המקדש אחת משתי אחיות - קידושין שאין מסורין לביאה. וק' אי נימא שספק דאורייתא לקולא מדאורי' א כ מדאורי' יש כאן קידושין. ואי נימא שבחתיכה מב' חתיכות לכו ע זה דאוריי' א ש. ומכאן ראיה.

מצאתי דבר מעניין בתפארת ישראל (אבות ב, ד, בועז ב) וז”ל, וביחוד דבר זה הוא חובה על כל מחבר ספר לעשות מהדורא על החיבור ולפשפש בסדקיו ובזויות העמומים והכהים. ומי לנו גדול מרז”ל, והרי גם רב אשי עשה מהדורא על כל הש”ס (כב”ב קנז ב’). וכמדומה לי שמסכתות נדרים, נזיר, ערכין, כריתות, תמורה, מעילה, תמיד, נחטפה...

מצאתי כתוב הָאָמוֹרָאִים הם קבוצה של 773 חכמים שאחראית ליצירה היהודית הכי גדולה בכל הזמנים – התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי

זו דעתו של החוקר חנוך אלבק בספרו מבוא לתלמודים..

ובאנציקלופדיה עברית- תלמוד בבלי, הציעו את המספרים הבאים

המלומדים היימן וגוטמן מעריכים ב- 3,400 את מספר האמוראים...

בביה ל סי' שיח' הביא מהפמ ג והלבוש שדעתם שאיכא מכה בפטיש באוכלין.(וכן דעת השפ א כמדומה בקמה' ע ב)
אבל דעת הביה ל ונראה שכן הכריע שאין מכה בפטיש באוכלין, שהוא דבר חדש. וצ ע ממשנה בביצה לו' ע ב שיש איסור בשבת ויו ט להגביה תרומות ומעשרות, וכן בדף לז' ברש י שם משום נראה כמתקן, וכן גמ' יז' ע ב בביצה...

לכאורה מסברא נראה שוודאי יהיה מותר להרגו
דההגיון אומר שאני ל צ לתת את רגלי עבר אדם אחר
וג כ לאחר יהיה מותר להרגו

לי זה פשוט האם יש למישהו ראיות לכאן ולכאן

נמצא בכמה מקומות בש ס
כעת ראיתי בשבת מ. 

יש למישהו מקור מהש ס ?

אשמח לקבל סדר בשיטות ובמהלכים
בעניין חליפי סודר

הרואה תרומה הולכת להאבד ע י בהמות אם יש משום 'משמרת תרומותי' להצילה, בדר א פי א משמיטה ויובל בצה ל ס ק רנז כתב כדבר פשוט שאדם מצווה בזה.  אכן בביאה ל בסופי א בחלק השני מבואר להדיא דאין משום משמרת. ומאידך בביאה ל בפ ה משמיטה ה ה הי' פשוט לו כביעתא בכותחא דיש בזה משום משמרת, וצ ע.

מה סדר הדברים בזה?

זכורני שהמקור לחידוש של ממון החוזר
זה במרובה ע: בסוגייה של עקוץ תאנה
אולי אחד מהחברים יוכל לבאר איך לומדים משם?

ושואל שלא מדעת דינו כגזלן.

הזורק חץ על פירות שביעית או על תרומה, האם חייב לחלל את פירות השביעית(בפרי שני) או להישאל על התרומה כדי שלא יעבור על הפסד שביעית או תרומה ?
והנה בתוספתא איתא שאסור לקנות תרומה מפירות שביעית ומבואר בזבחים(וכ כ הר ש) דהיינו משום הפסד תרומה שדינו  לבערה בזמן הביעור, 
ואיתא שם עוד בתוספתא שאם עבר וקנה...

מופת הוא על השׂיגוי והשׂגב של קדמונינו עליהם השלום, שאת המובאות לאין מספר בחיבוריהם – מתוך הזכרון נהגו לצטטן. אשרי העם שככה לו.

ומי לנו גדול ממלך התורה, רבנו שלמה עליו השלום, שבכתביו מצויים זעיר שם זעיר שם ציונים מוחלפים, מחמת ש'אגב חורפיה לא עיין בה' (לשון התוספות) .
להלן אחדים מהם:
1. ב ק יג...

למישהו יש מושג כמה דפים יש בירושלמי מהדורת וילנא.

ראיתי ב מיקרופדיה התלמודית שכותבים בפשטות שאין מזהירין מן הדין מתייחס לק ו. 
האם יש מניעה לומר שזה מתייחס גם לשאר המידות שהתורה נדרשת בהן?

האם לא ענש הכתוב אא כ הזהיר - נאמר גם במלקות?
בשני מקומות הרמב ם מזכיר את זה לגבי כרת ומיתת בי ד בלבד. 

מסכת ב מ ד ל ע א-ב'

מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:
מנהני מילי? דת''ר: והתעלמת (דברים כ ב, ד')
-פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם
הא כיצד? היה כהן והיא בבית הקברות
או שהיה זקן ואינה לפי כבודו או שהיתה מלאכה שלו מרובה משל חבירו
לכך נאמר והתעלמת מהם למאי איצטריך קרא?...

– א –
שנינו בפרק איזהו מקומן: הַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם .
לא אתפרש בשום דוכתא מנלן דאשת כהן ועבדיו אוכלים בתרומת הקדשים.

מדוע בכל הש ס מצינו נידון זה של ספרים שמטמאים את הידיים, והרי אחד  מגזירת י ח דבר הוא שספר עצמו מטמא את הידיים, וא כ למה שלא נדון ישירות על גזירה זו בלי קשר לכך שמטמא את הידיים?

איזה ספרים מלקטים פירושים, וורטים, ופרפראות לאגדות הש ס? 

(מלבד עין יעקב ומפרשיו שעל אתר ומלבד מפרשי האוצר של אוצר החכמה ומלבד ההערות של שוטנשטיין והערות ומדורי מתיבתא) 

הרי אמרו: השורט שריטה אחת על חמשה מתים – לוקה חמש; המקלל חמשה מישראל בקללה אחת מהו?
מי אמרינן חידוש הוא שחידשה תורה בשריטה על המת בלבד, או דילמא בנין אב הוא לכל הלאוין שבתורה, שעל מעשה אחד שהוא חמשה לוקין חמש?

שמועה שמעתי בשם החזו א שלא שייך חזקה על זמן אודה מאד למי אשר ימצא המקור

ידוע אין עונשין אלא א כ מזהירין.
כלל זה אמור במיתת ב ד.
במלקות, לא מצאתי גמ' מפורשות בענין זה. 
האם יש מי שיכול לעזור בענין זה?

תוס' יו ט פאה ח ט:
וכן דיין שדן דין אמת לאמתו - ובגמרא וכו' וכן אם דן דין של שיקול הדעת כגון דפליגי תרי תנאי או תרי אמוראי וסוגיא דעלמא כחד אזלא והדיין פסק כך אין זה שפסק דין לאמתו דהא לא ידע שהאמת הוא כך רק סוגיא דעלמא כך הוא ולא נקרא דיין שדן דין אמת לאמתו שזה לא הוי רק כאשר פסק דין אמת ברור.

מה...

מחפש מקורות האם אפשר להקשות מרש י במסכת זו על מסכת אחרת

מה שעושים המון בשיעורים..

יען הראו לי מהרש א קידושין מד. שאין להקשות כן

בסיום מסכת נוהגים לומר בין השאר:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקי,
כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם ___________,
כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם
האם בסיום הש ס גם נכון לומר כן
או שכיון שאין עוד מסכתות שיוכל לסיים
לומר רק לְהַתְחִיל סְפָרִים אֲחֵרִים...