תפלות וברכות רבות תיקנו חכמינו.

מה נשתנה סדר ההגדה שבא בפירוש במשנה בפרק ערבי פסחים - שאלות בן לאביו, לפיכך אנחנו חייבים, אשר גאלנו, כן ה' או א יגיענו?

גם מהי תיבת כו' באמצע הברכה, אם השמטת מעתיקים או שהמשנה לא חששה להאריך וא כ למה הביאה כל השאר?

אפשרי להסביר אשרי כלומר טוב לו כי פעם הדבר היה יותר יעיל שנולד לך בן כמו בדוגמא שניתנה לפניה אשרי מי שבסם אוי לו למי שברוסקי זה לא שהברוסקי עושה עברה אלא בגלל שהוא פחות זריז וחרוץ כידוע יד חרוצים תעשיר הגיע לאן שהגיע, אך בימנו כמה בן עדיף מבת מבחינה אחריות כלכלית מבחינת הליכה בתלם הסכוי של הבת יותר...

ממה שכתוב שהאשה תאכל במקום שהיא רוצה בקשו להוכיח בגמ' שיש ברירה
ופי' רש''י ס''ד שמחליטה בשעת אכילה
ואמרו בגמ' שמחליטה בשעת שחיטה
ופי' רש''י 
ששאלנו את פיה בשעת שחיטה ואמרה בזה אני רוצה

ויש להבין מדוע צריכים לשאול אותה בשעת שחיטה ותגיד לנו מה החלטתה. 
מדוע לא מספיק שתחליט לעצמה בשעת שחיטה ותגיד לנו...

בגמרא איתא בדף קיז עמוד א
פסלו של מיכה עומד בבכי, וישראל אומרים את ההלל 
ופירש י (ורשב ם) שפסל מיכה היה בזמן דוד ולכן מוכח שהלל נאמר בזמן קריעת ים סוף ולא מצאתי פירוש אחר (וע' רש א ששואל שזה היה גם בזמן קריעת ים סוף)

ולכאורה הדבר פלא (וכן מצאתי ששואלים המא הרועים והנצי ב אבל תשובה לא מצאתי) שלרוב...

גמרא פסחים קטז ע א
מאי בגנות רב אמר מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו אמר עבדים היינו אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי א ל פטרתן מלומר מה נשתנה דפתח ואמר עבדים היינו:

האם אפשר להוכיח שעבד חייב בהגדה?

אשמח לשמוע את חוות דעתם של כל חברי המערכת

 
פסחים קח. אמר ריב ל השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא לא מיסב לא יצא . והרא ש למד מזאת שההסיבה מעכבת ואם שתה ד' כוסות בלא הסיבה לא יצא וצריך לחזור ולהיסב, דלא חשיב שתיה. אלא שהתוס' בד ה כולהו נסתפקו אם בד' כוסות כשלא היסב יחזור ויברך אי לאו. ולכאורה צ ע...

שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי, וְאָמְרִי לָהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי, הָיָה דוֹרֵשׁ כָּל אֶתִּים שֶׁבַּתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ'אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא' פֵּרַשׁ.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כָּל אֶתִּים שֶׁדָּרַשְׁתָּ מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶן?
אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל...

פשט ברש י פסחים יד ע ב
בד ה נוקמה בנר של חרס, דלא משכח ל שמן של קודש אלא לאכילה למנחות, ולכאורה במנחות פח פט מבואר דשמן של מנורה מתקדש בכ ש א כ משכח ל שמן קודש להדלקה , סליחה על הבורות בענייני קדשים....

שים לב, איני יודע במה זה שונה מזה:

תנו רבנן המצפה לשכר אשתו וריחים אינו רואה סימן ברכה לעולם שכר אשתו מתקולתא

פסחים דף נ' ע ב.

כן, זה שפתוח בימי שישי, שמנוהל ע י אברך מהשכונה, ואתה משלים בו את ההשלמות האחרונות של קניותיך לשבת, מה ששכחת בסופר, לתשומת לב:

ת ר יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד זריז ונשכר דעביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא זריז ונפסד דעביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא שפל ונשכר דלא עביד...

