ישעיהו י ח א'
 
הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ: 
 
בתרגום יונתן תרגם: כוש – הודו, וצ ב, דהרי בריש מגילת אסתר כ' מהודו ועד כוש?

דה י ב' פי ד י'
ויקרא אסא אל ה' אלקיו ויאמר ה' אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו ה' אלקינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה ה' אלקינו אתה אל יעצר עמך אנוש.

א]
במיוחס לרש י:
אין עמך לעזור. כלומר אע''פ שאנו מעטים והם רבים כחול הים ואין כח לנו בפניהם, עמך לעזור בין רב לאין כח, כלומר...

ישעיהו י ח ב'
הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ:
 
רש י:
לכו מלאכים קלים. לראות אם אמת הוא שחזרו ישראל למקומם אשר הוא ...

כָּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ (קהלת א-ח)

כתוב במדרש במקום

כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל וגו', דִּבְרֵי הַבַּטָּלָה מְיַגְּעִין אֶת הָאָדָם, קוֹרֵא הַיּוֹם, כְּבשׁ שָׁמָּה. סֶלַע כַּעוֹפֶרֶת,...

איכה ג' ס ה
 
תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם:

א] וברש י:
מגנת לב. שבר לב כמה דאת אומר (הושע יא) אמגנך ישראל (בראשית יד) אשר מגן צריך בידך.
יל ע, שרש י בהושע שם פי': אמגנך. אמסרך ביד אויביך כמו אשר מגן צריך (שם יד). ואיך יתיישבו ב' הדברים יחד? ואמנם אולי י ל שרש י פי'...

ישעיהו י ז י א
 
ביום נטעך תשגשגי. לשון סכסוך נשתגשגו זמורותיך במיני דשאים וערבובים המקלקלים ענפי הגפן כלומר במקום שנטעתיך לי לכרם שם קילקלת במעשיך הוא שאמר להם (יחזקאל כ) ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ונאמר (שם) וימרו בי ולא אבו לשמוע וגו' ואף כאן תשגשגי נתערבת...

האם בעבר לא התשמשו עם 'פרצות' בחוק???
נ''נ ציווה שכאשר ישמעו כולם  'קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרוֹקִיתָ֠א  קַתְר֨וֹס שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א' אזי 'תִּפְּל֤וּן וְתִסְגְּדוּן֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א'
למעשה חסר קול ה'סומפניא' ככתוב 
כׇּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֡ה בֵּהּ־זִמְנָ֡א...

איכה ב' י ג
רש י
מה אעידך ומה אדמה לך. לומר לך מה תתמה על שברך הלא אף לאומה פלונית אירע כמותך : מה אשוה לך ואנחמך. כשבאה צרה על אדם אומר לו אף בפלוני עלתה כך תנחומים הם לו :
 
מה פשר הדבר?
מדוע זה מנחם?

הנה הכהנים הוזהרו לא להטמא למת, אכן מבואר בתורה דלקרובים יש מצוה וחייבים להטמא, ויש להבין למה לישראל שלא נאסרו להטמא למת אין מצוה להטמא לקרוביהם, ויישר כח למבאר.

הנה בתורה נאמר לכהנים שלא יטמאו למתים, ובפשוטו נראה שיש חסרון בזה, וא כ יש מקום לומר שישנה מעלה להמנע מזה גם לישראל, וכהנים לרוב מעלתם נאסרו בזה, משא כ ישראלים.
וכמדו' שראיתי על האבני נזר שנהג בזה.
וענין זה שייך לעוד דברים מסוג זה כגון גרושה ואלמנה, ומצאנו בישראלים שנהגו לאכול חולין על טהרת הקדש,...

הושע י א ד'
 
בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל עַל לְחֵיהֶם וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל:

רש י:
בחבלי אדם. הייתי מושכם תמיד בחבלים רכים אשר ימשוך בהם אדם את בנו כלומר במשיכת רחמים וכן תרגום יונתן: ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם. כאיכרים הטובים המרימים...

