מזה שנים נסתפקתי בעובדא דרבי פרידא (עירובין נד:) האם תלמידו של רבי פרידא בהסבר ה-399 עדיין לא קלט כלום ורק בהסבר ה400 קלט הכל,או שהבין כמעט עד הסוף וההסבר ה400 השלים את המעט החסר.

הנפק מ לזה נתבארה בהמשך

יש כמה הלכות שיש בהם מחלוקת בין שתי שיטות, אחד מחמיר ואחד מיקל, ולהלכה מסקינן שהמיקל אין מוחין בידו, היכן מצינו (במסכת ערובין) שיש שני שיטות בגמ', אחת לחומרא ואחת לקולא, ומסיקינן בגמ' המחמיר אין מוחין בידו.

 

אָמַר רַב בְּרוֹנָא אָמַר רַב: כׇּל הַיָּשֵׁן בְּקִילְעָא שֶׁאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שְׁרוּיִין בָּהּ, — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנוּגֶיהָ״.

וְאָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה.

רָבָא אָמַר: אִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה הִיא — תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. וְלָא...

עירובין ס. תד ה גמרא. שהיה לו קבלה משום תנא או סברא שמסברא היה אומר שכך נראה אע פ שאין שום תנא סובר כן, ולא לפסוק הלכה בא אלא שכך היו הדברים נראים. וקאמר מאי נפקא לן מינה כלומר הא פסקינן לעיל כרבי שמעון, ומשני גמרא גמור כו' מ מ יש לנו לחקור ולידע אם גמרא או סברא.

מדברי התוס' הנ ל נלמד כמה חידושים:...

עירובין נח: ריבה לאחד ומיעט לאחד שומעין למקום שריבה. פירש י: אם נמצאו סימני תחום קרן זה ארוכין ובולטין מכנגד סימני תחום קרן שכנגדו, שומעין למקום שריבה ומוציאין מדה קצרה כנגדה, מפני שלא מתח מתחילה החבל כל צרכו ונתקצר, וצריך למותחו בכל כוחו, והכי תניא נמי בתוספתא.
.

מבואר מדברי רש י , דכאשר אדם...

איתא בעירובין דשפורפת היתה לר ג ובה היה צופה וגו'

וניתן להוסיף שהיה גם צורך מסתמא בחישובים ולא רק במדידה קלה, כמו הדוגמא הסמוכה שהרוצה לחשב גובה דקל ישווה בין גובהו לגובה צילו ואז יבין ע פ צל הדקל את גובהו וזהו רק ע י חישוב לדוגמא שאם גובהו 1.8 מטר וגובה צילו 3 מטר אז עושים 1.8/3 = 0.6 
וא כ אם צל...

האם קטן יכול לבטל רשות? עירובין עמוד ע. 

חידה : איך יתכן שמי שלא סומך על כשרות העירוב (מדינא ולא מחומרא) מותר לו לטלטל במקום שאלו שסומכים על העירוב אסורים לטלטל?

תשובה: עיין ברא ש בפרק הדר סי' י' (דף סז:) וז ל מכאן התיר ר ת ז ל בגינה יתירה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל מתוכה לחוצה לה הואיל ולא היתה רה ר גמורה כמו סרטיא ופלטיא עוברת...

חידה: איך יתכן שיש שני ערים נפרדים אחד מהשני במרחק רב, (אפילו כמה אלפי אמה), ומותר ללכת מאחד לשני בשבת ללא עירוב, אבל אם חיברו את שני הערים ביחד ע י בניית בתים ביניהם, אז אסור ללכת ממקום אחד לשני בגלל איסור תחומין.
________________________________________________________________
דף נז. במתני':...

לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כשל היכל ואנו כמלא מחט סדקית, אשמח לשמוע השגות שיש לת ח פה בפורום מה פשר שעורים הללו דווקא ומה בא רבי יוחנן ללמד אותנו בכך

בגמ' עירובין נג: נשאל ר' אלעאי הצפיננו היכן ר' אבהו צפון וענה להם, נתייעץ במכתיר והנגיב למפיבושת.

כותב רש י

והנגיב - והדרים הלך לו לדרום:

למפיבושת - לפני זקני דרום שהן חכמים מאד ע ש שהיה מפיבשת אדם גדול קרי להו הכי:

ושואל היעב ץ צ ע דהרי אמרו בירושלמי פסחים פרק תמיד נשחט דאין למדין אגדה לאנשי...

ברייתא שמופיעה 6 פעמים בש ס ואני מנסה להבין יתר על כן מה היה הדין המקורי שר י הוסיף עליו

עירובין נד. א ל שמואל לרב יהודה שיננא פתח פומיך קרי פתח פומיך תני כי היכי דתתקיים ביך ותוריך חיי שנאמר כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא אל תקרי למצאיהם אלא למוציאיהם בפה.

בפשטות נאמר כאן שאין להרהר את לימוד התורה, אלא יש לבטא אותו בשפתים. אמנם לא נאמר כאן אם יש להוציא את זה בקול רם, או מספיק...

