למען לא ניגע לריק
משתמש ותיק
מה פירוש המילה מועד. כששור נוגח ג"פ ונעשה מועד מה הכוונה מועד. [וודאי אין הכוונה לעדים שע"י הוא נהיה שור מועד מלשון שהעידו בו משום שגם שן ורגל נחשבים מועדים מתחילתן, וכן נזקי קרן שייך שיהיו מועדין מתחילתן כדלקמן טו:].
מכל מלמדי השכלתי אמר:אולי זה מלשון מועד (כמו אהל מועד) שהוא זמן. כי שור נעשה מועד אחרי שנגח בכמה זמנים.
למען לא ניגע לריק אמר:מה פירוש המילה מועד. כששור נוגח ג"פ ונעשה מועד מה הכוונה מועד. [וודאי אין הכוונה לעדים שע"י הוא נהיה שור מועד מלשון שהעידו בו משום שגם שן ורגל נחשבים מועדים מתחילתן, וכן נזקי קרן שייך שיהיו מועדין מתחילתן כדלקמן טו:].
לפי דבריכם אפשר לומר ש"עדות" ו"מועד" [מלש' זמן] שניהם מאותה המשמעות, כי מועדי השנה הם זמנים המיועדים ומבוררים [מתוך שאר ימות השנה] לעניין מסויים, שהרי כל זמן ומועד מיועד ע"י התורה לחוג או לעשות זכר לעניין מסוים, וכלשון הפסוק "קרא עלי מועד לשבור בחורי" [ראה במפרשים].אור זורח אמר:למען לא ניגע לריק אמר:מה פירוש המילה מועד. כששור נוגח ג"פ ונעשה מועד מה הכוונה מועד. [וודאי אין הכוונה לעדים שע"י הוא נהיה שור מועד מלשון שהעידו בו משום שגם שן ורגל נחשבים מועדים מתחילתן, וכן נזקי קרן שייך שיהיו מועדין מתחילתן כדלקמן טו:].
עדות זה ברור
עדות מבררת
השור מבורר
עד היום היה תם
סתם שוורים לא נוגחים
היום הוברר שהוא נגחן
מועד מבורר
וכן אדם מבורר לעולם
אדם מועד לעולם
על אדם יש בירור
וכן שן ורגל מבוררים
מועד מלשון מועד של זמן, דהיינו מועדים ומזומנים ליגח, כמו בית הועד שכולם מתוועדים דהיינו מתקבצים שם והתקבצות קשורה לזמן כי בדרך כלל קובעים זמן, ועדות נראה שזה שורש בפני עצמו.למען לא ניגע לריק אמר:מה פירוש המילה מועד. כששור נוגח ג"פ ונעשה מועד מה הכוונה מועד. [וודאי אין הכוונה לעדים שע"י הוא נהיה שור מועד מלשון שהעידו בו משום שגם שן ורגל נחשבים מועדים מתחילתן, וכן נזקי קרן שייך שיהיו מועדין מתחילתן כדלקמן טו:].
המ' אינה שורשית, כמו מוכן, מוגש, מונח, וכדומה, שהמ' אינה שורשית.שפת הים אמר:שורש מועד הוא מ.ע. ד. בשונה מעדים שחסר מ', וכן רד העד בעם שמלשון התרעה אין בו מ',
ציטוט חלקי.אבוה דשמואל אמר:רש"י בפרשת משפטים מפרש 'והועד בבעליו - לשון התראה'.
אבר כיונה אמר:ציטוט חלקי.אבוה דשמואל אמר:רש"י בפרשת משפטים מפרש 'והועד בבעליו - לשון התראה'.
לשון רש"י:
והועד בבעליו - לשון התראה בעדים, כמו "העד העיד בנו האיש".
ז"ל רש"י על "העד העיד":אבוה דשמואל אמר:האם בדוגמא שרש"י הביא, ובדוגמא שאנוכי הבאתי, גם מדובר בהתראה בעדים?
ורש"י אכן מזכה שטרא לבי תרי.
דיבוק חברים אמר:לכאו' הכוונה לעדים, ומה שהקשת משו"ר, י"ל דהיא לשון מושאלת מקרן, א"נ מועדין מתחילתן היינו שכולם מעידין בהן שראויין לזה, וכמו אנן סהדי.
הכוונה, ששם יש חשיבות ומשמעות למועדתן, אבל ברה"ר אין חשיבות לזה כיון שפטורין.למען לא ניגע לריק אמר:דיבוק חברים אמר:לכאו' הכוונה לעדים, ומה שהקשת משו"ר, י"ל דהיא לשון מושאלת מקרן, א"נ מועדין מתחילתן היינו שכולם מעידין בהן שראויין לזה, וכמו אנן סהדי.
בגמ' בב"ק טז. כתוב והיכן העדאתן, ועונה הגמ' בחצר הניזק.
בבקשה, לפי ההסבר שלך
באר
דיבוק חברים אמר:הכוונה, ששם יש חשיבות ומשמעות למועדתן, אבל ברה"ר אין חשיבות לזה כיון שפטורין.למען לא ניגע לריק אמר:דיבוק חברים אמר:לכאו' הכוונה לעדים, ומה שהקשת משו"ר, י"ל דהיא לשון מושאלת מקרן, א"נ מועדין מתחילתן היינו שכולם מעידין בהן שראויין לזה, וכמו אנן סהדי.
בגמ' בב"ק טז. כתוב והיכן העדאתן, ועונה הגמ' בחצר הניזק.
בבקשה, לפי ההסבר שלך
באר
והיכן העדאתן בחצר הניזק, פירוש: והיכן [חשובה] העדאתן [להתחייב] בחצר הניזק.למען לא ניגע לריק אמר:מה משנה חשיבות או לא חשיבות הלא הם מועדים כל הזמן.
מועד זה הווה של בניין הופעל, כלשון הפסוק, והועד בבעליו וגו'מכל מלמדי השכלתי אמר:אולי זה מלשון מועד (כמו אהל מועד) שהוא זמן. כי שור נעשה מועד אחרי שנגח בכמה זמנים.