הנה נפוץ מאד המנהג בעיקר אצל בחורי הישיבות שיחיו והרבה אצל האברכים לקרא קרי ש לפני סוף זמנה בלא ברכותיה ואח כ בתפילה לקוראה עם ברכותיה.

והנה ז ל הגמ' ברכות ל א'  אבוה דשמואל  ו לוי   ט כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי, וכי הוה מטי זמן ק ש קרו, כמאן כי האי תנא דתניא השכים לצאת לדרך, מביאין...

ברכות ט. מעשה שבאו בניו וכו'. ועד השתא לא שמיע להו הא דרבן גמליאל? - הכי קאמרי ליה: רבנן פליגי עילווך - ויחיד ורבים הלכה כרבים, או דלמא רבנן כוותך סבירא להו, והאי דקאמרי עד חצות - כדי להרחיק אדם מן העבירה? אמר להו: רבנן כוותי סבירא להו, וחייבין אתם. והאי דקאמרי עד חצות - כדי להרחיק אדם מן העבירה ,...

בסוף ברכות מסופר על בר הדיא שפתר חלומות אביי ורבא

 (איוב כח, ה ז): אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, מְקוֹם סַפִּיר וגו' נָ֭תִיב לֹֽא־יְדָ֣עוֹ עָ֑יִט (וְלֹ֥א שְׁ֝זָפַ֗תּוּ עֵ֣ין אַיָּֽה)׃, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן בַּר שְׁאוֹנָה הָדֵין בַּר הַדְיָא הוּא צוֹפֶה מַאֲכָלוֹ מִשְׁמוֹנָה עָשָׂר...

בעבר היה נהוג בתפילה לכרוע על הריצפה, כמו שאנו נוהגים בסדר העבודה של יוה כ.
מעניין לדעת שר' אברהם בן הרמב ם רצה בזמנו לחדש את המנהג הזה, לכרוע בשמו ע על הריצפה,
יעוי' בספר המספיק לעובדי השם.

האם אי מי יודע מתי בטל המנהג הנ ל, ומדוע, ועל ידי מי?
כלומר, ממתי התחילו לכרוע בשמונה עשרה כמו שאנו נוהגים?

האליה רבה באו ח סימן קצט כותב שמשמע מתוס' בברכות מו. שברכת הזימון היא מדאורייתא, אשמח למישהו שיסביר לי מאיפה בדיוק בתוס' משמע כן.

האליה רבה:
(ה) היא מן התורה וכו'. ודעת עולת תמיד שהיא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, ואנדרוגינוס אינו חייב אלא רשות לזמן למינו. וכן משמע בתוס' ברכות דף מ ו ד ה עד וכו' , וכ...

ברכות לו. 'כוותיה דמר מסתברא דהרי צנון סופו להקשות ומברכים עליו בורא פרי האדמה ולא היא וכו'
האם צנון אכן סופו להתקשות?
מהו הצנון של חז ל? האם הוא פרי שמברכים עליו אדמה או כמש כ הר מ (דעות ד ט) שהוא פרי רע? (או שכפי הנראה אין בזה סתירה)
לא פסק מעל שולחנם של רבי ואנטונינוס צנון וחזרת כל ימות השנה...

בגמ' דף כב.
מעשה ברבי יהודה שראה קרי והיה מהלך על גב הנהר אמרו לו תלמידיו רבינו שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ ירד וטבל ושנה להם אמרו לו לא כך למדתנו רבינו שונה הוא בהלכות דרך ארץ אמר להם אע''פ שמיקל אני על אחרים מחמיר אני על עצמי:
ראיתי חוברת כתבי תלמידים מהערותיו של מרן רשכבה ג הגראי ל שטיינמן...

המגיד תעלומה על הסוגיא ששנים ושבת מצטרפים כותב ששני תלמידי חכמים הם בבחינת שבת.

ואפשר להסבירו שאם נעשה חישוב של הגי' של שם ה' בתוספת כל המספרים עד מספר זה. 
(כלומר 26+25+24+23+22+21+20+19.........)
נגיע למספר 351

(אפשר לחשב זאת בזריזות כמו שמביא התוי ט ותפארת ישראל בהסבר תוס' במנחות יג-ב)...

מונח בזכרוני שיש איזה תוס' המסביר את ברכת בורא נפשות רבות, שה' ברא לא רק את המינימום ההכרחי כדי להתקיים אלא מגוון מעניין ומעורר תאבון.
מי יכול להפנות אותי?
 

בגמ' דף יא. רב יוסף אמר עשה כדברי ב''ש לא עשה ולא כלום... רב נחמן בר יצחק אמר עשה כדברי בית שמאי חייב מיתה:

עיין מסילת ישרים סוף פרק כ:
 וז ל ומעשה דר' טרפון יוכיח (ברכות י:)  שהחמיר להטות כבית שמאי ואמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל, אע פ שמחמיר היה, וזה שענין מחלוקת בית שמאי...

הטור (או ח סי' רח) פסק שהכוסס דגן מברך בפה א, וכ' עלה הב י שמשמע מדבריו שאין חילוק בין כוסס חיטה לכוסס שעורה, דאתרוייהו מברך בפה א ואפי' כוסס שעורה, מדלא חילק בין מיני הדגן. והביא הב י בשם הכל בו דהר י פליג וס ל שמברך שהכל דאין הדרך לכסוס שעורה, ועוד הביא הב י שיטה שלישית בשם אבודרהם דאינו מברך ע ז...

ת ר סומא ומי שאינו יכול לכוון את הרוחות יכוין ליבו כנגד אביו שבשמיים
איני מבין אטו אדם רגיל שמכוין את פניו לביהמ ק לא צריך לכוין ליבו לאביו שבשמיים? ומה הרבותא שצריך לכוין בתפילה?