לא מוזכרים כלל בסדר המשנה.
מדוע ?

היו שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר
זה שאינו מכיר  מוסר שביתתו למכיר
והמכיר אומר שביתתי במקום פלוני

למה זה נפסל ?

בגמ' דף מא:
ג' אין רואין פני גיהנם אלו הן דקדוקי עניות וחולי מעיין והרשות, ויש אומרים אף מי שיש לו אשה רעה ואידך אשה רעה מצוה לגרשה, ואידך זימנין דכתובתה מרובה אי נמי אית ליה בנים מינה ולא מצי מגרש לה.
לכאורה הפשט שאין כאן מחלוקת, אלא כולי עלמא מודים שבמקרה שיכול לגרשה לא נאמר שאינו רואה פני...

דוד המלך היה שואל באורים ותומים לגבי קעילה אולי מכאן אפשר ללמוד שאין צובע בכלי אם הצבע תלוי באופן ישיר בגורם אחר כל רגע ורגע כמו שהתירו משקפיים שצבען משתנה בשמש. אבל אולי היה אפשר להתיר גם אותם כוסות פלא שבמים חמים מקבלים תמונה ושהמים קרים אין תמונה מה אומרים.

דף מג. 
בגמ' בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה, ... אי נמי דקאזיל בקפיצה.
ופירש י  בקפיצה -   בשם.
צ ע דמשמע דק ל לרש י איך שייך שיקפוץ אדם מרחק של אלפיים אמה, וע ז מפרש שקפץ ע י שם.
וקשה למה לא פירש רש י בקפיצה שהלך ברגל עד קצת לפני סוף אלפיים אמה וקפץ למעלה וקדימה עד...

הגמ' מבארת שנפסקה הלכה כב ה מפני שנוחין וענוותנין היו, והיו שונין דברי חבריהן קודם לדבריהם. צריך להבין את טעם דברי הגמ', שהרי זו הנהגה של מי שרוצה למחוק את דבריו של חברו, שמקדים דברי חבירו, ואח כ אומר - אבל האמת יראה...

הכי קאמרי ליה רבנן לר' אליעזר
אי אתה מודה שאין מערבין ליום אחד חציו ל צפון  וחציו ל דרום  ?
אמר להן אבל
כשם שאין מערבין ליום אחד............חציו ל צפון  וחציו ל דרום
כך........אין מערבין לשני ימים יום אחד ל צפון  ויום אחד ל דרום

למה כתבו כך

הכי קאמרי ליה רבנן לר' אליעזר
אי אתה מודה שאין מערבין...

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: חֵרֶם שֶׁבֵּין תְּחוּמֵי שַׁבָּת — צָרִיךְ מְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל לְהַפְסִיקוֹ. מְחַיֵּיךְ עֲלֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. מַאי טַעְמָא קָא מְחַיֵּיךְ? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְחוּמְרָא, וְאִיהוּ סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבָּנַן...

צ ב דממה נפשך קשה,
אם יכול להגיד שהתרומה תחול באמצע השבת ואין בזה משום איסור מלאכה או שבות, ברור שדבריו קיימין ומה החידוש,
ואם לא יכול להגיד ביום שישי שיחול בשבת, משום איסור שבת, הר מיד שחשכה כבר חלה השבת, ורק אחרי שחשכה הלגין נטהר, ואיך דבריו קיימין והתרומה טהורה, הרי יש כאן תרתי דסתרי או שחלה...

רש י מסכת עירובין דף לו עמוד א

היום תהא קודש ולמחר תהא חול - על מעות שיש לי בבית, מהו, מי אמרינן כי מטא בין השמשות - נפק ליה מקדושתיה וקנה עירוב, או לא.

וצ ב איך יתכן לפדות משהו עוד לפני שנהיה קדוש? זה כמו להגיד לאשה אני מקדש אותך כשתתגרשי, זה דבר שלא בא לעולם.

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּרַנְדִּיסִין וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הִלְּכוּ אֶת כֻּלָּהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא זָזוּ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁרָצוּ לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָן: (עירובין ד-א)

ור ב בערוך כותב עיר באיטליה ברנדסין שכך...

רש י מסכת עירובין דף לד עמוד ב

של לבנים - שנוח לסותרו, וכדבעי לאוקומי באוירא דליבני, סדורות זו על גבי זו בלא טיט ביניהן , דלאו סתירה היא.

וצ ב איך פירוש זה נכנס במילים באוירא דליבני ?

 

אז ראשית...
אני מקוה שמוסכם על כולם
ש ונתן הכסף וקם לו
אין כזה פסוק.
נקודה סוף פסוק.

אז מנין לומדים
שאין מחללים הקדש על קרקע ?

אומר תוס' אצלנו בקיצור כלל ופרט וכלל
ובשבת קכח. ד ה ונתן מרחיב
שלומדים את זה מהפסוק וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה הַמַּקְדִּישׁ אֹתוֹ
וְיָסַף  חֲמִשִׁית  כֶּסֶף ...