ת ר סומא ומי שאינו יכול לכוון את הרוחות יכוין ליבו כנגד אביו שבשמיים
איני מבין אטו אדם רגיל שמכוין את פניו לביהמ ק לא צריך לכוין ליבו לאביו שבשמיים? ומה הרבותא שצריך לכוין בתפילה?

בעבר היה נהוג בתפילה לכרוע על הריצפה, כמו שאנו נוהגים בסדר העבודה של יוה כ.
מעניין לדעת שר' אברהם בן הרמב ם רצה בזמנו לחדש את המנהג הזה, לכרוע בשמו ע על הריצפה,
יעוי' בספר המספיק לעובדי השם.

האם אי מי יודע מתי בטל המנהג הנ ל, ומדוע, ועל ידי מי?
כלומר, ממתי התחילו לכרוע בשמונה עשרה כמו שאנו נוהגים?

ממשנה ראשונה בברכות יש ראיה שבתקופת חז ל עזו את החופה לפני השקיעה, כי הרב בניו של ר ג באו מבית המשתה אומרו לא קרינו ק ש, הרי יכלו להתפלל ולקרוא קר ש לפני החופה, אלא שמסתמא החופה היתה לפני השקיעה כמנהג הירושלמים עד היום. כך שמעתי מת ח מופלג שליט א.

מסכת ברכות פרק ו' משנה א' (הדגשתי את החלק אליו אני רוצה להתייחס):
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. חוּץ מִן הַפַּת,...

הייתכן שישנו עם טלית בלבד ללא בגדים?

הגמ' בפסחים כותבת שכוסמין הינו מין חטים ושיפון הינו מין שעורים (פסחים לה.)

וא כ האם הם משבעת המינים ?

בתוספתא ברכות כתוב במפורש שאינם משבעת המינים:

מברכין על הדגן שהוא מן המובחר כיצד שלמה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על שלמה של גלוסקין פרוסה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על השלמה של...

הגמ' כותבת:

יַנַּאי מַלְכָּא וּמַלְכְּתָא כְּרִיכוּ רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וּמִדִּקְטַל לְהוּ לְרַבָּנַן לָא הֲוָה לֵיהּ אִינִישׁ לְבָרוֹכֵי לְהוּ. אֲמַר לַהּ לִדְבֵיתְהוּ: מַאן יָהֵיב לַן גַּבְרָא דִּמְבָרֵךְ לַן? אֲמַרָה לֵיהּ: אִשְׁתְּבַע לִי דְּאִי מַיְיתֵינָא לָךְ גַּבְרָא דְּלָא...

מבואר בגמרא שרב המנונא ידע מתי היה הליל טבילה של אשתו של רבא וכמו שביאר רש י ז ל יום שטבלה אשתו דהוה ליה ליל תשמיש  
רואים כאן שרב המנונא ידע מתי אשתו של רבא טבלה והמשמעות הפשוטה היא שאין בזה משהו חריג או בעייתי
(אם זה היה ברור שזה איסור, הגמרא הייתה צריכה לשאול וכי מותר לספר מתי ליל הטבילה, ולתרץ...

לכאורה קשה אם חזקיהו היה לו אמנה חזקה כל כך בתפילה למה הוא לא התפלל שיהיה לו ילדים טובים?

אני לא מתכוין לומר שזה כל  הענין, ממש לא.
אבל אולי יש משהו במה שחשבתי היום על דרך הפשט הכי שטחי כנראה.
מוזמנים להוסיף הסברים יותר טובים. 

הרעיון הפשוט הלזה הוא בסה כ ששבח הארץ הוא במה שהיא נותנת את צרכי האדם העיקריים.
וגם דירוג חשיבותם בתורה ובדיני קדימה היא לפי הסדר של התועלת וההנאה הנצרכים לו....

ברכה על שניצל, כיף וכדומה
 
עיקר וטפל
 
בדרך כלל, כאשר יש מאכל המורכב משני מרכיבים ואחד טפל לשני, מברכים על העיקר ופוטרים את הטפל. דוגמא לדבר, הגמרא בברכות כותבת (לה ע''ב) , שבמידה ואדם אוכל דג מלוח שמונח על קרקר, מברכים על הדג ופוטרים את הקרקר, מכיוון שכל מטרת הקרקר היא להחזיק את הדג. מקרה...

ברכות כד.
האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע, אבל לא האיש. תרגמה רב נחמן בר יצחק: כגון שהיו פניה טוחות בקרקע.
וברש י:
וקוצה חלתה ערומה - ואף על פי שערום אסור לברך, אשה יושבת מותרת, שבישיבתה פניה שלמטה מכוסים בקרקע.

מבואר שכל החיסרון משום ערוה, אבל כאשר הערוה מכוסה מותר...

ברכות דף מג: 
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב (קהלת ג, יא) את הכל עשה יפה בעתו מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב ה אומנתו בפניו:
ופירש י  פה לו אומנתו  -  ואפי' בורסי נאה לו אומנתו בעיניו:
היינו שכל אדם אוהב את האומנות שהוא מתעסק בה.

והנה בגמ' סוטה מז. איתא  אמר רבי יוחנן שלשה חינות הן, חן...

