יש כאן שו ת לחזרה על הדף היומי אשמח להערות מכל סוג הן בתוכן הן בסגנון וכו'
הנה דוגמא
עירובין ב.png

מה הביאור במאמרם אלו ואלו דברי אלוקים חיים והאם תמיד אומרים את זה...

אי' ברש י (עירובין פג. ד אי הכי טפי) בלשון אחר: 'אי הכי טפי להו ועודות דרבי אחד מעשרים לכל ביצה מז' ביצים, וגם שני חומשין שלא דקדקנו בהן'. 
ובבר אילן הגדילו לעשות ופתחו זאת להדיא: ' משבע ביצים'. 
אמנם לכאורה זה טעות וצ ל: ' מ ז ביצים' וכו'. 
מענין שגם בש ס וילנא וגם בש ס עוז והדר (מהדורת תשע ט) זה...

ברש י פירש גוב של תבן בור של תבן ואילו בתס' פירשו גוב של תבן כמו גבבא (זנבות השיבולים) אלא שלפי זה לכאורא זה שני דברים גבבא ותבן ולא גבבא של תבן (שהרי בש ס כתוב תבן וגבבא) 

עירובין דף מ: 'לברוך עליה ולנחיה המברך צריך שיטעום ליתביה לינוקא'
וכתב רש י ד ה  ליתביה לינוקא . לשתותו לאחר שיברך עליו דהאי שיטעום דקאמר לאו דווקא קאמר אמברך דהוא הדין כי שתי אחרינא דטעמא משום דגנאי הוא לכוס של ברכה שלא יהנה אדם ממנו לאלתר שתהא ברכת היין דבורא פרי הגפן שלא לצורך ומכי טעם ליה...

הגמ' בעירובין סג: כותבת:
ההוא מבואה דהוה דייר בה לחמן בר ריסתק אמרו ליה אוגר לן רשותך  א לא אוגר להו אתו אמרו ליה לאביי אמר להו זילו בטילו רשותייכו לגבי חד הוה ליה יחיד במקום נכרי ויחיד במקום נכרי לא אסר

ותוס' מביא גירסא ששמו היה המן אבל מי הוא היה ?!

במדרש שכל טוב לר' מנחם בר' שלמה מביא שהיה...

הגמ' בעירובין יג: כותבת ששנתיים וחצי נחלקו ב ש וב ה הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משמנברא עכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו.

אך מי אמר מה?

המלאכת שלמה בתרומות ה-ד כותב שלא מצינו שהודו ב...

שאלה קשה לת ח דייתבי בהאי תכא.

הגמ' במסכת עירובין דף נד: כותבת א ר שמואל בר נחמני למה נמשלו דברי תורה לאילת לומר לך מה אילה רחמה צר וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה אף דברי תורה חביבין על לומדיהם כל שעה ושעה כשעה ראשונה.

ומאידך הגמ' בבכורות דף ז: כותבת שהאייל מגיע לרעייתו ואיידי דרחמה צר...

המשנה בסוף עירובין כותבת כהן שלקה באצבעו כורך עליה גמי במקדש והגמ' מוסיפה שלשיטת ר' יוחנן המשנה יכלה חידוש יותר גדול שאף צלצול אינו חוצץ אך העדיפה לידע את התלמידים דקמ ל שגמי מרפא את הפצע (עירובין קד. ותוס' זבחים יט.)

שאלתי השבוע את החברותא שלי האם היבלת שמוזכרת בתורה ובגמ' היא היבלת דימינו, ומיניה וביה אמרתי לו שמסתמא כן, שהרי רש י בעירובין דף קג. כותב יבלת ורואה וזכור לי בתור ילד שהיתה תרופה נגד יבלות שהייתה נראית כמו טיפקס ושמה היה ורוציד וא כ היא היבלת דימינו.

ורש י שם כותב שיבלת דקרא קרינן יבלת שאין שם דבר...

אפשר אולי לבאר ביאור מחודש של הגמ' בעירובין סה.

נקדים ש כותח הינו לחם המבושל בחלב.
ועפ ז י ל שאביי הבין מאימו שהיום לא אוכלים בשרי , אמר א כ לא תנאי... 
(עיין מעשה הט ז וחותנו)
וכן הגמ' בפסחים כותבת שכותח מטמטם את הלב (דף קיב.)

תנא תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים אמר רבינא אני אדון ואטהרנו ומה נחש שממית ומרבה טומאה טהור שרץ שאין ממית ומרבה טומאה לא כ ש ולא היא מעשה קוץ בעלמא קעביד

ואמרתי,
אני אדון ואטהרנו, ומה נחש שהביא את הטומאה לעולם (על ידי שפיתה את חווה) טהור, שרץ לא כ ש.
ואין לומר נבילה...

