המגיד תעלומה על הסוגיא ששנים ושבת מצטרפים כותב ששני תלמידי חכמים הם בבחינת שבת.

ואפשר להסבירו שאם נעשה חישוב של הגי' של שם ה' בתוספת כל המספרים עד מספר זה. 
(כלומר 26+25+24+23+22+21+20+19.........)
נגיע למספר 351

(אפשר לחשב זאת בזריזות כמו שמביא התוי ט ותפארת ישראל בהסבר תוס' במנחות יג-ב)...

כידוע זמן קריאת שמע נלמד מבשכבך ובקומך

יש לדון האם הכוונה זמן שמצד טבע הבריאה עומד לשכיבה וקימה,
או הזמן שבפועל אנשים שוכבים וקמים 

והנה  לת ק שזמנה עד הנץ החמה אפש ל שהעניין הוא שהזמן שמתחיל להאיר הוא סוף זמן הקימה מצד הבריאה   
וגם הסבה שבשכבך זה מצאת הכוכבים היא כיון  שלא אברי לילה אלא לשינתא...

הגמ' מסתפקת האם במקרה ששכח יעלה ויבוא בר ח האם יזכיר שמחה

הֲדַר יָתֵיב וְקָאָמַר: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ אוֹמֵר ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן״. וְלָא יָדַעְנָא אִי אָמַר בָּהּ ״שִׂמְחָה״ אִי לָא אָמַר בָּהּ ״שִׂמְחָה״, אִי חָתֵים בָּהּ,אִי...

בברכות לה, ב מבואר דהשותה שמן אינו מברך (לרוב הראשונים, אבל לרמב ם מברך שהכל), משום שהוא מזיק.

ורש י פי' שהשמן מזיק לגוף האדם, וממילא אין זה בגדר אכילה , ולכן פטור מברכה.

ויש לעיין למה לא פירש משום שאינו נהנה, כמו שפי' רא ה, ריטב א, ש מ, ומאירי בפי' הב'.

והסתפקתי אם מבואר ברש י שיש הנאה, ויש...

מאן דהוא אמר לי היום שיש נוהגים אצל החסידים לברך שהכל על תפו א (לא מרוסק וכדו')
יש לזה מקור? טעם?

בברכות דף כ' ע ב אמרו מלאכי השרת לפני הקב ה מפני מה אתה נושא פנים לישראל כו' א ל שהם נושאים פנים שמברכין על כזית ברהמ ז עי ש. ולפי ז יש כאן אמירה ברורה של הקב ה שכזית אינו חייב בברהמ ז מה ת. - עי ש בסוגיא.
וראה זה פלא, הראב ד סובר שאין הלכה כאותו מ ד וכזית חייב מה ת
והשאלה זועקת: ניחא אותו המ ד...

רש י בברכות מבאר: ותיקין – אנשים ענוים ומחבבין מצוה (ברכות ט:)

אך ברבינו יונה שם מפרשים: ופירוש ותיקין – רוצה לומר מפולפלים ומחודדים, מלשון מפרק הרים (מלכים א יט יא) דמתרגמינן מוותק טוריא (דרך אגב, בתרגום שלנו הגירסא שונה)

וניתן להוסיף עד דברי ר' יונה שהתרגום עה פ כִּ֣י הִנֵּֽה־אָנֹכִי֩ מֵקִ֨ים...

בגמ' דף כ:
אמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה אמאי מצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ... אלא אמר רבא אמר קרא {שמות כ-ח} זכור {דברים ה-יב} ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה:
וברש י שם  קדוש היום מ''ע שהזמן גרמא...

כתב הצל ח מסכת ברכות דף לה עמוד ב

רש י ד ה סעיד, חשיב טפי ממזון. ויש לדקדק מי הכריחו לרש י לפרש שהוא יותר ממזון, והרי די לנו אם סעיד הוא רק כמו מזון ג כ ראוי ליתן לו עילוי וחשיבות ליין יותר משמן, דהרי מתחילה קמשני ליה חמרא זיין והקשה לו מימרא דרב הונא והוכיח לו דגם שמן זיין, אבל עכ פ מזון לא...

בברכות (לה, ב) מבואר דתרתי איכא, 'זן' ו'מזון'.  ומבואר שם שכל דבר חוץ ממלח ומים הוא 'זן' (ונפק מ לאומר קונם כל הזן עלי).  אבל רק חמשת מיני דגן הם 'מזון' (לכן רק עליהם מברך בורא מיני מזונות).
ואנוכי הקטן לא אבין ההבדל בין 'זן' ל'מזון', ואשמח לקבל את עזרת חו ר הפורום בזה.

שנינו בברכות דף יב: מזכירין יצ מ בלילות אמר ראב ע הרי אני כבן ע' ולא זכיתי שתאמר יצי מ בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים ימי חייך העה ז ימי חייך להביא לימות המשיח 
והנה יש  לעיין מדוע חכמים שינו בלשונם שלשון...

בגמ' דף כב.
מעשה ברבי יהודה שראה קרי והיה מהלך על גב הנהר אמרו לו תלמידיו רבינו שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ ירד וטבל ושנה להם אמרו לו לא כך למדתנו רבינו שונה הוא בהלכות דרך ארץ אמר להם אע''פ שמיקל אני על אחרים מחמיר אני על עצמי:
ראיתי חוברת כתבי תלמידים מהערותיו של מרן רשכבה ג הגראי ל שטיינמן...

הגמ בברכות אומרת ובלכתך בדרך פרט לחתן (ברכות יא.)

