היות שאני בוחן כמה אפשרויות למסירת שיעורים בתנ ך אשמח לדעת החברים פה:

א. מה עדיף שיעורים על הסדר או שיעורים ממוקדים על נושאים כמו: דרכי לימוד תנ ך, רקע היסטורי, חשבון ימי בית ראשון והמלכים וכדו' ?

ב. האם עדיף שיעורים בחי דרך תוכנת זום או שיערים מוקלטים כמו קורסים דיגיטליים?

ג. האם יש בכלל ביקוש...

ב ה נפתח שיעור בנ ך ע י הרב ישראל זיידה שליט א

בימי שלישי בשעה 9 בערב בזום

שיעור בין 15 ל20 דקות בערך ולאחמ כ כמה דקות של תשובות לשאלות שיעלו במשך השיעור

בשבועיים הבאים יהיו 2 שיעורים כלליים על ספר יהושע (יפורסמו קישורים כאן), שיעורים אלו יכולים להוות היכרות

ולאחמ כ תהיה ההשתתפות מותנית...

הוזמנתי (באופן שאין לי אפשרות להתחמק) לדרוש בשבת הקרובה אצל בשבת חתן של משפחה שאינה שומרת תו מ
מה דעת רבותינו - על מה לדבר לפניהם?
ואם יש רעיונות מהפרשה שלנו אשמח

כידוע טעמי אמ ת לא ידועים במסורת האשכנזית

אם זאת יש בקול הלשון קריאה בטעמים של ספר תהילים בצורה נפלאה

אשמח לכל מידע בעניין מי הוא הרב
ובאיזה טעמים מדובר

אני הופתעתי לגלות איך (כמו בעוד הרבה פסוקים) התבלבלנו לחשוב שהדרש הוא הפשט.
מוזמנים להסתכל במקור ולכתוב אם גם אתם הבנתם כמוני. 

התחדשה לי ידיעה מעניינת, (אולי ידועה לאחרים), אשמח אם יוכל מאן דהוא לבאר לי את הדברים.

 יחזקאל לו, היתה עלי יד ה'. פירש רש י שכל מקום שכתוב יד ה' הכוונה שהנביא מתנבא בעל כרחו, וכ כ הר מ במו נ.
וקשה בשלמא בתחילת הספר בנבואות הנוראות על הרשעים של ירושלים ועל חורבן העיר היה צורך ב יד ה' שיתנבא בעל כרחו, אבל כאן הרי הנבואה היא סימן לגאולה העתידה ולמה צריך להכריח אותו להתנבא על זה?

יש לכך רמז בהפטרת מצורע - ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל,  משמע שהסיפור היה באזור הזמן של פסח שזה זמן ביכורי השעורים, ומיד אח כ בא נעמן עם הצרעת, שזה בעניין פרשת מזריע מצורע, וכשרדף אחריו גיחזי אלישע שאל אותו האם הגיע זמן ליטול שכר שמונה שרצים - שזה פרשת שמיני...

בהלל אנו אומרים -
יאמרו נא יראי ה' כל ח - ופירש רש י אלו בני לוי.
אך בפסוק יברך יראי ה' הקטנים עם הגדולים, פירש רש י, אלו הגרים.

וא כ מה פשר השינויים?

כתוב בפסוק:

וַיְנַחֵ֣ם דָּוִ֗ד אֵ֚ת בַּת־שֶׁ֣בַע אִשְׁתּ֔וֹ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֑הּ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן ויקרא אֶת־שְׁמוֹ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וַה' אֲהֵבֽוֹ׃
וַיִּשְׁלַ֗ח בְּיַד֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יְדִ֣ידְיָ֑הּ בַּעֲב֖וּר ה'׃  (שמואל ב יב-כד)

 וכותב במקום המצודת דוד:...

ספר יונה נסוב סביב יונה שסירב להתנבא, ברח תרשישה, הושלך לים ונבלע ע י הדג והתפלל ממעי הדגה, תשובת אנשי נינוה, והקיקיון המלמד את יונה שהקב ה חס על נינוה העיר הגדולה.

אמנם בפ א יש לכא' סטייה מהנושא הכללי וכניסה לפרט שצריך להבין את שייכותו לכלל מעשה דיונה, והוא אנשי הספינה . אנשי הספינה מתחילה יראים...

