מגילת אסתר נקראת ספר ונקראת אגרת.

מלשון מה היא 'אגרת'?
ובמה היא ניגוד ל'ספר'?

ברש י במנחות לב: וסוטה יז: מבואר שאיגרת אין מדקדקים בה בחסרות ויתרות ואינה משורטטת,
ונראה שהכיוון הוא שאיגרת אינה כתיבה שיש לה משמעות בפנ ע כמו 'ספר',
וכל ענינה הוא להעביר את המסר מהכותב לקורא, (ואולי - משולח האגרות...

שמעתי להעיר דלכאו' לפי ד הירושלמי הנודעים דפרוז לא מוציא מוקף בקריאה, א כ מי שהיה ביום שישי בבני ברק או כל עיר אחרת שאינה מוקפת ושמע קריאת מגילה שם, אבל כשחוזר לירושלים לשבת הרי זה יום ט ו הרי נקבע עליו דין מוקף שדינו לקרוא את המגילה בי ד ואמנם הוא שמע את המגילה בי ד,  אבל אפשר דאי ז אותו חיוב של...

המנורות התלויות בפורים בכניסה לפורום, שנשברים כאשר נוגעים בהם, לענ ד לא מתאים כלל. זה נותן הרגשה כביכול שמחת פורים אמורה להתבטא בשבירת מנורות או דברים אחרים, בעוד האמת היא ששמחת פורים רחוקה מזה כרחוק מזרח ממערב.

יש להק' מדוע ציווה אחשורוש על המן לקחת את הלבוש ואת הסוס ולהסתובב ברחובות העיר, מה זה קשור שנכתב בדברי הימים שמגיע כבוד 
למרדכי לכך שהמן צריך לאבד מגדלותו, ועל מה ולמה כעס עליו אחשורוש, והיה מקום לומר שהיות ורצה לתלות את מרדכי, אבל זה אינו כי מבואר שבדיוק המן היה בחצר כדי להודיעו על כך ועדין לא ידע...

איזה יום בעיקר הוא היום המסוגל לתפילה, שישי, שבת או ראשון?
מקורות.

השמיעני היום ת ח א' דבר נאה, ואשמח בהרחבת דברים מהלומדים דפה, אם אכן תוכו כברו, ועוד.

פורים גדול מיוהכ פ. וי ל בזה, שיוהכ פ מגיע עד בין בדי ארון, אבל פורים מגיע ל כפורת , פניהם איש אל אחיו, (מעין מצוות היום).

פורים מלשון פוריא, מטה, וקה ק - הכרובים - 'חדר המטות' הוא.

ובמגילה מצינו מטות זהב וכסף...

קבלתי מת ח אחד

הנה בפורים מצינו שחלוקין בו פרזים ממוקפין, שהפרזים פורים שלהן בי ד, והמוקפין בט ו. ומפשטות המגילה נראה, שעיקר החילוק היה בין שושן לכל העולם כולו, שבכל העולם לא נקהלו היהודים אלא בי ג, ונחו בי ד, ואילו בשושן ביקשה אסתר שינתן גם מחר לעשות כדת היום, והרגו היהודים עוד שלש מאות איש, ונחו...

מי שיודע היכן דברי הגר א שסעודת פורים היא ה לכם של יוה כ אודה לו מאוד אם יחכימני בזה

האם מישהו שמע על סכנה בעניין?

ואם כן כמה זמן מאז ההחלמה?

כתב במנות הלוי שבי ג אדר מתו פושעי ישראל במכת חושך .
מנא ליה שבי ג אדר היה מכת חושך?
וכיצד הוא החשבון, האם בי ג אדר החלה המכה ונמצא שהסתיימה בי ח אדר? או שהסתיימה בי ג אדר?

זו שאלה שבטוח עומדים עליה, אם כי בחיפוש קל לא מצאתי. אשמח אם מישהו יפנה אותי למקור שמדבר על זה.
בהתחלה כתוב (ט, יט) : עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הפרוזים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֘ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב...

כן כן. זו לא טעות. החידה מנוסחת במדוייק.