קצת תמוה מ ש בגמרא, אמרו מאן מוכח כהן גדול דקא מסיק קרבנות כל יומא, הלא כה ג אינו מצווה אלא על מנחת חביתין. ושמא כך היה מנהגו, אבל אז ה ל לפרש בשמו, ולא לומר כה ג בסתם. ושמא כל כה ג בבית שני היו דרכם בכך.

רשב ם ד ה 'פלוט אותן ליבשה':   וְנִתְּנוּ לִקְבוּרָה בִּזְכוּת שֶׁאָמְרוּ 'כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם' .

.
אולם רש י בפירוש החומש (בפסוק 'תבלעמו ארץ') כתב שזכו לקבורה בשכר שאמרו 'יי הצדיק'.
והוא ממכילתא בשלח (שירתא פ ט) :

בְּאֵי זוֹ זְכוּת נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא...

גמרא פסחים דף ד עמוד א בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק המשכיר בית לחבירו בארבעה עשר על מי לבדוק על המשכיר לבדוק דחמירא דידיה הוא או דלמא על השוכר לבדוק דאיסורא ברשותיה קאי תא שמע המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה התם הא אמר רב משרשיא מזוזה חובת הדר היא הכא מאי עיי ש.

האחרונים מקור חיים (סימן...

הירושלמי מספר

ר' אבהו שלח לרבי חנינה בריה יזכי בטיבריה. אתון ואמרין ליה גמל הוא חסד שלח ומר ליה המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריא. שכבר נמנו וגמרו בעליית בית אריס בלוד שהתלמוד קודם למעשה. רבנין דקיסרין אמרין הדא דתימר בשיש שם מי שיעשה אבל אם אין שם מי שיעשה המעשה קודם (פסחים כד.)

וממבט ראשון...

איך יתכן שהלל אומר
לא ניכרוך איניש מצה ומרור בהדי הדדי וניכול
בזמן שיש ברייתא מפורשת
שאמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן
???

לכן חייבים לקרוע...ולהסביר...
שהראשון זה  הלל האמורא
והשני .....זה  הלל הזקן

וכן כתב הר ן - הלל זה אמורא.

ויש גרסאות שבכלל לא כתוב הלל אלא רק רב
וברא ש כתב...

פסחים כה: איתמר הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו אביי אמר מותרת ורבא אמר אסורה אפשר וקא מיכוין לא אפשר וקמיכוין כולי עלמא לא פליגי דאסור לא אפשר ולא מיכוין כולי עלמא לא פליגי דשרי,  כי פליגי דאפשר ולא מיכוין ואליבא דר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי אליבא דר ש דאמר דבר...

הגמ' בפסחים מספרת את הסיפור הידוע על ר' מתנא שדרש לבני פפוניא שצריך ללוש את המצות במים שלנו ולמחרת הגיעו כולם אליו בכדיהם ובקנקנם שיביא מהמים שלו ואז הוא הסביר להם שהכוונה מים שעבר עליהם הלילה (דף מב.)

ונשאלת השאלה האם זה חיובי שהם קיבלו דבריו בתמימות או שלא כך ?

היום פתחתי ספר ילדותינו וראיתי...

מתקשים המפרשים בהבנת כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא (פסחים פו:) אך ישנו מצב שבו המשפט הנ ל מובן היטב.

הגמ' בברכות אומרת

רַבִּי זֵירָא חֲלַשׁ, עָל לְגַבֵּיהּ רַבִּי אֲבָהוּ, קַבֵּיל עֲלֵיהּ: אִי מִתְּפַח קַטִּינָא חֲרִיךְ שָׁקֵי — עָבֵידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנַן. אִתְּפַח, עֲבַד...

אפשר לקבל שתייה מהמאלינס ?
ולמה מיץ מתוק סתם זה על שם הסנה ?
ומהו הפכו של ענבי הגפן בענבי הגפן ?   
אפשר לקבל שתייה מהמאלינס ? ולמה מיץ מתוק סתם זה על שם הסנה ?

