הוא מסלק ?

בכ"א אתה צודק שצ"ל כן ברמב"ן שלאחר יאוש אין לא תוכל להתעלם למרות שיש השב תשיבם [גם אם ההגדרה אינה ברורה], ולפני יאוש יש את שניהם.
בלאו הכי מוכח כן, לפי מה שביארו התוספות והרא"ש במה שאמרו בגמרא שאם נטלה לגוזלה אף אם החזירה לאחר יאוש הוי מתנה בעלמא, ואיסורא דעבד עבד. וביארו הנ"ל שזהו רק לענין הלאו דלא תוכל להתעלם אבל מצוות השב תשיבם קיים, ואילו אם החזירה קודם יאוש אף לא עבר על לאו דלא תוכל להתעלם, כמבואר בסמ"ע סימן רנט עיי"ש היטב בלשונו.
 
 
חלק עליון תַחתִית