ממשנה ראשונה בברכות יש ראיה שבתקופת חז ל עזו את החופה לפני השקיעה, כי הרב בניו של ר ג באו מבית המשתה אומרו לא קרינו ק ש, הרי יכלו להתפלל ולקרוא קר ש לפני החופה, אלא שמסתמא החופה היתה לפני השקיעה כמנהג הירושלמים עד היום. כך שמעתי מת ח מופלג שליט א.

מסכת ברכות פרק ו' משנה א' (הדגשתי את החלק אליו אני רוצה להתייחס):
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. חוּץ מִן הַפַּת,...

הייתכן שישנו עם טלית בלבד ללא בגדים?

הגמ' בפסחים כותבת שכוסמין הינו מין חטים ושיפון הינו מין שעורים (פסחים לה.)

וא כ האם הם משבעת המינים ?

בתוספתא ברכות כתוב במפורש שאינם משבעת המינים:

מברכין על הדגן שהוא מן המובחר כיצד שלמה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על שלמה של גלוסקין פרוסה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על השלמה של...

הגמ' כותבת:

יַנַּאי מַלְכָּא וּמַלְכְּתָא כְּרִיכוּ רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וּמִדִּקְטַל לְהוּ לְרַבָּנַן לָא הֲוָה לֵיהּ אִינִישׁ לְבָרוֹכֵי לְהוּ. אֲמַר לַהּ לִדְבֵיתְהוּ: מַאן יָהֵיב לַן גַּבְרָא דִּמְבָרֵךְ לַן? אֲמַרָה לֵיהּ: אִשְׁתְּבַע לִי דְּאִי מַיְיתֵינָא לָךְ גַּבְרָא דְּלָא...

לכאורה קשה אם חזקיהו היה לו אמנה חזקה כל כך בתפילה למה הוא לא התפלל שיהיה לו ילדים טובים?

אני לא מתכוין לומר שזה כל  הענין, ממש לא.
אבל אולי יש משהו במה שחשבתי היום על דרך הפשט הכי שטחי כנראה.
מוזמנים להוסיף הסברים יותר טובים. 

הרעיון הפשוט הלזה הוא בסה כ ששבח הארץ הוא במה שהיא נותנת את צרכי האדם העיקריים.
וגם דירוג חשיבותם בתורה ובדיני קדימה היא לפי הסדר של התועלת וההנאה הנצרכים לו....

ברכה על שניצל, כיף וכדומה
 
עיקר וטפל
 
בדרך כלל, כאשר יש מאכל המורכב משני מרכיבים ואחד טפל לשני, מברכים על העיקר ופוטרים את הטפל. דוגמא לדבר, הגמרא בברכות כותבת (לה ע''ב) , שבמידה ואדם אוכל דג מלוח שמונח על קרקר, מברכים על הדג ופוטרים את הקרקר, מכיוון שכל מטרת הקרקר היא להחזיק את הדג. מקרה...

ברכות כד.
האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע, אבל לא האיש. תרגמה רב נחמן בר יצחק: כגון שהיו פניה טוחות בקרקע.
וברש י:
וקוצה חלתה ערומה - ואף על פי שערום אסור לברך, אשה יושבת מותרת, שבישיבתה פניה שלמטה מכוסים בקרקע.

מבואר שכל החיסרון משום ערוה, אבל כאשר הערוה מכוסה מותר...

ברכות דף מג: 
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב (קהלת ג, יא) את הכל עשה יפה בעתו מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב ה אומנתו בפניו:
ופירש י  פה לו אומנתו  -  ואפי' בורסי נאה לו אומנתו בעיניו:
היינו שכל אדם אוהב את האומנות שהוא מתעסק בה.

והנה בגמ' סוטה מז. איתא  אמר רבי יוחנן שלשה חינות הן, חן...

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה בהמה דלא כתיב בה וייצר לית לה יצרא והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא
ורמינהו
בא וראה בגדי או בטלה כיון שהוא רואה את הבאר הוא חוזר לאחוריו לפי שאין יצר הרע בבהמה

אילו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא  - שמואל חביבין עליו ארדיליא בקנוח סעודה והן כמהין ופטריות ולרב היו חביבין גוזלות ושמואל היה קורא לרב אבא לכבודו:

נראה לי לפרש את מקור השם ארדיליא, שהרי בלשונות רבים, המילה ארץ דומה מאוד (יש כמדומני דיון בנושא ההבדל שבין ארץ לאדמה, כעת בפורום).
עברית - ארץ
ארמית...

הסיכום המבוקש ביותר ע י בחורי הישיבות, סיכום הדף , מופיע עכשיו גם על הדף היומי.
סיכום הדף הינו סיכום גפ ת מסודר בסדר נפלא שטרם נראה כמותו, מוצג בסגנון קל ושוטף שנמצא מועיל לזיכרון.
הסיכום מחולק לקטעים קלים וקצרים, בעימוד חדשני ומקורי שתופס את העין, ונותן תמונה תמציתית ובהירה על כל ענייני הדף....

ופירש י 
אילו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא  - שמואל חביבין עליו ארדיליא בקנוח סעודה והן כמהין ופטריות ולרב היו חביבין גוזלות ושמואל היה קורא לרב אבא לכבודו:

מה הפשט היה קורא לרב אבא לכבודו. כמדומני שבשם הגדולים מציין שאבא הוא שם העצם של רב. האם רש י לומד שאבא הוא רק כינוי בדרך כבוד (כמו שראיתי...