האם לולא איסור גזילה היה מותר לגזול?

המכיר את מקומו

משתמש רגיל
כל אותם שנתמעטו מלאו דגזילה, כגון קרקע (ראה תוס' ר"פ איזהו נשך שנתמעטה אף מן הלאו בניגוד לעבדים),
או גוזל ע"מ להחזיר וע"מ למיקט (אשר יש מן האחרונים שכתבו שרק בגניבה ילפינן מקרא לאסור):
האם אכן למעשה מותר לגזול באופנים אלו, או דלמא דאיסורא מיהא איכא?
ואם כן - מהו מקור האיסור בתורה?
 

יעקב ראטה

משתמש רגיל
עיין תוס' ב"ק סב: ד"ה קרקעות וא"ת וגניבה בקרקע היכי שייכא וי"ל במשיג גבול א"נ במחובר לקרקע כי ההיא די' גפנים טעונות וטוען שנגנבו לו ה' ונמצא שהוא גנבם (שבועות ד' מב:) :ואפשר להסתפק אם יש נפק"מ בין שתי התירוצים או דאפ' התי' הב' סוברת שיש איסור השגת גבול אלא שהוצרך התוס' להיכי תימצי שיש מפקיד ונפקד ומיעטיה משבועה
 

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
המכיר את מקומו אמר:
כל אותם שנתמעטו מלאו דגזילה, כגון קרקע (ראה תוס' ר"פ איזהו נשך שנתמעטה אף מן הלאו בניגוד לעבדים),
או גוזל ע"מ להחזיר וע"מ למיקט (אשר יש מן האחרונים שכתבו שרק בגניבה ילפינן מקרא לאסור):
האם אכן למעשה מותר לגזול באופנים אלו, או דלמא דאיסורא מיהא איכא?
ואם כן - מהו מקור האיסור בתורה?
אסור לגזול מחמת דין הבעלות, שהוא מלוה שאינה כתובה בתורה.
 
 

מחשבות

משתמש ותיק
רש"י לא תשיג גבול רעך
בא"י לעבור עליו בשני לאוין גזל והשגת גבול
 

המכיר את מקומו

משתמש רגיל
פותח הנושא
לא פסקה ישיבה אמר:
המכיר את מקומו אמר:
כל אותם שנתמעטו מלאו דגזילה, כגון קרקע (ראה תוס' ר"פ איזהו נשך שנתמעטה אף מן הלאו בניגוד לעבדים),
או גוזל ע"מ להחזיר וע"מ למיקט (אשר יש מן האחרונים שכתבו שרק בגניבה ילפינן מקרא לאסור):
האם אכן למעשה מותר לגזול באופנים אלו, או דלמא דאיסורא מיהא איכא?
ואם כן - מהו מקור האיסור בתורה?
אסור לגזול מחמת דין הבעלות, שהוא מלוה שאינה כתובה בתורה.
הייתי שמח אם תפרט קצת יותר את משנתך בענין. כי לפום ריהטא אין לזה כל בסיס ויסוד בתלמוד דידן.
הרחב באר ונמק.
 
 

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
המכיר את מקומו אמר:
לא פסקה ישיבה אמר:
המכיר את מקומו אמר:
כל אותם שנתמעטו מלאו דגזילה, כגון קרקע (ראה תוס' ר"פ איזהו נשך שנתמעטה אף מן הלאו בניגוד לעבדים),
או גוזל ע"מ להחזיר וע"מ למיקט (אשר יש מן האחרונים שכתבו שרק בגניבה ילפינן מקרא לאסור):
האם אכן למעשה מותר לגזול באופנים אלו, או דלמא דאיסורא מיהא איכא?
ואם כן - מהו מקור האיסור בתורה?
אסור לגזול מחמת דין הבעלות, שהוא מלוה שאינה כתובה בתורה.
הייתי שמח אם תפרט קצת יותר את משנתך בענין. כי לפום ריהטא אין לזה כל בסיס ויסוד בתלמוד דידן.
הרחב באר ונמק.
הבסיס הוא הדעת והסברא, שדין הבעלות מתחיל מסיבה חיובית, והוא הדין האומר שיהיה לו הדבר. והוא קדם לאיסור לא תגזול. והוא רצון השם. וממילא חל הדין האומר דאסור ליקח לו את שמושיו, כולל, שמושים זמניים.
ובזה נוסף גם משפט הלא תגזול.
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
המכיר את מקומו אמר:
כל אותם שנתמעטו מלאו דגזילה, כגון קרקע (ראה תוס' ר"פ איזהו נשך שנתמעטה אף מן הלאו בניגוד לעבדים),
או גוזל ע"מ להחזיר וע"מ למיקט (אשר יש מן האחרונים שכתבו שרק בגניבה ילפינן מקרא לאסור):
האם אכן למעשה מותר לגזול באופנים אלו, או דלמא דאיסורא מיהא איכא?
ואם כן - מהו מקור האיסור בתורה?