והתשובה נמצאת במשניות פסחים פ ב מ ו במלאכת שלמה!

בהצלחה!

מקובל בשם הגר א ומעוד מרבותינו שגרמניה זוהי עמלק,
מי שיוכל להביא מקור הדברים יעזור לי מאוד,
כמו כ מה היתה עיקר שיטתם של הנאצים ימ ש וזכרם, 
האם רק העדפת הגוף והיופי על פני הרוח והמצפון או יותר מזה? 

יש למישהו רשימה כזו?
ראיתי פעם רשימה מסודרת שמישהו הכין.

השומע מגילה בציבור וקורא ממגילה כשירה

בשונה משאר מצוות שיש דין להשמיע לאוזנו אך בדיעבד יצא
כ' הב י שבמגילה לא יצא יד ח משום פרסומי ניסא

אמנם במשנ ב סימן תרפט לגבי חרש מביא דיעות שבדיעבד גם בזה יצא ידח ובדרשו הביאו שכל נקט הגריש א למעשה

העירני מאן דהוא שהשומע מגילה בציבור וקורא מתוך מגילה כשירה...

השו ע בתרפ ז ב' פוסק שמבטלין ת ת למקרא מגילה ומקורו בגמ' ריש מס' מגילה.
ותמוה מאד דזה פשיטא ולמה אין הלכה כזאת בהלכות חנוכה ובשאר מצוות
וביותר דשם הגמ' לומדת את זה מילפותא ולחנוכה אין ילפותא אז למה מבטלין??? 

זה שיטת המרדכי המובאת ברמ א בתרפ ט
והוא פלא וכי יש מצווה אחרת לנשים ומהיכ ת לאמר כן? 

בתורה עם כנפיים בגמרא עם קרניים ובמגילה פעמיים. מי אני ומה שמי? 

מעלה עלון על פורים שפרסמתי היום.
פורים שמח! עלון בעצתך תנחני תצוה - פורים.pdf

מחפש שטיקל (כמדומני בשם הרב נתן רענן זצ ל) על הקשר בין מח' ר י ור י על פורס מפה ועל בין השמשות והכל בהקשר של פורים (הגם לכבוש וכו' כמפורסם)

באתי לבקש עזרה מהקוראים החשובים שיחיו אם ראה מישהו איזה ספר קדמון או אחרון מוסמך (לא רק ספרי המחקר למיניהם) שדיבר בנושא הפיוט הידוע (או אולי לא?) של רבי מנחם בן אהרן המובא במחזור ויטרי ליל פורים (סי' תסה) שמשמע שם שיש ענין לשתות ולהשתכר גם בליל פורים ולא רק ביום:

לֵיל שִׁיכּוֹרִים הוּא זֶה...

בכמה וכמה מקורות נחלקו הפוסקים האם יש גין לעשות עצי חיים למגילה ואם כן איפה מי יודע לומר מה היה מנהג גדולי דורנו זצ ל ויבחלט א החיים בינינו

בסייעתא דשמיא מצורף בזה גליון לב להבין פרשת תצוה - פורים
לב להבין פרשת תצוה - פורים.pdf

שלום וברכה
מצו''ב למעוניינים קובץ שיצרתי, עם חישוב אוטומטי של שיעור מחצית השקל המתעדכן אוטומטית באם המחשב מחובר למרשתת.
אשמח לקבל הערות והארות
שיעור פרוטה ופדיון הבן, מתעדכן אוטומטית.xlsx

פורים המשולש.pdf

מנהג ישראל- דין, לאכול בפורים אזני המן שנקרא האמען טאשען .
ויש לשאול כיצד אנו מותרים באכילתם? דהא איתא במגילת אסתר שתלו את המן על עץ, ומבואר שם שהעץ היה גבוה חמישים אמה, ע ש באריכות. והנה, לפי מה שלמדנו בריש מסכת סוכה לגבי טעם דין פסול-סוכה למעלה מכ' אמה, שלרבה הוי פסולה משום דלא שלטא בה עינא; ושם...