דף מב שאלה בדברי התוספות, תחילת מ"ב.

(המובאות למטה)
לפירש"י, שההו"א דרב עולא ברדר"א הוא שתמים יהיו פטורים מכלום, ומועדים יהיו חייבים נ"ש, ניחא, דליכא למילף מועד מתם, אלא אדרבה, החידוש הוא דלא ילפינן תם ממועד, ומועדים פטורים ותמים חייבים.

אבל לפירוש התוספות, שההו"א דרב עולא הוא שהייתי פוטר מועדים מצד מועדות שבהם, אבל לא מצד תמות, שבזה חייבים מועדים כתמים. ורבא דמקשה, יציבא בארעא וכו', הכוונה שאם חייבת שור המועד על צד תמות שבו, הקל, כ"ש שתחייב על צד מועדות שבו, החמור. ופירושם תמוה לי, דהא קיימ"ל דיו לבמה"ד להיות כנידון, ואם כן, איך נלמד צד מועדות במכ"ש מצד תמות, שאם פטרת צד מועדות דשור המועד מכוח הפסוק אנשים ולא שוורים הדומים לאנשים, ושוויתיה כתם לשלם חצי נזק, א"כ מהכ"ת לשלם את צד מועדות שבו, דיו להיות דינו כשור תם, וישלם רק את צד התמות 

--- תחילת ציטוט --- 
אמר רב עולא בריה דרב אידי איצטריך ס"ד אמינא אנשים ולא שוורים הדומין לאנשים מה אנשים מועדין אף שוורים מועדין הא תם מיחייב כתב רחמנא בעל השור נקי דפטור אמר רבא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא

ופירש"י ז"ל
אף שוורים - דפטר להו קרא מועדים הוא דפטר אבל תמין ליחייבו:

וכתבו התוספות ז"ל
הא תם מיחייב. לא בעי למימר תם שמחויב ממה שהמועד פטור דאטו משום דאייעד יהיה פטור יותר אלא ה"ק דמועד יהיה פטור שלא לחייבו בהעדאה יותר מתם והא דקאמר יציבא בארעא משום צד תמות הקל שאין משלם אלא מגופו חייב צד מועדת לא כ"ש:

זה כתוב בצורה בלתי ברורה.

כוונתי כזאת. לרש"י ז"ל, שסובר שבהו"א דרב עולא מועדים פטורים מכלום ותמים חייבים, ניחא בקושיית רבא, יציבא בארעא וכו', היינו שאין סברא ללמוד למעט דווקא שוורים הדומים לאנשים שיהיו פטורים מדמי ולדות, ותמים חייבים, משום דיציבא בארעא וכו'.

אבל לפירוש התוספות קשה לי, משום שאם לא פטרנו תמים מעיקרא, ויתחייבו תמים כמועדים על צד תמות שבו, ורצינו ללמוד לפטור רק צד מועדות שבו, מכוח הפסוק אנשים ולא שוורים הדומים לאנשים, היכי מקשה רבא יציבא בארעא, היינו שנחייב גם צד מועדות שבו, הרי לא ידענו שיתחייב צד תמות דשור המועד דמי ולדות, אלא משום צד תמות דשור תם, ואם באת להקשות שיתחייב גם צד מועדות החמור, א"כ נימא דיו לבא מה"ד להיות כנידון, ולא נלמד לחייב גם צד מועדות שבו.