בשבוע האחרון היה לנו את הסנה גם בחומש , וגם בדף בגמרא,
אבל מהוא הסנה  ? והאם הוא מוכר בחזל = ובפוסקים ?

הסנה מוזכר בתנך 6 פעמים כאשר ...

שאלה: פסחים עא. חל יום טוב הראשון להיות בשבת וכו' ישראל במה שמחים? אלא אמר רב פפא: משמחו בכסות נקיה ויין ישן , וצ ב התינח יין כתיב ויין ישמח לבב אנוש, כסות נקיה היכן מצינו שמשמח?
שאלה: פסחים שם: משמע מכל הסוגיא שרק בשר שלמים משמח, ולא בשר אחר, וצ ב אמאי בשר חולין אינו משמח, דמהו ההבדל בין בשר...

בדף לג. מבואר דא א להפריש תרומת חמץ בפסח ולחד טעמא בגמ' ע ב הוא משום שאין שייריה ניכרין כיון שהם חמץ ואסורים באכילה.
וכבר הקשה הגליון הש ס והצל ח ועוד דא כ זה תלוי רק בשיריים האם הם חמץ או מצה, ואם מפריש ממצה על חמץ הרי אין שייריה ניכרים ואם מחמץ על מצה הרי שייריה ניכרים. וכבר הביאו שהירושלמי דן...

איתמר א ר אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן כמאן כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה ( שמות לד, כד ) ולא יחמוד איש את ארצך
---

אינו מובן לי. מהו הפירוש שלוחי מצווה. בפשטות, צריך לומר שגם השליח לעשות מצווה, אף שאינו מקיים את המצווה, מובטח לו שלא יינזק, כגון ההולך...

בדף י בפסחים הגמ' משווה בין כמה דוגמאות שונות שבהם אמר רבי יהודה את דעתו. 
והיא מנסה ליצור כלל ומכנה משותף ביניהן לגבי שאלה כללית מסוג כזה שאנחנו היינו מתנערים מעצם השאלה... 
והיא: לגבי   הצורך   לחשוש   חששות כלשהם , האם רבי יהודה בעד או נגד. 
אולי מזכיר קצת את אלו היושבים על הגבול בין ביהמ ד...

פסחים ג ע א
לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר וכו', רב פפא אמר תשע שנאמר וכו', רבינא אמר עשר וכו', רב אחא בר יעקב אמר שש עשרה שנאמר כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור.

וברש י: כי אמר מקרה - 'טמא הוא' לכתוב ולשתוק, ויש כאן עיקום שש...

אסורים בהנאה...
וזו סוגיית דף היומי בימי החנוכה - בהנאה מניין ?

לפעמים אני נפעם מהקשר של דף היומי לענייני דיומא.

בשוטנשטיין ביאר ביאור שאחה מ נראה לי כשגוי, אשמח לשמוע שאני טועה, ולהבין נכון את שאלת הגמ'.

על דברי הגמ' והא כולם ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן, דבסתמא, וקתני חוץ מן האשה מפני שיכולה למחות

ביאור השוט':  משמע: חוץ מן האשה שאפילו בסתם אינה יוצאה בשלו, הואיל ויכולה למחות. ושוב קשה מדוע נותנת...

בגמ' דף סח: נחלקו רבי יהושע ור' אליעזר אם שמחת יו ט רשות היא או שמחת יו ט מצוה.
ר' אליעזר אומר אין לו לאדם בי''ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה:

קושיא:
למה קורא לזה הגמ' רשות . הרי גם ר' אליעזר מודה שיש מצוה לשמוח ביו ט , רק שר א סובר שאפשר לקיים מצוות שמחה או על ידי שמחה שכולו לה' או ע י שמחה...

רש''י העמיד נידון הסוגיא דשני שבילין פסחים י' א' שמחמת שבאו שניהם להישאל בב''א בי''ד מחוייבין לענות לשניהן תשובה אחת וזה לא שייך. .

יעוי' דבריו -  עליו ועל חבירו  - מה תהא על שנינו ר' יוסי מדמי להו לבת אחת ואע פ שאין שניהן לפניך צריך אתה הוראה אחת לשניהן או טמאין אתם או טהורין אתם והרי אין אתה...