בסידורים כ' לכוון בכל יום אות א' מפ' ישמחו וירננו כו'. 
היום כ ב לעומר זה אות ו של כי תשפט,
וצ ע, כי כמה שידוע לי תיבת 'תשפט' כ' בלא וא ו.

היש באמת 49 אותיות בפסוק זה ?
מי יודע מה המקור ?

אבקש מראש, שמי שבדעתו להגיב באופן שאינו מכבד כדבעי מנהג ישראל קדושים, יתכבד נא להישאר בשתיקתו. 
אני מאמין...

כתב הרמב ם פרק א מהלכות תפילה הלכה ב: אֶלָּא חִיּוּב מִצְוָה זוֹ כָּךְ הוּא: שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן בְּכָל יוֹם וּמַגִּיד שְׁבָחוֹ שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹאֵל צְרָכָיו שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶם בְּבַקָּשָׁה וּבִתְחִנָּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן שֶׁבָח וְהוֹדָיָה...

תמוה המנהג להפוך צד בבואי בשלום בין אם עומדים לדרום צפון וכו' . הרי במקור הדין צריך להפוך לצד מערב דווקא ומילא בארצות אשכנז זה היה לאחורי הבית כנסת שהרי עמדו לא''י שהיא במזרח אבל כאן בארץ שיש שעומדים לדרום ויש לצפון מדוע הופכים פניהם לאחורי ביהכנ''ס . היו צריכים לפנות למערב 

לדעת שיש לו אחריות לא להכשיל את כולם באמירת אמן חטופה, אלא לסיים המילה האחרונה בחיתוך ברור חד וקצר לפני שמתחילים לענות אמן.

וזה חמור מאוד כמו שאמרו חז ל... חטופה - יתחטפו ימיו (ברכות מז)
חטופה = שמסלסל/נמרח/מכוין/מתעכב מכל סיבה שהיא, ומכשיל את כל הציבור שוב ושוב באמירת אמן לפני שסיים את המילה...

מכיוון שהשנה תצא תענית שני בתרא בפסח שני, וכבר האריכו האחרונים במהותו של היום לעניין אי אמירת תחנון וכו', אשר לדעת חלק מהפוסקים אמירת סליחות מיתלא תליא בהא, אמנם מסתבר שלגבי התענית כו ע מודו דהצום נדחה, א כ נשאלת השאלה בנוסח מי שברך האם צריך לשנותו מהנוסח הקבוע,או שלא.

מחפש ספר ללימוד עניני התפילה בפשט ובחסידות 
אין הכוונה לפירוש מילים

ממתי ולמה הפסיקו כמעט לגמרי, הרי כך היה בעבר הדרך הרגילה בתפילה?

אני מרגיש שזה מיותר להביא ציטוטים מפורשים מהתנ ך ועוד שהתפללו בפריסת כפיהם השמימה . 
 

כידוע ישראל קדושים רוקדים ריקוד קל כלשהו ומשמחים את החתן בשבת שבע ברכות למרות שאסרו חז ל לרקוד בשבת שמא יתקן כלי שיר.
והנימוק הנפוץ בפי העולם הוא ש'כזה ריקוד חלש זה לא נחשב ריקוד'. 
​​​​​​(יש שמגדירים שחפצא של 'ריקוד' זה רק כשיש מידי פעם רגע קט ששתי הרגלים יחד באויר באותו הזמן ממש - ולא בזה אחר...

חיי אדם חלק א כלל ה
(כדי להלהיב לב אנשים לגודל הזהירות בזה, אעתיק מעשה רב .)
גדול אחד אנגיד ושמע בבית דין של מעלה קול רעש גדול פנו מקום לצדיק אחד שנפטר . וקבלוהו בכבוד גדול ונתנו לו ספר תורה בזרועו ושאלוהו, קיימת מה שכתוב בזה ואמר, הן. קיימת מצוה ראשונה שהיא פרו ורבו לא להנאתך אלא לשם שמים. ואמר,...

ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא .

האם אין זו כפילות? מה הביאור בכך?

