שאלה כללית - לשון הש"ס

HaimL

משתמש ותיק
כתבתי בפורום של ב"ק, מפני שהביטוי מופיע בו לפחות פעמיים. 

רבי פלוני דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. 

לטעמי, אחד הביטויים המעציבים ביותר שאני מכיר. אם רבי פלוני הדיין חולק, אז סומכים על עמקותו בדינא דידן

ואם הוא לא חולק? כמה דינים (אולי) לא נחקרו ונבדקו עד לעומקא דדינא, והכי נהגינן, באין חולק? האם שאר החכמים לא ירדו לעומק הדין, במה שנחלקו ופסקו? מה אני מפספס כאן?
 

בן ראם

משתמש ותיק
ועתה- אל תעצבו. האם לא חבל לך שאין לנו הכרעת אמוראים או ראשונים במלוקות הקצות והנתיבות? הלא אנו כאצבע בקיר לסברא כנגדם. ברור שכל צד בכל מחלוקת מנסה לרדת לעומקא דדינא בכל כוחו, וזהו רצון הקב"ה וכך היא דרכה של תורה, אלא שיש מקומות בהם נדרשת הכרעה בין שני צדדים והיותו של אחד מהם דיין- נותנת לו עדיפות.
 

HaimL

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
ועתה- אל תעצבו. האם לא חבל לך שאין לנו הכרעת אמוראים או ראשונים במלוקות הקצות והנתיבות? הלא אנו כאצבע בקיר לסברא כנגדם. ברור שכל צד בכל מחלוקת מנסה לרדת לעומקא דדינא בכל כוחו, וזהו רצון הקב"ה וכך היא דרכה של תורה, אלא שיש מקומות בהם נדרשת הכרעה בין שני צדדים והיותו של אחד מהם דיין- נותנת לו עדיפות.
לא אכחד שזה חלק ניכר מהתהייה. הרבה פעמים אנחנו מוצאים בש"ס סברות מאוד מחודשות, וכמובן שרבותינו הראשונים והאחרונים דנים בעיקר בסברות התלמוד.

למשל, נושא החשמל בשבת. דנים כיצד זה דומה או לא דומה ליסודות תלמודיים. 

ומה אילו זה היה בזמן חז"ל, והיו חולקים בסברות מחודשות, כמו "ישנו לזרם חשמלי מתחילה ועד סוף, או אינו לחשמל אלא לבסוף"?
 
 

בן ראם

משתמש ותיק
HaimL אמר:
ומה אילו זה היה בזמן חז"ל, והיו חולקים בסברות מחודשות, כמו "ישנו לזרם חשמלי מתחילה ועד סוף, או אינו לחשמל אלא לבסוף"?
הראה הקב"ה למשה מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש. נראה לי שזו האמונה שהקב"ה סידר לכל דור ודורשיו את הספקות שלו, את הלומדעס שלו ואת התהיות שלו. וממילא שאלות פילוסופיות כמו זו שהעלת, לא צריכות להכאיב, אולי לעניין לפני שנרדמים...
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
HaimL אמר:
כתבתי בפורום של ב"ק, מפני שהביטוי מופיע בו לפחות פעמיים. 

רבי פלוני דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. 

לטעמי, אחד הביטויים המעציבים ביותר שאני מכיר. אם רבי פלוני הדיין חולק, אז סומכים על עמקותו בדינא דידן

ואם הוא לא חולק? כמה דינים (אולי) לא נחקרו ונבדקו עד לעומקא דדינא, והכי נהגינן, באין חולק? האם שאר החכמים לא ירדו לעומק הדין, במה שנחלקו ופסקו? מה אני מפספס כאן?

1. מופיע בש"ס 3 פעמים, פעמיים בבבא קמא ו1 בבבא מציעא.
פעמיים על ר' נתן (ב"ק נג,א וב"מ קיז,ב) , ו1 על ר' יוסי בר חנינא (ב"ק לט,א).
ב2 מהפעמים זוהי מימרא של רבא(בב"ק), ובשלישית רבה (ב"מ).

ולגופו של עניין המונח אכן טעון ביאור, וכי הכוונה היא שר' נתן הוא היחיד שידע לרדת לעומק הדין???
 
חלק עליון תַחתִית