סוטה מא: דרש רבי יהודה בר מערבא מותר להחניף לרשעים בעולם הזה וכו'. רשב ל אמר מהכא כראות פני אלקים ותרצני.

יל ע במה מדובר, אי יש סכנה ודאי דשרי לכו ע ואין בזה חידוש, והוא דבר שאין צריך לומר. ואי אין סכנה, למה באמת מותר, אחרי שכל כך הפליגו חז ל ואמרו שכל המחניף סוף נופל ביד חבירו, ויורד לגיהנם,...

סוטה מז. 
בגמ' אמר רבי יוחנן שלשה חינות הן, חן מקום על יושביו, חן אשה על בעלה, חן מקח על מקחו:
ופירש י  חן מקום על יושביו  - ואפילו הוא רע נראה להם טוב: חן האשה - תמיד על בעלה ואפי' היא מכוערת נושאת חן בעיניו:

והנה בברכות דף מג: איתא:  אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב (קהלת ג, יא) את הכל...

רבינו בחיי פרשת נשא:
ואם תשכיל היטב במה שאמר בכלי חרש תמצא שיש בו רמז שלא תזכה לקום עמו בתחית המתים אך תהיה כחרש הנשבר שאין לו תקנה אם זנתה תאבד מן העוה ז ועוה ב, שהמזנה תחת בעלה כעובד שתי רשויות, ועל כן אמר בכלי חרש ולא אמר בכלי זכוכית שהזכוכית יש לו תקנה בנפיחה והמתים עתידין לחיות ק ו מזכוכית,...

מחפש מקור מפורש אם את פרשת סוטה היו מוחקים ע י נתינה לתוך המים או שהיו מגרדים אל תוך המים

בגמ' סוטה דף סט. איתא ת ש בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן ש מ ובמדינה לא והתניא בעשרים וחמשה יום הר גרזים דלא למספד יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם באו והודיעו את שמעון הצדיק מה עשה...

סוטה כב.   ההיא אלמנה דהואי בי כנישתא בשיבבותה כל יומא הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דר' יוחנן אמר לה בתי לא בית הכנסת בשיבבותך אמרה ליה רבי ולא שכר פסיעות יש לי .

ופירש רש י:  וקיבול שכר מאלמנה . שהיתה טורחת עצמה יותר מן הצורך כדי לקבל שכר כדמפרש ואזיל  למדנו שיטריח אדם עצמו במצוה לקבל שכר יותר :

יש...

סוטה יג:   משכם גנבוהו ולשכם נחזיר אבידתו . הוקשה לרש י הא גנבוהו מדותן, וע ז פירש דדותן אינה מקום אלא רק רמז לו באומרו הלכו דותינה שמבקשים למצוא דתות ודינין איך להמיתו, ולעולם גנבוהו משכם ומשם היתה המכירה.
ודברי חז ל שהכוונה במה שאמר המלאם הלכו דותינה שמבקשים דתות ודינין הביא רש י על התורה, אך כתב...

אשת סריס שותה. ובגמרא: פשיטא? מהו דתימא מבלעדי אישך אמר רחמנא וסריס לאו בר הכי הוא, קמ ל.

והנה יש לשאול, דהלא מבואר במשנה דאלמנה לכ ג או גרושה וחלוצה לכהן הדיוט לא היו שותות, לפי דכי תשטה אשתו הכתוב מדבר, הראויה לאישות, ואלו הרי אסור לקיימן.

ואם אשת סריס זו, עוד לא ילדה, לכאו' לא קיימה מצוות לשבת...

מה הדין ספק טומאה ברה ר או ברה י, כשהספק הוא ספיקא דדינא? האם יש בזה הבדל?
תודה למשיבים.

אם יש לה זכות היתה תולה לה יש זכות תולה שנה אחת יש זכות תולה ב' שנים יש זכות תולה ג' שנים מכאן אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה. ר''א אומר כל המלמד בתו תורה (כאילו) לומדה תפלות (סוטה כ.).

מבואר, שלבן עזאי חייב אדם ללמד את ביתו תורה, כדי שתדע שהזכות תולה לה. לכאו'...

אמר רבא מגילה שכתבה בלילה פסולה כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת, וכתיב התם על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט מה משפט ביום אף מגילה ביום.

מבואר דהמקור לכתיבת מגילת הסוטה ביום, הוא ממשפט. ומבואר שם בתוס' דדין זה הוא לא רק בכתיבת המגילה, אלא כן הוא גם על כל שאר דיני הסוטה, וכן השקאתה. וכן מבואר...

דריש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לב' מצות אפר פרה ועפר סוטה והאיכא נמי עפר כיסוי הדם התם הכשר מצוה איכא הנאה .

מפני מה כיסוי הדם מוגדר הכשר מצוה , והלא לכאורה זו מצוה גמורה, ומברכים עליה ברכת המצוות. ועוד, מפני מה הוזקקה לזה הגמרא, הא אפילו אם הוי מצוה ולא 'הכשר מצוה', ס ס...

