נזקי שן ורגל בדרך הרבים שבתוך שדהו

שפרינגר

משתמש ותיק
קיי"ל שעל נזקי שן ורגל ברה"ר פטור, ובשדה הניזק חייב נזק שלם.
הרי שהיתה דרך עוברת בתוך שדהו והרבים עוברים בה (וכהא דאמרינן הרי שהיתה דרך הרבים כו' נטלה ונתן מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו),
כיצד הדין אם הזיק בשן ורגל בתוך דרך זו.
האם מדובר על זה בגמ' או במפרשים או בפוסקים
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
עי' בגמ' שור שנגח גבי הכניס פירות ברשות בעל הבית, ואכלם שורו של בעל הבית דחשיב כשן ברשות היחיד דחייב, ואילו הכניס שלא ברשות חשיב כברשות הרבים ופטור וביאר רש"י דאינו רשות הרבים ממש אלא שאין זה חצר הניזק ולכך פטור.
רואים גדר בדין שן ברשות הרבים
אגב מכאן לכאו' צ"ע על משכ' הרא"ש ברייש בב"ק לבאר הסברא דשן פטור ברשות הרבים משום שדרכו לילך ואין הבעלים יכולים לשמרו כל הזמן, ואפילו הוציא הלכה מסברה זו גבי דרך על מקל ברה"ר והזיק ברשות היחיד דיש לו להיות פטור, ולכאו' לפי הגמ' הנ"ל אינו דין דוקא ברשות הרבים אלא כל שאינו רשות הניזק פטור, וצ"ע, (אשמח אם התלמידי חכמים כאן יציינו מראה מקום שמעיר הערה זו)
 

שלמה שלמה

משתמש ותיק
פשוט דחשיב רה"ר כי הלא אמרו שם בגמ' דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וזה רק משום דחשיב רה"ר וממילא אין לניזק כלל זכות לתבוע את מניעת נזק זה במקום שיש רבים ונקבעה בו רה"ר.
 

תועה בשדה

משתמש חדש
שלמה שלמה אמר:
פשוט דחשיב רה"ר כי הלא אמרו שם בגמ' דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וזה רק משום דחשיב רה"ר וממילא אין לניזק כלל זכות לתבוע את מניעת נזק זה במקום שיש רבים ונקבעה בו רה"ר.
סיוע לזה דברי הרא"ש במובאה הקודמת שאין לאדם לשמור שורו ברה"ר שלא יזיקו דרך הילוכם וזה שייך כל עוד שימוש בני רה"ר שם
 
 

שלמה שלמה

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
עי' בגמ' שור שנגח גבי הכניס פירות ברשות בעל הבית, ואכלם שורו של בעל הבית דחשיב כשן ברשות היחיד דחייב, ואילו הכניס שלא ברשות חשיב כברשות הרבים ופטור וביאר רש"י דאינו רשות הרבים ממש אלא שאין זה חצר הניזק ולכך פטור.
רואים גדר בדין שן ברשות הרבים
אגב מכאן לכאו' צ"ע על משכ' הרא"ש ברייש בב"ק לבאר הסברא דשן פטור ברשות הרבים משום שדרכו לילך ואין הבעלים יכולים לשמרו כל הזמן, ואפילו הוציא הלכה מסברה זו גבי דרך על מקל ברה"ר והזיק ברשות היחיד דיש לו להיות פטור, ולכאו' לפי הגמ' הנ"ל אינו דין דוקא ברשות הרבים אלא כל שאינו רשות הניזק פטור, וצ"ע, (אשמח אם התלמידי חכמים כאן יציינו מראה מקום שמעיר הערה זו)



יל"ע מדוע קשה דוקא מהתם רק אחרי הנחה זו הלא מחצר שאינה של שניהם קשה טפי דלקמן יד. מבואר דחשיב רה"ר. 
אכן התשובה פשוטה דכיוון דחשיב מקום שאין לניזק זכות לתבוע ממילא נהיה כלפי המזיק היתר להזיק את הניזק בדיוק כמו ברה"ר. והרבה יש להאריך בזה, ואם תרצה אכתוב לך.
 