גמ' מפורשת שקרקע אינה נגזלת כיון שהיא תמיד נשארת של הבעלים ולא שייך לעשות בה מעשה לקיחה שכידוע עניין הלקיחה הוא המגדיר גזלה
 

המכיר את מקומו

משתמש רגיל
פותח הנושא
האיש וההגדה אמר:
המכיר את מקומו אמר:
כל אותם שנתמעטו מלאו דגזילה, כגון קרקע (ראה תוס' ר"פ איזהו נשך שנתמעטה אף מן הלאו בניגוד לעבדים),
או גוזל ע"מ להחזיר וע"מ למיקט (אשר יש מן האחרונים שכתבו שרק בגניבה ילפינן מקרא לאסור):
האם אכן למעשה מותר לגזול באופנים אלו, או דלמא דאיסורא מיהא איכא?
ואם כן - מהו מקור האיסור בתורה?

גמ' מפורשת שקרקע אינה נגזלת כיון שהיא תמיד נשארת של הבעלים ולא שייך לעשות בה מעשה לקיחה שכידוע עניין הלקיחה הוא המגדיר גזלה
ראשית אתה מאד לא מדוייק. בגמ' למדו זאת מכלל ופרט וכלל. התוס' בר"פ איזהו נשך (שציינתי לדבריהם) הם שכתבו הסברא לפי שא"א לזוזה ממקומה.
ושנית, לא כ"כ הבנתי לאן הנך חותר?
 
 

המכיר את מקומו

משתמש רגיל
פותח הנושא
לא פסקה ישיבה אמר:
המכיר את מקומו אמר:
לא פסקה ישיבה אמר:
אסור לגזול מחמת דין הבעלות, שהוא מלוה שאינה כתובה בתורה.
הייתי שמח אם תפרט קצת יותר את משנתך בענין. כי לפום ריהטא אין לזה כל בסיס ויסוד בתלמוד דידן.
הרחב באר ונמק.
הבסיס הוא הדעת והסברא, שדין הבעלות מתחיל מסיבה חיובית, והוא הדין האומר שיהיה לו הדבר. והוא קדם לאיסור לא תגזול. והוא רצון השם. וממילא חל הדין האומר דאסור ליקח לו את שמושיו, כולל, שמושים זמניים.
ובזה נוסף גם משפט הלא תגזול.
שורה תחתונה. האם אתה סבור שאסור לגזול גם לולא איסור גזילה?
מהו אותו איסור? ומה חידש איסור גזילה? (לעבור עליו בשני איסורין?)
 
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
א. כוונתו של "האיש וההגדה" היא שכיון שאין צורה לגזול קרקע ממילא לא שייך איסור גזילה וא"כ אדם שישתלט על קרקע ודאי שלא גזל אבל הרי ידוע הדין של נהנה שהנכנס לתוך חצר חבירו וכו' גמ' ב"ק כ. שתלוי שם אי חסר או לא ודין נהנה הוא כדברי הברכ"ש מאותו לאו של לא תגזול ולא חשיב גוזל קרקע אלא גוזל את שימוש הדיור של בעליה עי"ש בסוגית נהנה כל הנושא שם
 