הזמר הזה ידוע רבות בין האשכנזים, ואמרתי לשתף את אשר עיינתי בו ובמבנהו וצורתו.

הבית הראשון:

ברוך א'ל עליון/ אשר נתן מנוחה
לנפשנו פדיון/ משאת ואנחה
והוא ידרוש לציון/ עיר (הנדחה)
עד אנה תוגיון/ נפש נאנחה

כל אחד מבחין במבנה. הבית כולל ארבע שורות, כאשר כל החלקים הראשונים שלהן מתחרזים יחד בסיומת...

כידוע מנהג הספרדים לומר שלשה פסוקים לאחר שמונה עשרה : יהי שם וכו' (בתפילות שאין אומרים בהם תחנון),
האם מישהו יוכל להחכים אותי על מקור מנהג זה וטעמו?

כידוע לפי נוסח אשכנז מסיימים את התפילה בימות החול בסדר הזה: עלינו, שיר של יום, פטום הקטורת.
ואילו בשבת הסדר: פטום הקטורת, עלינו, שיר של יום.
האם ידוע למישהו מקורות המביאים טעם לשינוי הזה?
 

אך למען הגילוי הנאות, אני דווקא מאומרי אתה כוננת .

והפר ציווי כפתי בהשאת זוחל. ועונש בזיעת אף לטרוף חוקו. ואיוולת בצירים. וערום עפר לחמו.

מדוע לא הזכיר ערום אצל החטא, שבא ע י ערמתו של הנחש, כמפורש בתורה, והנחש היה ערום וגו'. והיה צריך לכאורה להזכיר זוחל אצל העונש דווקא.

התוס' (פסחים ז:) ועוד ראשונים רבים הביאו שני טעמים מדוע אין ברכים את ברכת על נטילת ידים עובר לעשייתן קודם הנטילה, א. שכיון שלפעמים
הידים מזהמות וא״א לברך על נט״י, א״כ גם כשידיו נקיות יברך אחר הנטילה. ב. מפני שאפשר לברך עובר לעשייתן גם אם מברכים לאחר הנטילה, והוא ע״י שנברך קודם הניגוב שהיא גמר...

כתב האבודרהם בסדר ובא לציון וז ל: ולכך תקנו לתרגם סדר קדושה זה כדי שיבינו עמי הארץ שאין מכירין לדבר בלשון הקדש אלא בלשון תרגום שהיו רגילים לדבר בו באותו זמן, כמו שאמרנו בפירוש הקדיש. ותקנו להם כאן כמו תפלה קטנה. בתחלה אשרי ואח כ קדושה וזכרון ציון ותלמוד תורה, כמו שתקנו בלילי שבת ברכה מעין שבע בעבור...

למשל היום במוסף של ר ח (אבל לא רק):
שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו .
ואני נבוך כל פעם מחדש
האם במילים אלו אנו אמורים לבקש שתי בקשות כדלהלן:
1. שתעלנו וכו'.
2. שנעשה לפניך וכו' . 

או אולי בעצם בתפילה זו מתייחסים אנו לתביעה האוטומטית המתעוררת כלפינו, שהלא הגיע...

וכתב ר' יהודה החסיד (*) שה' יתברך מתמלא חרון-אף בראותו שאומרים ברכה ותפילה בלא כוונה, וגורם לאיבוד החכמה והתבונה מן העולם!

היכן דברי רבי יהדוה חסיד?

כתוב בספר הגימטריאות של ר' יהודה החסיד בריש פרשת פקודי:

מה טובו אהליך יעקב, מה באתב ש י צ (בגימטריא) מאה זהו מה ה' אלוקיך שואל מעמך, מאה ברכות בכל יום ומאה אותיות בפסוק כשתקרא במילוי תיבות שואל , ובכל ברכה שם אדני בסוף הברכה והוא אַדֵן העולם (ד' בצירי) מתחת זרועות עולם (דברים לג-כז)  וכנגדו ק'...

למה בברכת השנים אומרים רק 'ושבענו מטובה' ולא ממשיכים שיהיה לחיים ולא למוות, לברכה ולא לקללה. כמו בתפילת טל?