כולנו יודעים את הפשט הפשוט של פסוק זה, אבל הרמב ם והאבן עזרא ביארו בפשוטו אחרת לגמרי.

מורה הנבוכים חלק ב פרק כח:
ואמרו אח כ, מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף, שהוא רוצה יתעלה התמדת המציאות והמשך קצתו אחר קצתו, וכו'

אבן עזרא קהלת פרק ג פסוק טו:
והענין שהאל-הים בקש מן הזמן...

לכאורה יש סתירה בדברי הרמב ן בטעם מדוע הגוים נענשים על מה שהרגו ויסרו את עם ישראל בגלות 

כתב הרמב ן בראשית פרק טו פסוק יד
(יד) וגם את הגוי אשר יעבודו - וגם לרבות ד' גליות על ששעבדו את ישראל, לשון רש י. ועל דרך הפשט יאמר, כאשר דנתי את בניך בגלות וענוי על עון, גם את הגוי אשר יעבודו אדין על החמס אשר...

בענין דרשות חז''ל.pdf

שמעתי מתלמיד חכם ידיעה נפלאה, שבתרגום ארמית אין ביטוי ל ה הידיעה, וזה ביטוי שאינו קיים בשפה הארמית, ובכל מקום שכתוב בתורה מילה עם ה הידיעה, אונקלוס מתרגם כמו בלי ה הידיעה, מלבד מקומות שהוא מוסיף פירוש לתוכן הפסוק, אבל תרגום מילולי אין.

אשמח מאוד מי שיוכל להעלות כאן ציור של מפת א י
מפורטת של גבולות הארץ בחלוקה שנתחלקה לשבטים בימי יהושע,עדיף מפורטת עם כמה שיותר שמות ערים
יישר כח

רש י עה פ וִֽ֭ירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָ֑ם וּבְמוֹשַׁ֖ב זְקֵנִ֣ים יְהַלְלֽוּהוּ׃ (תהילים קז-לב) כותב:
.
וירוממוהו בקהל עם. צריך לאודויי באפי בי עשרה:

.ובמושב זקנים. ותרין מנייהו צורבא מרבנן:

ובתענית מגדיר רש י צורבא דרבנן

צורבא מרבנן - בחור חריף כמו ביעי דצריבן במסכת ביצה (דף ז.) תלמיד חכם זקן לא...

ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא לד׳ אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ד׳ היא מעזכם והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו כי היום...

להיכן נעלמו כל הערב רב?
זה בולט במיוחד בכניסת ישראל לארץ שלא רואים שקיבלו כלום בנחלות, וגם לא רואים היכן הם התארחו אצל איזה שבט, ובכלל לא מדברים עליהם.
ואולי אף לפני כן נעלמו בתורה מאז העגל? 

לכאורה נראה שמלכות בית דוד יש לה קשר למלכות שאול וגם צמחה ממלכותו של שאול,

כאשר דוד הרג את גלית ואח כ את הפלשתים אז הוא זכה להיות משוחרר מכל עול של מלכות, וגם אח כ זכה בבתו של המלך מיכל בת שאול, וגם מצאנו שדוד ויהונתן בן שאול עשו ברית שגם כאשר דוד ימלוך הוא ישמור על זרע בית שאול והתנהג עמם חסד....

יש את המילה הזו 5 פעמים בתרגום על התורה

בחיפוש בפרויקט השות בכתבי חז ל אין כזו מילה

מי יודע פירוש המילולי של המילה??

למשל כאן
(תרגום אונקלוס פרשת ויצא) למא אטמרתא למיזל וכסיתא מני ולא חוית לי ושלחתך פון בחדוא ובתשבחן בתופין ובכנרין: 

שמואל א' פרק י ט
(כ) וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה:
(כא) ויגדו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה:
(כב) וילך גם הוא הרמתה ויבא עד בור הגדול אשר בשכו וישאל...

דברים פרק כ ט פסוק י ז
פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה: 

אולי מהפסוק הזה יש רמז למה שדרשו חז ל שבעבודה זרה הקב ה מצרף מחשבה למעשה.

כדאיתא בתלמוד בבלי מסכת קידושין דף לט עמוד ב
ודלמא מהרהר בעבירה הוה...

רמב ם הלכות תשובה פרק ב' הלכה ב'
ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וגו', 

וצ ע איך נלמד מהפסוק...