לא פסקה ישיבה

משתמש ותיק
המכיר את מקומו אמר:
לא פסקה ישיבה אמר:
המכיר את מקומו אמר:
הייתי שמח אם תפרט קצת יותר את משנתך בענין. כי לפום ריהטא אין לזה כל בסיס ויסוד בתלמוד דידן.
הרחב באר ונמק.
הבסיס הוא הדעת והסברא, שדין הבעלות מתחיל מסיבה חיובית, והוא הדין האומר שיהיה לו הדבר. והוא קדם לאיסור לא תגזול. והוא רצון השם. וממילא חל הדין האומר דאסור ליקח לו את שמושיו, כולל, שמושים זמניים.
ובזה נוסף גם משפט הלא תגזול.
שורה תחתונה. האם אתה סבור שאסור לגזול גם לולא איסור גזילה?
מהו אותו איסור? ומה חידש איסור גזילה? (לעבור עליו בשני איסורין?)
אכן הבנת נכון את דברי. אותו איסור הוא דין הבעלות. ולענין החידוש של איסור גזילה. אין האיסור בגדר לאו. וכבר עמד ע"ז מרן ר' אלחנן זיע"א, בדברי סופרים, מהו תוספת איסור על עבירה על רצון ה', עי"ש ותמצא נחת.
 
 

המכיר את מקומו

משתמש רגיל
פותח הנושא
העולם החרדי אמר:
א. כוונתו של "האיש וההגדה" היא שכיון שאין צורה לגזול קרקע ממילא לא שייך איסור גזילה וא"כ אדם שישתלט על קרקע ודאי שלא גזל אבל הרי ידוע הדין של נהנה שהנכנס לתוך חצר חבירו וכו' גמ' ב"ק כ. שתלוי שם אי חסר או לא ודין נהנה הוא כדברי הברכ"ש מאותו לאו של לא תגזול ולא חשיב גוזל קרקע אלא גוזל את שימוש הדיור של בעליה עי"ש בסוגית נהנה כל הנושא שם

ניחא. לו יהי כדבריכם. עכ"פ זה לא הנושא שלי.

במטותא מינייכו תפסיקו להתמקד בקרקע, ותדונו בגוזל ע"מ להחזיר
(לפי חידוש האחרונים שהילפותא לאסור נאמרה רק בגניבה, עי' מנ"ח ועוד).

עיקר שאלתי האם שייך איסור לקיחת ממון חברו עוד קודם איסורא דגזל.
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
כתיב בתורה לא תעשוק את רעך ולא תגזול. ולא נאמר שום מיעוט על מקרא זה מלבד מה שאין הדעת סובלת כן.
וכל המיעוטים הם על כפל, ב"ק סג. או על שבועה והשבון ב"ק קיז:, אבל על האיסור עצמו אין שום מיעוט.
אבל התוס' ריש איזהו נשך יתכן ומבואר מדבריהם שאף איסור אין בגזלת קרקעות ועבדים יעוש"ה.
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
המכיר את מקומו אמר:
העולם החרדי אמר:
א. כוונתו של "האיש וההגדה" היא שכיון שאין צורה לגזול קרקע ממילא לא שייך איסור גזילה וא"כ אדם שישתלט על קרקע ודאי שלא גזל אבל הרי ידוע הדין של נהנה שהנכנס לתוך חצר חבירו וכו' גמ' ב"ק כ. שתלוי שם אי חסר או לא ודין נהנה הוא כדברי הברכ"ש מאותו לאו של לא תגזול ולא חשיב גוזל קרקע אלא גוזל את שימוש הדיור של בעליה עי"ש בסוגית נהנה כל הנושא שם

ניחא. לו יהי כדבריכם. עכ"פ זה לא הנושא שלי.

במטותא מינייכו תפסיקו להתמקד בקרקע, ותדונו בגוזל ע"מ להחזיר
(לפי חידוש האחרונים שהילפותא לאסור נאמרה רק בגניבה, עי' מנ"ח ועוד).

עיקר שאלתי האם שייך איסור לקיחת ממון חברו עוד קודם איסורא דגזל.
לא הבנתי למה שיהיה איסור הרי אין את הציווי שלא תגזול
 