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה בהמה דלא כתיב בה וייצר לית לה יצרא והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא
ורמינהו
בא וראה בגדי או בטלה כיון שהוא רואה את הבאר הוא חוזר לאחוריו לפי שאין יצר הרע בבהמה

אילו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא  - שמואל חביבין עליו ארדיליא בקנוח סעודה והן כמהין ופטריות ולרב היו חביבין גוזלות ושמואל היה קורא לרב אבא לכבודו:

נראה לי לפרש את מקור השם ארדיליא, שהרי בלשונות רבים, המילה ארץ דומה מאוד (יש כמדומני דיון בנושא ההבדל שבין ארץ לאדמה, כעת בפורום).
עברית - ארץ
ארמית...

הסיכום המבוקש ביותר ע י בחורי הישיבות, סיכום הדף , מופיע עכשיו גם על הדף היומי.
סיכום הדף הינו סיכום גפ ת מסודר בסדר נפלא שטרם נראה כמותו, מוצג בסגנון קל ושוטף שנמצא מועיל לזיכרון.
הסיכום מחולק לקטעים קלים וקצרים, בעימוד חדשני ומקורי שתופס את העין, ונותן תמונה תמציתית ובהירה על כל ענייני הדף....

ופירש י 
אילו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא  - שמואל חביבין עליו ארדיליא בקנוח סעודה והן כמהין ופטריות ולרב היו חביבין גוזלות ושמואל היה קורא לרב אבא לכבודו:

מה הפשט היה קורא לרב אבא לכבודו. כמדומני שבשם הגדולים מציין שאבא הוא שם העצם של רב. האם רש י לומד שאבא הוא רק כינוי בדרך כבוד (כמו שראיתי...

בערוך הגי' משום דדיירי בבית אפל

וזה מובן ע פ מה שראיתי שבמקומות בעולם שאין הרבה אור שמש ישנם יותר ג'ינג'ים, לדוגמא בסקוטלנד 13% מהאוכלוסיה ג'ינג'ים לעומת ארה ב ששם 2%-6% אדמוניים (מקור - עיתון משפחה ילדים תשע א)

(הערה שרשמתי בעמוד במסכת ברכות בביתי)

אם החזן מברך על ספירת העומר הוא מתכוון בזה להוציא אחרים יד ח (כיוון שיש כאלו ששכחו יום אחד) וכיוון שכך, צריכים כולם לצאת יד ח בברכתו ולא לשוב ולברך משני טעמים 
א - כך רואים מהגמ' ברכות נג: וזה לשונה
    א ל רב לחייא בריה ברי  י חטוף ובריך וכן אמר רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך למימרא דמברך עדיף ממאן...

בגמ' דף ה: תניא אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימי, על תפלתי שתהא לפני מטתי וכו', מאי לפני מטתי ... לא תימא לפני מטתי, אילימא... אלא אימא סמוך למטתי.
ופירש י  סמוך למטתי . כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק''ש ואתפלל :
ובתוס' ד ה  אלא  אימא סמוך...

ששה דברים גנאי הוא לת ח כו'.
אל יצא יחידי בלילה משום חשדא.
יל ע למה הוא רק גנאי, הלא לכאו' איסור נמי יש בזה שהרי נאמר והייתם נקיים,
עוד קשה למה דווקא בת ח הוא כן.

נא' בגמ' ברכות - תניא אמרו להם ב ה לב ש לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח וירד ולא ברך יחזור לראש הבירה ויברך אמרו להן ב ש לב ה לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה לכבוד עצמו הוא עולה לכבוד שמים לא כל שכן הנהו תרי תלמידי חד עביד בשוגג כב ש ואשכח ארנקא דדהבא וחד עביד במזיד כב ה ואכליה אריא...

ברכות יב, ב
מזכירין יציאת מצרים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא. שנאמר: למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ימי חייך - הימים, כל ימי חייך - הלילות; וחכמים אומרים: ימי חייך - העולם הזה, כל - להביא לימות המשיח.

וברש...

כתב רש י בברכות ל בד ה בכל עצב יהיה מותר , כשאדם מראה את עצמו עצב , יהיה לו שכר . צ ב מדוע יהיה לו שכר על מה שמראה את עצמו עצב , הא אדרבה מצוה להיות שמח .

ידוע מהחזו א שפעמים רבות היה שותה בלא ברכה והיה אומר שאינו יכול להתרכז בברכה האם מישהוא יכול לציין מקור המעשיה,
והאם הוא היה אנוס והיה חייב לשתות או שהיה אנוס רק על הברכה

שנינו בברכות דף יב: מזכירין יצ מ בלילות אמר ראב ע הרי אני כבן ע' ולא זכיתי שתאמר יצי מ בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים ימי חייך העה ז ימי חייך להביא לימות המשיח 
והנה יש  לעיין מדוע חכמים שינו בלשונם שלשון...

מובא בברכות מג דאמרי אנשי תלא ליה קורא לד א והוא לדידיה אזיל

והנה מסתמא אנשי הרחוב שאמרו פתגם זה לא אמרו את הנוסח עם המילה - לד א - 

והנה נראה להציע ע פ הערוך שכותב בערך בית גליא שחזיר אומרים ביוונית כריא

וא כ נוסח הפתגם היה תלא ליה קורא לכריא והוא לדידיה אזיל

כלומר תביא אפי' את הקורא שהוא...