שלמה שלמה

משתמש ותיק
תועה בשדה אמר:
שלמה שלמה אמר:
פשוט דחשיב רה"ר כי הלא אמרו שם בגמ' דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וזה רק משום דחשיב רה"ר וממילא אין לניזק כלל זכות לתבוע את מניעת נזק זה במקום שיש רבים ונקבעה בו רה"ר.
סיוע לזה דברי הרא"ש במובאה הקודמת שאין לאדם לשמור שורו ברה"ר שלא יזיקו דרך הילוכם וזה שייך כל עוד שימוש בני רה"ר שם

פשוט וברור עד כדי תמיהה על הרבנים הגאונים הנ"ל.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
שלמה שלמה אמר:
עת הזמיר אמר:
עי' בגמ' שור שנגח גבי הכניס פירות ברשות בעל הבית, ואכלם שורו של בעל הבית דחשיב כשן ברשות היחיד דחייב, ואילו הכניס שלא ברשות חשיב כברשות הרבים ופטור וביאר רש"י דאינו רשות הרבים ממש אלא שאין זה חצר הניזק ולכך פטור.
רואים גדר בדין שן ברשות הרבים
אגב מכאן לכאו' צ"ע על משכ' הרא"ש ברייש בב"ק לבאר הסברא דשן פטור ברשות הרבים משום שדרכו לילך ואין הבעלים יכולים לשמרו כל הזמן, ואפילו הוציא הלכה מסברה זו גבי דרך על מקל ברה"ר והזיק ברשות היחיד דיש לו להיות פטור, ולכאו' לפי הגמ' הנ"ל אינו דין דוקא ברשות הרבים אלא כל שאינו רשות הניזק פטור, וצ"ע, (אשמח אם התלמידי חכמים כאן יציינו מראה מקום שמעיר הערה זו)



יל"ע מדוע קשה דוקא מהתם רק אחרי הנחה זו הלא מחצר שאינה של שניהם קשה טפי דלקמן יד. מבואר דחשיב רה"ר. 
אכן התשובה פשוטה דכיוון דחשיב מקום שאין לניזק זכות לתבוע ממילא נהיה כלפי המזיק היתר להזיק את הניזק בדיוק כמו ברה"ר. והרבה יש להאריך בזה, ואם תרצה אכתוב לך.
אשמח לראות את שכת"ר כותב בנידון.
הסיבה שהבאתי את הראי' משם מפני שרש"י מדגיש דגדר רשות הרבים הוא שאינו רשות הניזק.
 
 

שלמה שלמה

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
שלמה שלמה אמר:
עת הזמיר אמר:
עי' בגמ' שור שנגח גבי הכניס פירות ברשות בעל הבית, ואכלם שורו של בעל הבית דחשיב כשן ברשות היחיד דחייב, ואילו הכניס שלא ברשות חשיב כברשות הרבים ופטור וביאר רש"י דאינו רשות הרבים ממש אלא שאין זה חצר הניזק ולכך פטור.
רואים גדר בדין שן ברשות הרבים
אגב מכאן לכאו' צ"ע על משכ' הרא"ש ברייש בב"ק לבאר הסברא דשן פטור ברשות הרבים משום שדרכו לילך ואין הבעלים יכולים לשמרו כל הזמן, ואפילו הוציא הלכה מסברה זו גבי דרך על מקל ברה"ר והזיק ברשות היחיד דיש לו להיות פטור, ולכאו' לפי הגמ' הנ"ל אינו דין דוקא ברשות הרבים אלא כל שאינו רשות הניזק פטור, וצ"ע, (אשמח אם התלמידי חכמים כאן יציינו מראה מקום שמעיר הערה זו)



יל"ע מדוע קשה דוקא מהתם רק אחרי הנחה זו הלא מחצר שאינה של שניהם קשה טפי דלקמן יד. מבואר דחשיב רה"ר. 
אכן התשובה פשוטה דכיוון דחשיב מקום שאין לניזק זכות לתבוע ממילא נהיה כלפי המזיק היתר להזיק את הניזק בדיוק כמו ברה"ר. והרבה יש להאריך בזה, ואם תרצה אכתוב לך.
אשמח לראות את שכת"ר כותב בנידון.
הסיבה שהבאתי את הראי' משם מפני שרש"י מדגיש דגדר רשות הרבים הוא שאינו רשות הניזק.
 

אין לי מוקלד בזה [יש לי בכתב יד] אך אם יש לך שאלות אשמח לכתוב לך תשובות
 
חלק עליון תַחתִית