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
אגב בענייו מזיק כתב הקה"י שאין איסור להזיק אלא שזה לא גרע מהשבת אבידה ולכאורה אותו דין יהיה גם בגזלה
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
כידוע שאיסור מזיק היא מאיסורא דלא תגזול כדכתב הר' יונה באבות וא"כ הרי לנו שכל פגיעה בממון חבירו חשיבא לא תגזול ורק בלא תגזול נאמר דין שעובר על הלאו ושיכול לתקנו ע"י והשיב אבל בודאי שיש את דין זה שפוגע בממון חבירו שהתורה חייבה זאת מעבר לאיסור לא תגזול עצמו והמיעוט הוא כלפי הלאו וכמו שמזיק לא עובר בלא תגזול אבל הלא תגזול תובע את חובתו לחבירו שלא יפגע בו ושיכול לכופו על כך ולתובעו תשלום ה"נ שאר איסורים
והנה לגבי ע"מ למיקט וע"מ להחזיר הרי לא עבר על הלאו אבל בודאי יכול חבירו לתובעו מאותה פרשה כללית שנתחדשה שיכול חבירו לתובעו וממילא כנגדו מחויב בתביעה זו
וכמו שידוע שבי"ד מוציאין מן הקטן שגזל כי זהו קיום דינו של בעל הממון ה"נ כל הפגיעות בממון חבירו יש את דיני הממון שמחייבים אותו לא לעשות
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
העולם החרדי אמר:
כידוע שאיסור מזיק היא מאיסורא דלא תגזול כדכתב הר' יונה באבות וא"כ הרי לנו שכל פגיעה בממון חבירו חשיבא לא תגזול ורק בלא תגזול נאמר דין שעובר על הלאו ושיכול לתקנו ע"י והשיב אבל בודאי שיש את דין זה שפוגע בממון חבירו שהתורה חייבה זאת מעבר לאיסור לא תגזול עצמו והמיעוט הוא כלפי הלאו וכמו שמזיק לא עובר בלא תגזול אבל הלא תגזול תובע את חובתו לחבירו שלא יפגע בו ושיכול לכופו על כך ולתובעו תשלום ה"נ שאר איסורים
והנה לגבי ע"מ למיקט וע"מ להחזיר הרי לא עבר על הלאו אבל בודאי יכול חבירו לתובעו מאותה פרשה כללית שנתחדשה שיכול חבירו לתובעו וממילא כנגדו מחויב בתביעה זו
וכמו שידוע שבי"ד מוציאין מן הקטן שגזל כי זהו קיום דינו של בעל הממון ה"נ כל הפגיעות בממון חבירו יש את דיני הממון שמחייבים אותו לא לעשות

אין שום איסור להזיק אלא רק יש חיוב תשלום וזכות לתבוע שהממון שלי לא יפגע הוא מזכיות הבעלות וזה לא התחדש בפרשת מזיק אלא כול מה שהתחדש בפרשת מזיק זה החיוב לשלם ולא יותר מזה
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
משום מה הרבינו יונה אומר לא כמוך וגם היד רמ"ה אומר לא כך ועי' בראשונים בב"ק כל העניין דחשיב עבירה לגבי שליחות
י"א כמוך אבל זה לא מסתדרים עם כמה סוגיות בש"ס ואכמ"ל
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
העולם החרדי אמר:
משום מה הרבינו יונה אומר לא כמוך וגם היד רמ"ה אומר לא כך ועי' בראשונים בב"ק כל העניין דחשיב עבירה לגבי שליחות
י"א כמוך אבל זה לא מסתדרים עם כמה סוגיות בש"ס ואכמ"ל
אם אפשר מקורות 
 
 

יוספי

משתמש ותיק
יש מח' באחרונים אי לולא לא תגזול היה שייך כלל דין בבעלות. (לא נתון לפילוספיא, הפילוספיא רק מסבירה מהו המציאות שנקרא בעלות ואיך להגדיר אותו).

עי' מרחשת ח"ב סי' כ"ט. שדן בלא איסור גזל אי מותר לגזול.
ישנו עוד ענין בזה שדן הגר"י ענגיל, מי שהוא בפיקוח נפש וחייב לגזול כדי לאכול כזית מצה.
אם חשוב שלו.
וכן גזל נכרי אם חשוב שלו תליא בזה למא"ד גזל נכרי מותר
 

יוספי

משתמש ותיק
https://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/14059_142_1311_2050.png
עי' באות ר"י.
14059_142_1311_2050.png
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
אם לא היה את המושג קניין שכולל בחובו את האיסור לפעול ברכוש הבעלים ללא הסכמתו ,גם לא הייתה סמכות להשם לצוות לבני נח ומכאן בהכרח שקניין ונגזרותיו קיימים לפני ציווי התורה . בני ישראל הוסיפו גם שיעבוד גברא על האדם עצמו לעשות מצוותיו ועל זה שבועה וציווי מחייבים גם מהטעמים הללו ,אבל הטעם של שיעבוד גברא גם הוא ממוני קנייני ומעבר עליו הוא מסניפי גזל.
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
אם לא היה את המושג קניין שכולל בחובו את האיסור לפעול ברכוש הבעלים ללא הסכמתו ,גם לא הייתה סמכות להשם לצוות לבני נח ומכאן בהכרח שקניין ונגזרותיו קיימים לפני ציווי התורה . בני ישראל הוסיפו גם שיעבוד גברא על האדם עצמו לעשות מצוותיו ועל זה שבועה וציווי מחייבים גם מהטעמים הללו ,אבל הטעם של שיעבוד גברא גם הוא ממוני קנייני ומעבר עליו הוא מסניפי גזל.
ח"ו האם ה' קיבל את הסמכות רק משום שיש קנינים זה ממש דברי כפירה ממש
 
