בגמרא תענית כח א. מסופר על בני גונבי על י   ו קוצעי קציעות .
פעם אחת גזרו האויבים שמד על ישראל שלא יביאו בכורים למקדש והושיבו שומרים בדרכים על כך, ועמדו  אנשים כשרים שבאותו הדור  והביאו סלי בכורים וחפו אותם בקציעות דהיינו תאנים יבשים ונושאים על כתפם  עלי , הוא עץ גדול עשוי כעין בוכנא שכותשים בו...

בס ד

איתא בתענית ל א ע א דתניא רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין .

1. לדעת רבי אליעזר הגדול מט ו באב ואילך תשש כוחה של חמה.
2. ט ו באב התשס ה חל בתאריך 20/8/2005.
3. ט ו באב התשע ג חל בתאריך 22/7/2013.
4. שעות היום ושעות הלילה...

הגמרא אומרת ונותנין אפר מקלה בראש כל אחד מהם ופליגו בה בגמרא מאי טעמא? חד אמר הרי אנו כעפר וחד אמר כדי שיזכור לנו אפרו של יצחק.
וכתבו התוס' ד''ה אפר מקלה שהיה שורפין האפר הזה מבן אדם וע''כ דמי לאפרו של יצחק עיי''ש.
והקושיא זועקת: מת אסור בהנאה?? כ''ש בשריפה שין לך בזיון גדול מזה.??

הגמ' במסכת תענית מספרת: מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.

נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר , אמר לו: שלום עליך רבי . ולא החזיר לו. אמר לו (רבי אליעזר) ריקה כמה מכוער אותו האיש - שמא כל...

במסכת תענית דף כ למטה: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז לכאורה זה סותר את רב אשי באותה מסכת (דף ד ע א): כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל - אינו תלמיד חכם רש י קפדנים וקשים כברזל . 
אם כן מה יותר טוב להיות תלמיד פשוט כקנה - או לפי רב אשי תלמיד חכם כברזל?

מבואר במשנה שרק בעיר שיש בה חמש מאות איש ומתים בה ג' אנשים בג' ימים.
לקוצר דעתי לא זכיתי להבין למה בעינן דווקא עיר שיש בה חמש מאות איש, ובפחות מכאן אינה נחשבת לדבר?

בתענית שם מסופר שלא בני משפחתו האמינו שהוא חוני המעגל, וכך לא בבית המדרש, אם כן מי סיפר את כל הסיפור שישן 70 שנה?!!!!!!

בתענית שם, מסופר שחוני המעגל ישן שבעים שנה וכו'. לאחר מכן כשנכנס לבה מ אמר להם: אני הוא אותו חוני שאתם מדברים עליו. אבל לא האמינו לו ולא נתנו לו כבוד כראוי לו. חלשה דעתו של חוני, ביקש רחמים שימות, ומת!
אם נניח שחוני המעגל היה בסביבות גיל ה-30 לחייו, הרי שבתום ה-70 שנה של השינה, היה בגיל 100, אם כן...

חז ל שם מספרים שחוני ישן שבעים שנה ושהתעורר לעולם, ומכאן השאלה האם מדובר על שינה או שמא נפטר וקם?

מבואר במשנה (תענית י ע א) שלא מתחילים לשאול על גשמים עד ז' מרחשן כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת. ולפ ז היה ראוי לפסיק בר ח ניסן, כדי שיגיע אחרון שבישראל מנהר פרת.
חפשתי קצת וכמעט לא מצאתי שהוקשו קושיא זו כלל עד זמנינו. ורוב התירוצים שראיתי אינם נראים כלל. התרץ הכי טוב שמצאתי הוא מהגר ח קנייבסקי ,...