הריטב א בעירובין לה,ב הקשה על המבואר בגמ' שר מ מחמיר בעירוב אף שיש חזקת טהרה של העירוב משום שיש עדים כנגד, וקשה דגם בלא תרי כתי עדים יש להחמיר מספק שהרי כנגד חזקת טהרה של העירוב יש חזקה דגברא בחזקת ביתיה קאי, ולמה ניזיל בתר חזקת העירוב. והביא בשם הר ם בר שניאור ליישב דאלימא חזקת העירוב משום שהולכים...

במסכת עירובין (דף נד ע ב): תניא: שלשה שהיו מהלכין בדרך, הרב באמצע, גדול בימינו, וקטן משמאלו . במסכת דרך ארץ רבה (פרקי בן עזאי פרק ג הלכה ב): מעשה בארבעה זקנים שהלכו למלכות הפנימית... ואילו הן, רבן גמליאל, ורבי יהושע, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא... רבן גמליאל באמצע, רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה...

כידוע קי ל דחצר שלא עירבו מותר לטלטל בכולו בכלים שעכ פ שבתו בתוכו. .
מחצר לחצר הוא מחלוקת ר ש ורבנן בעירובין פט ע ב, וכמדומה דקי ל כר ש דשרי.
מגג לגג הוא אותו המחלוקת.
נח' אמוראי שם בדעת החכמים באותו הגג, לפי מה שנתבאר בפרש י.
למה א א להעמיד את המחלוקת האמוראים גם באותו החצר באופן שלא עירבו?
אשמח...

תוס' בעירובין דף ד. ד ה גפן מדבר בענין גודשא דמים, שמים אין נגדשים כמו יין וכן הגמ' שם יד: מדברת קצת מענין זה,

אני מצרף דף שקיבלתי לפני 25 שנה בערך, מהרב שמואל יצחק סלושץ זצ ל (מגדולי המחנכים בדורינו) שקשור קצת לענין זה, עובדה שלא תאמן על גודש המים !

הגמ' בעירובין ח: מביאה:
רבא אמר, אחד זה אחד זה אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר,
ואימא טעמא דידי ואימא טעמא דידהו - אימא טעמא דידי ..... ואימא טעמא דידהו .....
וכשלמדתי גמרא זו, הקשתי, איך זה מסתדר עם הגמ' לקמן דף יג: במחלוקת ב ש וב ה שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ומדוע נפסקה הלכה כב ה? מפני שנוחים...

איך ב' משפטים אלו מסתדרים אחד עם השני?

בני חבורא זריזין הן (עירובין קג.)
קדרא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי (שם ג.)

מקובל להגדיר את האורך כחלק הארוך ואת הרוחב כניצב מקביל לאורך, אך אין הדבר פשוט, ואסביר -

רש י בעירובין ה: ד ה ומה חצר - ומה חצר מרובעת או רחבה יותר על אורכה !

וכן בעירובין דף כג: ד ה וסבב חמישים - השכב האחת למזרח והאחת למערב, הרי רחבה שבעים וארכה חמישים !

וא כ ממש הוי לא תסור ימין ושמאל שאומר...

מבואר לדעת רבי יהודה דאף ב' ימים של ראש השנה ב' קדושות הם ועל כן יכול לתרום בב' הימים בממנ פ
וכמו שאמרו שם דף לט: היו לפניו שתי כלכלות של טבל, אומר אם היום חול ולמחר קדש תהא זו תרומה על זו, ואם היום קדש ולמחר חול אין בדברי כלום, וקורא עליה שם ומניחה, ולמחר הוא אומר אם היום חול תהא זו תרומה על זו,...

עירובין ק:
''עשר קללות נתקללה חוה וכו' וחבושה בבית האסורין'' ופירש''י כל כבודה בת מלך פנימה''
האם כל כבודה הוא קללה, או שההיפך כיאה לבת מלך שלא תסתובב בשווקים כהמון העם הפשוטים ?

בביאור לעירובין דף כ' עמוד א' למעלה, בענין חצר הנכנסת לפסי ביראות, יש ציור בש ס וילנא, ויש ציור בביאור שוטנשטיין. הציור של וילנא הוא שהחצר נכנסת במקביל לפסי הביראות, וזה ודאי לא 'הורס' את פסי הביראות. אמנם ב'שוטנשטיין' ציירו חצר הנכנסת לתוך פסי הביראות, ואינה ממלאת את כל רוחבם. ציור זה יש לדון בו...

הגמ' מבארת שנפסקה הלכה כב ה מפני שנוחין וענוותנין היו, והיו שונין דברי חבריהן קודם לדבריהם. צריך להבין את טעם דברי הגמ', שהרי זו הנהגה של מי שרוצה למחוק את דבריו של חברו, שמקדים דברי חבירו, ואח כ אומר - אבל האמת יראה...