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
האיש וההגדה אמר:
אליעזר ג אמר:
אם לא היה את המושג קניין שכולל בחובו את האיסור לפעול ברכוש הבעלים ללא הסכמתו ,גם לא הייתה סמכות להשם לצוות לבני נח ומכאן בהכרח שקניין ונגזרותיו קיימים לפני ציווי התורה . בני ישראל הוסיפו גם שיעבוד גברא על האדם עצמו לעשות מצוותיו ועל זה שבועה וציווי מחייבים גם מהטעמים הללו ,אבל הטעם של שיעבוד גברא גם הוא ממוני קנייני ומעבר עליו הוא מסניפי גזל.
ח"ו האם ה' קיבל את הסמכות רק משום שיש קנינים זה ממש דברי כפירה ממש
ממש ציפיתי ל.. קופץ בראש שיקפוץ בלי להבין. השם בעלים כי הוא ברא את העולם וזה שורש מושג הבעלות ממילא לא היה חייב לקבל שום סמכות אלא היא שלו רק כבורא שברא את האדם כבוחר נתן לו מתנה את עצמו וביקש מבני ישראל לשעבד עצמם והם עשו זאת . 

אני מצרף התייחסות שלי לעניין מדיון אחר להבהרת הדברים.
 
א. ישנה מחויבות מהכרת הטוב אבל היא מחויבות כשלעצמה לעשות רצונו  ואין בה צורך או תוספת בציווי.
ב. בסיס לסמכות ציווי חייב להיות בסיס ממוני או התחיבות שאינה ממונית כשבועה. בסיס ממוני יכול להיות מצד בעלות על כל מה שקיים בעולם וכן בעלות או שעבוד על הגברא הבוחר עצמו, האני של האדם.
ג. הבורא מהיותו בורא הוא בעלים על הכל אבל כשברא את האני הבוחר החופשי של האדם העניק לו מתנה את הבעלות עליו אחרת לא היה האני אני. ויש לדון האם שייר שעבוד כולל לעשות כל אשר יצווה או רק שעבוד ספציפי לעשות את מצוות בני נח, או אפילו שמחויב האדם בהם רק מחמת בעלותו על העולם חוץ מהאני, ללא שעבוד גברא.
ד. ישנן מספר ראיות שמכוחן הדעת נוטה שלא שייר שעבוד גברא כולל ואותו קיבלו על עצמם בני ישראל במעמד הר סיני. כלומר חייבו עצמם יותר מקודם בשעבוד גברא והוסיפו על כך שבועה. ועל בסיס זה השם מצווה את המצוות.

אשמח להגדרה מושכלת אחרי העיון מה בכלל יכול לתת מקור סמכות לצוות?
 
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
האיש וההגדה אמר:
אליעזר ג אמר:
אם לא היה את המושג קניין שכולל בחובו את האיסור לפעול ברכוש הבעלים ללא הסכמתו ,גם לא הייתה סמכות להשם לצוות לבני נח ומכאן בהכרח שקניין ונגזרותיו קיימים לפני ציווי התורה . בני ישראל הוסיפו גם שיעבוד גברא על האדם עצמו לעשות מצוותיו ועל זה שבועה וציווי מחייבים גם מהטעמים הללו ,אבל הטעם של שיעבוד גברא גם הוא ממוני קנייני ומעבר עליו הוא מסניפי גזל.
ח"ו האם ה' קיבל את הסמכות רק משום שיש קנינים זה ממש דברי כפירה ממש
ממש ציפיתי ל.. קופץ בראש שיקפוץ בלי להבין. השם בעלים כי הוא ברא את העולם וזה שורש מושג הבעלות ממילא לא היה חייב לקבל שום סמכות אלא היא שלו רק כבורא שברא את האדם כבוחר נתן לו מתנה את עצמו וביקש מבני ישראל לשעבד עצמם והם עשו זאת . 