כתוב שאבנר המליך את איש בושת, בגלל שדרש 'ומלכים מחלציך יצאו', שצריך שיהיה ב' מלכים משבט יוסף
והנה כשאיש בושת פגע בו והעליבו, הוא בוגד בו, ומודיע לו שמעתה ואילך, יסייע לדבר ה' שאמר שדוד יהיה המלך
ואני תמה, מעיקרא מאי קסבר, ולבסוף מאי קסבר, והיאך הפגיעה היא זו שמשנה את ההלכה, ומתירה לו למרוד במלך.

דה י ב' י' י ח
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת הֲדֹרָם אֲשֶׁר עַל הַמַּס וַיִּרְגְּמוּ בוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיָּמֹת וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה לָנוּס יְרוּשָׁלִָם:

 מיוחס לרש י:   הדורם. הוא אדונירם (מלכים א' ד') שבימי שלמה גדולתו גדולה ובימי רחבעם...

אשמח שיאירוני בדברים דלק', האם נכונים הם, או לא, וכן תשובה למה ששאלתי.

הושע י א ז'
וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם:
רש י:
ועמי תלואים למשובתי. כשהנביאים מלמדים אותם לשוב אלי תלואים הם אם לשוב אם לא לשוב בקושי ישובון אלי: ואל על יקראוהו יחד לא ירומם....

בפסוק בסוף מטות כתוב ויקרא לה, ורש י כתב שהוא בלי מפיק
נשאלת השאלה, מדוע באונקלוס כתוב עם מפיק?

עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען (חומש הפקודים/ספר במדבר)
הפסוק הזה נזכר על ידי רבי אמי בתוך מאמר שלו על שנים מקרא ואחד תרגום:
׳׳אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבן שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו...

כאשר חגי הנביא בא לעודד בנין בית ה' אמר:

 עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד אמר ה'

 על פי כתיב החסר של 'ואכבד' אמרו שהיו חמשה דברים בבית ראשון שלא היו בבית שני.  בירושלמי הדרשה מובאת בשם ר' שמואל בר ינא בשם ר' אחא:

 חמשה דברים היה המקדש האחרון חסר מן הראשון ואלו הן אש וארון ואורים...

בקובץ המצורף (בקטע הראשון) מובא מדרש שאיני יודע היכן הוא.
אם יש מי שיודע אשמח לקבל המקור
תודה רבה.

צדקה במצרים לשבט לוי.PDF
 

סוף פרשת פנחס, מצוין בחומשים כמו בכל סוף פרשה מניין הפסוקים, קסח פסוקים ואליפלהו סימן , מה זה?
מה הסימן בזה?
או בצורה אחרת- מה הסימן לסימן?

משלי י ב כ ה
רש י:
דאגה בלב איש ישחנה. ישיחנה מדעתו: ודבר טוב ישמחנה. יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה, ולדברי האומר ישיחנה לאחרים כך סופו של מקרא ודבר טוב שינחמנו חבירו ישמח את הדאגה :
 
מה פי' 'לשמח את הדאגה'? אטו הדאגה היא אישיות שנהיית שמחה?!
 

 

בראשית פרק לה, פסוקים יט-כ
ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם: ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום: 

ויש להבין מדוע רחל אמנו מתה בדרך ולא נקברה במערת המכפלה.

עוד יש להבין מה שדרשו חז ל 

בראשית רבה פרשת ויצא פרשה עא
א ר יצחק רחל היתה עיקרו של בית כמה שנאמר ורחל עקרה,...

סקלו את עכן אע ג שעבר על החרם ודינו בשריפה כתב ע ז רש י וכן במדרש משום שכבשו את יריחו בשבת והוציא את החרם מרה י לרה ר לכך נתחייב בסקילה. (ובגמ' סנהדרין מד'. אמרינן משום שבא על נערה המאורסה) 
וקשה הרי הגורל גילה וכן  מה שמצאו אצלו את החרם, אבל לא היה ידוע מתי לקח את החרם רק עפ י הודאתו, א כ כיצד...