לשון הגמרא:
אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים אלמא קסבר קינוי על פי עצמו וכולי עלמא לא ידעי דקני לה ואמרי מאי דקמא דקא בדלה ואתו למיעבד קנאה בהדה ורב יימר בר ר' שלמיא משמיה דאביי אמר דבר המטיל קנאה בינו לבינה אלמא קסבר קינוי על פי שנים עדים כולי עלמא ידעי דקני לה ואיהו הוא...

קיי ל שלאחר קינוי וסתירה דינה כודאי לענין טומאה לבעלה לבועלה ולתרומה.
ויש לחקור אם גם לענין טומאת מגע לטהרות, דהרי אשה הנבעלת נטמאת טומאת ערב, 
וא כ צריך עיון אם אף לענין טומאה זו אמרינן דנעשית כודאי.

בגמרא שם איתא נוח לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשו האש ואל ילבין פני חבירו ברבים .

והקשו בתוספות שם ד ה נוח, א כ למה לא נכללה הלבנת פני חבירו בכלל ג עבירות שיהרג ואל יעבור, ותירצו דמשום שלא מפורש איסורו להדיא לא נקט ליה.

ויש להסתפק ,האם דין זה הוא גם להיפך לענין שאר מצוות שדינם ביעבר ואל יהרג ,אם אומרים...

סוטה יד. היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי ליגעה... תניא אבא חנין אומר משום רבי אליעזר (וכל כך למה) כדי ליגעה כדי שתחזור בה אם ככה חסה תורה על עוברי רצונו קל וחומר על עושי רצונו .

והנה יש לעיין, שהרי אמרו חז ל לעיל אע פ שבטלו ארבע מיתות בית דין, דין ארבע מיתות לא בטלו. ומבואר...

א''ר חייא בר אבא א''ר סימאי שלשה היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית .

הנה, בלעם ייעץ הבה נתחכמה לו וכלול בזה עצה להרוג בישראל, ולכן נענש מידה כנגד מידה ונהרג, אולם מה המידה כנגד מידה אצל איוב ויתרו?

מובא בגמ' בסוטה שבשכר שהקריב בלק 42 קרבנות זכה שיצאה ממנו רות שיצא ממנה שלמה שכתוב בו אלף עולות יעלה שלמה. (סוטה מז.)

וכן כתוב שאמר ה' לדוד טוב לי יום בחצריך מאלף, שטוב יום שדוד יושב והוגה בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה להעלות בבנין ביהמ ק

ועפ ז יש לומר ק ו אם בזכות 42 קרבנות זוכים שיצא דוד ורות ...

סוטה ד: אמר רב כל שיש בו גסות הרוח אפי' הקנהו להקב''ה שמים וארץ כאברהם אבינו דכתיב ביה {בראשית יד-כב} הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ לא ינקה מדינה של גיהנם. קשיא להו לדבי רבי שילא האי יד ליד לא ינקה ידי מיבעי ליה אלא אמרי דבי רבי שילא אפילו קיבל תורה כמשה רבינו דכתיב ביה {דברים לג-ב}...

סוטה ב. א''ר שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנא' כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר אלקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות.

בכושרות - פירש י בחודש כשר הוציאן ממצרים...

בגמרא סוטה ח. מובאת מח' ר י ורבנן באישה סוטה שצריך לגלות את ליבה דלר י אם היה ליבה נאה לא היה מגלה ולרבנן כן,
ומקשה בגמ, למימרא דר י חייש להרהורא, והרי ר י סובר שאישה נסקלת ערומה ומת' הגמ' דבסוטה אם תצא זכאית אתי לאתגרויי ביה,
אבל באישה שיוצאת ליסקל לא יהרהרו בה וכ ת יהרהרו באחרת אמר רבא גמירי דאין...

מבואר בסוטה, דבמלחמת מצווה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה,
ולכאורה משמע שגם נשים יוצאות למלחמה,
וכתב שם הרש ש דהוא חידוש לומר שיצאו למלחמה אלא שהם היו מבשלות ואופות.
אשמח לשמוע את חוו ד של חו ר הפורום.

גמרא סוטה י ז: בתוספות הביא דברי הגמרא שמזוזה בעי שירטוט ותפילין לא,
והביא דעת ר ת ששירטוט פוסל בתפילין ,ומביא שם עוד שיטה שלא צריך שירטוט ומי שמשרטט נקרא הדיוט,
ברצוני לדעת האם מישהו מתמצא קצת בנושא ,מה נהוג היום ????

סוטה מז.
אמר רבי יוחנן שלשה חינות הן חן מקום על יושביו חן אשה על בעלה חן מקח על מקחו.
וצריך ביאור למה לא כתב גם חן אומנות על בעליה כדאיתא בברכות מג:
ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב (קהלת ג, יא) את הכל עשה יפה בעתו מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב ה אומנתו בפניו אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי...

בגמ' לא אוכל עוד לצאת ולבא, א ר שמואל בר נחמני א ר יונתן לצאת ולבא בדברי תורה.
וקשה, דהא אמר לאחמ כ כל שירת האזינו, וכן הקשה לו יהושע כל קושיותיו ותירצן, וכי אין זה לצאת ולבא בד ת ?