אני מצרף התייחסות שלי לעניין מדיון אחר להבהרת הדברים.
 
א. ישנה מחויבות מהכרת הטוב אבל היא מחויבות כשלעצמה לעשות רצונו  ואין בה צורך או תוספת בציווי.
ב. בסיס לסמכות ציווי חייב להיות בסיס ממוני או התחיבות שאינה ממונית כשבועה. בסיס ממוני יכול להיות מצד בעלות על כל מה שקיים בעולם וכן בעלות או שעבוד על הגברא הבוחר עצמו, האני של האדם.
ג. הבורא מהיותו בורא הוא בעלים על הכל אבל כשברא את האני הבוחר החופשי של האדם העניק לו מתנה את הבעלות עליו אחרת לא היה האני אני. ויש לדון האם שייר שעבוד כולל לעשות כל אשר יצווה או רק שעבוד ספציפי לעשות את מצוות בני נח, או אפילו שמחויב האדם בהם רק מחמת בעלותו על העולם חוץ מהאני, ללא שעבוד גברא.
ד. ישנן מספר ראיות שמכוחן הדעת נוטה שלא שייר שעבוד גברא כולל ואותו קיבלו על עצמם בני ישראל במעמד הר סיני. כלומר חייבו עצמם יותר מקודם בשעבוד גברא והוסיפו על כך שבועה. ועל בסיס זה השם מצווה את המצוות.

אשמח להגדרה מושכלת אחרי העיון מה בכלל יכול לתת מקור סמכות לצוות?
אני שמח שחזרת בך אבל תעיין טוב ותבין שאתה עדיין טועה טעות חמורה ביותר
ציווי התור לא מחייב אותנו בכלום הוא מצד עצמו אלא רק מכוח מה שאנו מחויבים אבל בציווי עצמו אין שום כוח לחייב בשום מצב 
 
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
זה כבר מופלג אם בהתחלה לא הבנת ואחר כך אולי קצת הבנת אז חזרתי בי -מעניין אבל את ההודעה שציטטתי כתבתי כבר לפני שבועות . אתה מזכיר לי את הבדיחה של מארק טווין שבגיל 18 חשב שאביו טיפש ובגיל 22 התפלא כמה הספיק הזקן ללמוד ב-4 שנים.

זו השאלה למה אנו מחויבים ?
ודרך אגב דברי נכתבו אחרי לימוד כל המקורות הרלוונטיים בתורה לסוגיה בעיון נמרץ במשך חודשים רבים ,מעניין כמה זמן אתה הקדשת לעניין ?
 

האיש וההגדה

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
זה כבר מופלג אם בהתחלה לא הבנת ואחר כך אולי קצת הבנת אז חזרתי בי -מעניין אבל את ההודעה שציטטתי כתבתי כבר לפני שבועות . אתה מזכיר לי את הבדיחה של מארק טווין שבגיל 18 חשב שאביו טיפש ובגיל 22 התפלא כמה הספיק הזקן ללמוד ב-4 שנים.

זו השאלה למה אנו מחויבים ?
ודרך אגב דברי נכתבו אחרי לימוד כל המקורות הרלוונטיים בתורה לסוגיה בעיון נמרץ במשך חודשים רבים ,מעניין כמה זמן אתה הקדשת לעניין ?
אני רואה שמרוב התלהבות שלחת פעמיים את דברך לא נורא אינני חושב לרדת למקומות שכבדו ירד אין זה מן הראוי שהגיב לך בסיגנון זול ורדוד וכו' 
בכול אופן אני חרשתי את הנושא הזה מאות פעמים עוד מינקותי אבקש ממך שלפני שאתה מגיב תחשוב 
תושבתי כמו שכתבתי כבר בפורום מספר פעמים יש בתורה מערכת אחת שנקראת ציווי ואין בכוחה לחייב אותנו אלא זה רק אומר לנו מה נכון ומוצדק שיעשה וכול מה שאנו מחויבים זה רק בגלל שאנו מחויבים לבורא כיון שהוא ברא אותנו אבל מצד הציווי בעצמו אין שום כוח לחייב אותנו
אשמח לשמוע תגובתך 
 
 
חלק עליון תַחתִית