דף כט ב"ק דף כט: מוצא בור מגולה וטממה וחזר וחפרה

מבואר בב"ק דף כט: דאם מצא בור מגולה וטממה וחזר וחפרה חייב משום כורה בור משום שעל ידי שסתמה נסתלקו מעשה ראשון [לאפוקי ממכסה בור מגולה וחזר וגילהו שפטור]
ויש לחקור במקום שסתם את הבור בעפר שלו או בכרים וכסתות וכיו"ב האם גם בזה אמרינן דאם לאחר מכאן חזר ופתחה חייב. וכמדומה שבחזו"א נקט בפשיטות דהוא הדין בזה גם כן חייב.
וצריך ביאור שהרי העפר שלו ולמה לא יהא לו זכות לקחתו בחזרה וכל שכן בכרים וכסתות. וכמדומה שכן נקט הגרש"ז זצ"ל מנח"ש ב"ק.

בחזו"א ב"ק סי' ב אות כ מבואר שאם טממה בעצמו בעפר שלו חייב השני, כיון דעשה בעצמו. אבל אם לקח עפרו של חברו וטמם בורו ובא בעל העפר ונטל עפרו חייב בעל הבור.

לכאורה כרים וכסתות דומים לכיסוי שהרי הבור קיים והכרים והכסתות אינם בטלים כעפר.

אור זרוע אמר:

בחזו"א ב"ק סי' ב אות כ מבואר שאם טממה בעצמו בעפר שלו חייב השני, כיון דעשה בעצמו. אבל אם לקח עפרו של חברו וטמם בורו ובא בעל העפר ונטל עפרו חייב בעל הבור.

לכאורה כרים וכסתות דומים לכיסוי שהרי הבור קיים והכרים והכסתות אינם בטלים כעפר.

לחץ כדי להרחיב...

בשו"ע סי' שפא כתב כי מי שהשעין כלי שלו על כלי של חבירו, ובא בעל הכלי שהשעינו עליו, ולקח את שלו, ולכן נפל הכלי השני ונשבר חייב, כי היה לו להניח הכלי השני, ומבואר כי לא יכול אדם לו' אני לוקח את שלי ומה איכפת לי כי יגרם מזה נזק לאחר.