הנה בכל יו ט יש את המצוות המיוחדות שדרכם מושפע השפע והאור שהקב ה משפיע, וכפי שהרחיב הרמח ל בדרך ה'
היכן חלק זה קיים בט ו בשבט?

יעו' במאירי שבי' וז ל
וזמן חנטה הוא בשבט שעברו רוב גשמים ומפני זה קבעו ר ה שלו באחד בשבט שלא לעשר מן הפירות שנחנטו קודם שבט על אותן שנחנטו לאחר שבט ובית הלל אומרים בחמשה עשר בו שנמשכו מטבת עד חצי שבט ששה שבועות שהם חצי ימי תקופת טבת שהתקופה נמשכת עד ניסן וחמשה עשר בשבט הוא תחום אמצעי שבין שתי...

נתבקשתי לברר מהו המקור לכך (ככל הנראה בספרי החסידות) שבכל ברכת הנהנין ניתן לכוון לרובד עמוק יותר-
בברכת מזונות לפרנסה
בברכת הגפן לזיווגים (ענבי הגפן בענבי הגפן)
בברכת פרי העץ לזש ק
בברכת האדמה לבריאות (כי האדם נברא מן האדמה)
וברכת שהכל עולה כנד הכל

אשמח אם יאירוני יודעי דבר

במה מיוחד יום זה שנקבע להיותו ראש השנה לאילן? האם יש לו מקור מן התורה?

הבן איש חי או הבני יששכר?

אעזוב לרגע מה הענין שבט ו בשבט לליטאים חסידים ומה שבניהם שכבר דנו באשכול אחר. ואעמוד על מה שנוהגים ונהגו בתפוצות ישראל. כל החומר הוא ממה שקראתי בשבת האחרונה מתוך קונטרס מענין על ט ו בשבט, המחבר ליקט מפי ספרים וסופרים על כל מיני ענינים שנוהגים לעשות ביום הזה. והעתקתי כאן חלק מהדברים.

היעב ץ בסידורו...

מציאה גדולה:

בספר ארץ צבי (דרושים עמוד שמה) מביא ששמע מרבו הגאון בעל האבני נזר כי ב כל שנה אחרי טו בשבט הוא מרגיש שינוי בחידושי תורה שלו כי עיקר ראש השנה לאילן קאי על חידושי תורה, ועיין שם עוד מה שביאר

טו בשבט.docx

זה שט ו בשבט ר ה לאילנות הוי שיטת בית הלל אבל לב ש זה ר ח שבט. איך הוי ב ש לחומרא במח' זו?

קיבלתי במייל:

מנהג ישראל דין, על פי תורת הסוד, לאכול מפירות האילן ביום ט ו בשבט ולומר עליהם שירות ותשבחות, וכל המרבה הרי זה משובח. ( לחצו כאן לקריאת מאמר על משמעות טו בשבט )

ורבינו הגדול רבי יוסף חיים מבגדד - הבן איש חי רב פעלים זיע א תיקן תפילה נפלאה להתפלל בט ו בשבט על האתרוג, שנזכה לאתרוג נאה...

רציתי לשאול את מי מביננו שאינם חסידים איך אפשר לקרב לשכלנו, את מה שמבואר בקדמונים שהטעם שלא אומרים תחנון בט ו בשבט היינו כי נקרא ראש השנה?
ולא הבנתי, וכי גזירה שוה היא שלומדים מראש השנה, וכמה קולמוסין נשברו לבאר מדוע פטור תשעה באב מתחנון עבור שנקרא מועד, ומה נימא הכא?

מצו''ב מאמרו של הרב ויא