וצ ב דהא איתא בפרקי דר א כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך ואין דרך אין אלא דרך חתנים (סוף פרק יב)

האם כשיבא משיח במהרה בימנו נברך ''שעקר עבודה זרה מארצנו'' כמבואר במשנה?

ברכות ז.
יה''ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך

מדוע מידת רחמים לעולם משמשת בלשון רבים, בניגוד לשאר המידות, כגון אהבה, שנאה, כעס וכיו ב?

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד ב
דאמר רבי ינאי, אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית, שנאמר בערתי הקדש מן הבית. ופרש י: אין הטבל מתחייב במעשר - מן התורה, אבל אכילת קבע אסור לאכול מדרבנן .

1. יל ע אם יש דין טבל לפני שרואה פני הבית, ורק שאינו חייב עדין במעשר, כדמשמע קצת מלישנא דר י: אין הטבל...

הנה מסקנת הגמ' (לה.) דיסוד חיוב ברכה מסברא דאסור להנות מן העוה ז בלא ברכה, ולכאו' זה קאי בין על ברכה ראשונה ובין על ברכה אחרונה, דהרי קודם לכן דנו בגמ' שם מנלן מקור החיוב לברכה שלאחריה. אמנם ידוע לומר דנח' בזה רבוותא קמאי, דדעת הרשב א (לה.) בהדיא דסברת האיסור להנות מהעוה ז בלא ברכה מהניא לחייב אף...

הגמ' בפסחים כותבת שכוסמין הינו מין חטים ושיפון הינו מין שעורים (פסחים לה.)

וא כ האם הם משבעת המינים ?

בתוספתא ברכות כתוב במפורש שאינם משבעת המינים:

מברכין על הדגן שהוא מן המובחר כיצד שלמה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על שלמה של גלוסקין פרוסה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על השלמה של...

בגמ' דף יא. רב יוסף אמר עשה כדברי ב''ש לא עשה ולא כלום... רב נחמן בר יצחק אמר עשה כדברי בית שמאי חייב מיתה:

עיין מסילת ישרים סוף פרק כ:
 וז ל ומעשה דר' טרפון יוכיח (ברכות י:)  שהחמיר להטות כבית שמאי ואמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל, אע פ שמחמיר היה, וזה שענין מחלוקת בית שמאי...

הובאו דבריו בסוף פתיחת שער המחנה לשו ת מחנה חיים או ח ח ב וז ל: 

וראה בעיניך עומק המשל אשר הביא אביי מאיש צדיק חסיד בדורותיו הוא רב אדא בר אהבה משם נלמד ומשם נדע מעלות מסירות הנפש של קידוש השם, שראה אשה הולכת בחוץ בבגד אדום אשר בנות ישראל לא הורגלו ללבוש בגדי אדומים שלא יתנו רודפי זימה עיניהם בם...

ראיתי פעם ספר נחמד על מסכת ברכות שעל כל מימרא  בש''ס שאמר איזה תנא ביאור עפ''י נגלה ונסתר למה דייקא תנא אמר מימרא זה
כי ידוע מפי ספרים וסופרים שהכל הוא בסוד שורש נשמתם שדייקא הם אמרו מימרא זו.

היות ששכחתי שם הספר אבקש שמי שיודע שם הספר
או מי שיודע על מאמרים וכדומה המדברים מענין זה להודיע
יישר כח

אָמַר רַב יְהוּדָה : הַאי מַאן דְּנָפֵיק בְּיוֹמֵי נִיסָן וְחָזֵי אִילָנֵי דְּקָא מְלַבְלְבִי, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִיסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנָאוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם״ (ברכות מג:)

ואולי א ל ע פ הגמ':

ר' יהושע אומר מנין שבניסן...

הגמ' בברכות 
תָּנוּ רַבָּנַן: אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה. וְכׇל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה מָעַל. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? — יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם.
יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם?! מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הָא עֲבַד לֵיהּ אִיסּוּרָא! אֶלָּא אָמַר רָבָא: יֵלֵךְ...

ר' יונה בברכות כותב .... ומזה הטעם אומר שנוהגין העולם להבדיל בביתם במוצאי שבת אע פ ששמעו הם ונשיהן ובני ביתם ההבדלה בבהכנ ס ואין הברכה לבטלה מפני שבשעה ששמעו אותה בבהכ נ היתה כוונתן שלא לצאת בה וכו' (דף יב:)

ואם אין כוונת השומעים לצאת מדוע האשה בכלל הלכה לבית הכנסת לשמוע ההבדלה ?!

וייתכן לומר...

ידוע מהחזו א שפעמים רבות היה שותה בלא ברכה והיה אומר שאינו יכול להתרכז בברכה האם מישהוא יכול לציין מקור המעשיה,
והאם הוא היה אנוס והיה חייב לשתות או שהיה אנוס רק על הברכה

הייתכן שישנו עם טלית בלבד ללא בגדים?

מסכת ברכות פרק ו' משנה א' (הדגשתי את החלק אליו אני רוצה להתייחס):
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. חוּץ מִן הַפַּת,...

הנה נפוץ מאד המנהג בעיקר אצל בחורי הישיבות שיחיו והרבה אצל האברכים לקרא קרי ש לפני סוף זמנה בלא ברכותיה ואח כ בתפילה לקוראה עם ברכותיה.

והנה ז ל הגמ' ברכות ל א'  אבוה דשמואל  ו לוי   ט כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי, וכי הוה מטי זמן ק ש קרו, כמאן כי האי תנא דתניא השכים לצאת לדרך, מביאין...