הנה בפרק א כתוב שאם לא ידע לקרוא אז קוראים לפניו ואילו בפרק ז כתוב שקורא בתורה פרשת אחרי מות למה לא כתוב מה הדין אם אינו יודע לקרוא

כתוב בגמרא ביומא בדף מז עמוד א כך:

אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית: פעם אחת סיפר דברים עם ערבי אחד בשוק, ונתזה צינורא מפיו על בגדיו, ונכנס ישבב אחיו ושמש תחתיו, וראתה אמן שני כהנים גדולים ביום אחד.
ושוב אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית: פעם אחת יצא וסיפר עם הגמון אחד בשוק, ונתזה צינורא מפיו על...

גדר איסור מלאכה וחיוב עינוי ביוה כ
א) איתא בסוכה (כח.) האזרח לרבות את הנשים האזרחיות שחייבות בעינוי ביוה כ, ובהמשך דברי הגמ' (ע ב) מסיק לא לא נצרכא אלא לתוספת עינוי סלקא דעתך אמינא הואיל ומיעט רחמנא לתוספת עינוי מעונש ומאזהרה לא נתחייבו נשים כלל קמשמע לן ע כ דברי הגמ'. והקשה הרש ש מ ט לא קאמר ג כ...

ידועין דברי הר ן (על הרי ף יומא דף ד בדפי הריף) וז ל: וגרסי' בגמ' (פג.) ת ר מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל תחלה, כלומר שאם יש שני איסורין לפנינו הא' איסור לאו כגון נבילה והאחד איסור כרת מאכילין אותו איסור לאו וכן הדין בכל חולה. ונשאל הראב ד ז ל בלשון הזה: אם היה חולה שיש בו סכנה וצריך לשחוט...

ישנה מחלוקת ידועה מהי אצבע צרידה רש י ביומא יט: כותב דזוהי האצבע ותוס' במנחות (לה:) חולק עליו נמרצות וכותב שהדבר ידוע שא א להשמיע קול אלא כשמכה באמצעי ומביא בשם הערוך בשם התוספתא דזוהי אצבע ארוכה של ימין (שזו האמה)

ונראה אולי ליישב ע פ הירושלמי שמביא מחלוקת ר' חונא ור י, דלר' חונה היינו בפה ומסביר...

איתא בגמ' יומא כו:
אמר ר׳ אבא ואיתימא רמי בר חמא ואיתימא ר׳ יוחנן 
אין מנסכין מים בחג אלא בתמיד של שחר וכו'
אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא 
ולמנסך אומר לו הגבה ידיך שפעם אחד נסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן שמע מינה

רש י ולמה לי למיתני באתרוגיהן
אלא ודאי לאשמועינן שאין ניסוך המים אלא בשעת...

 יומא יא. רש י ד ה בארטבין שם האיש, ואמרי לה על שם האומנות איזה אומנות זו ששמה 'ארטבין'.

תלמוד בבלי מסכת יומא דף לה עמוד ב:
אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש וכו'.

וכתב המהרש א בחידושי אגדות שם:
וענין נתינתן לשומר, אפשר משום שהיו בתי מדרשות שלהן בשדה והיה צריך שמירה,  אי נמי, שלא היו מניחין הכל לבהמ ד כדאמרי' פ' ת ה שהיה ר ג...

לרבי שמעון דאמר האוכל נבלה ביום הכפורים פטור, נמצא דמי שאחזו בולמוס – מאכילין אותו בשר נבלה ואין מאכילין אותו בשר שחוטה, לפי שבשר נבלה אין באכילתו כרת, ובשר שחוטה יש באכילתו כרת.
האומנם?

מאי ירבה בשיעורין אי נימא דמחייבי קרבן אכזית קטן והתניא (ויקרא ד, כב) אשר לא תעשינה בשגגה ואשם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו
המגרא מביאה מימרא של ר א שהאוכל חלב בזמן הזה צריך לכתוב שיעור שמא בי ד שלעתיד ירבה בשיעור, והגמרא שואלת אם הכונה שיאמרו שגם מה שבימנו...

לומד דף היומי למד על 7 מתנות שמזים על הפרוכת. ושאל אותי שאלה מעניינת, האם הדם היה נשאר על הפרוכת, או שמא היו מכבסים אותה מעת לעת. כתוב על זה היכן שהוא ?
מי יודע ?

תמיד קרב וכו' וכו' ביד א' צלוחית של מים וכו' ושנים בידם שני גזירי עצים וכו' ושנים בידם שני בזיכי לבונה וכו'. צ ע דאלו הדברים לכאו' אינם חלק מהקרבת התמיד.