קודם כל אני מנחש שהתשובה של כולם תהיה שלילית או חצי שלילית... 

אבל בכל זאת אסביר היטב את השאלה העצומה בתקוה שתסבירו לי היכן טעיתי. 

ובכן:
כמעט כל ילד יודע בערך את הרעיון הנהוג אצלנו מכח דברי הירושלמי (ר ה א ג)
ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים וכו'...
איזו אומה כאומה הזאת, בנוהג שבעולם...

מי הכניס את מנהג הישיבות שבתפילה בראש השנה ויום הכיפורים אומרים את הכותרות של כל הפיוטים
ולא אומרים את כל אריכות הפיוט

רק למען הידיעה
ידוע שהגר א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל...

ראיתי בר ה דבר חידוש בשו ת מהרי ל סי' ל ג, שאין להקדים לקבל תוספת יו ט לר ה, כיון שזהו יומא דדינא. מדבריו משמע, שהגם שבכל שבת ויו ט יש עדיפות לקבל את החג כמה שיותר מוקדם, בר ה עדיף לאחר כמה שיותר, ולקבל מעט יותר מוקדם, ההכרחי לצורך תוספת יו ט.
וצ ל, דהגם שכתבו המפרשים במה שבקול השופר עובר הקב ה...

עיין בשוע סימן תכ ח שיש סוברים שאם חל ראש השנה בב ג שאז יש שבת בין יוהכ פ לסוכות מפטירין שובה בשבת זו.
וזה לשון השו ע:  וּכְשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב''ג, שֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת וְקוֹרִין בּוֹ הַאֲזִינוּ, מַפְטִיר בּוֹ וַיְדַבֵּר דָּוִד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכְּשֶׁרֹאשׁ...

מנהג הליטאים שאינם אומרים יחד עם השליח ציבור זכרנו לחיים ו מי כמוך , אלא רק את השנים האחרונים, וכתוב ובספר חיים
אך מנהג ספרד שהציבור אומר יחד עם החזן גם את הראשונים
ליטאי שמתפלל במנין ספרד, האם מן הראוי שיאמר עם הציבור גם את השנים הראשונים או שיותר נכון שיתפוס את מנהגו שלא אומרים

תמיד תוספת ון במילה באה להקטין כ אישון (העין) שפי' איש קטן (או אישון לילה) ויש מהרש א שכותב ש שבתון בא להקטין ג כ ! (חגיגה יד. ד ה כורסיה)
ואולי משום שבשבת חייבים סקילה וביו כ כרת.

האם יש ענין לבקש סליחה מחברי הפורום? מסתבר לי שאם מישהו נפגע ממישהו אי ז משנה שלא ידוע להם מי בדיוק הפוגע ומי בדיוק הנפגע.
לכן אבקש בזה מחילה וסליחה מאלו שנפגעו ממני, ובעז ה אשתדל להשתפר בזה.
גמר חתימה טובה לכולם ובמיוחד למנהלים היקרים והמסורים.

אחד שאל אותי, ואשמח לשמוע דעת החברים.
התורה מצווה עלינו ענוי נפש, והנה העינוי משפיע לרעה על כח הדעת וההרגשה, כפי שכל אחד יודע בעצמו, ולכאורה הרי עיקר מצוות היום היא התשובה שיסודה בדעת ובלב, ועינוי נפש הוא סותר לזה. כיצד הדברים ילכו יחדיו?
למשל יש אנשים שמכח הצום ישנים רוב היום? האם לא יצא שכרו...

הכותרת בומבסטית. כן אני יודע.
אבל...
ישנה תחושה שמהר מידי כולם עוברים לבניית הסוכה. לקניית ד' מינים והידוריהם. יחוסם והדריהם.

ויום הכיפורים הקדוש איך שהוא חומק לו. וחבל.

למה להיפרד כל כך מהר מקרבת ד' המיוחדת.
מחרדת הדין ומהגילה ברעדה.
מביטול הגשמיות וההכנעה של הגוף לרצון הנפש.
יום שבו האמת...

יום כיפור ידוע כשבת השבתות, יום כיפור הוא הקדוש ביותר בימים באמונה היהודית  יום כיפור הוא השיא של הימים הנוראים, דרך תשובה, תפילה, וצדקה, יהודים ביום כיפור מושיטים את ידם לאלוקים להתאחד ולחפש קרבה רוחנית לבורא, תקיעת השופר מסמלת את סיום היום הקדוש וחיזוק וחידוש הקשר הרוחני עם אלוקים .
ביום זה,...

א. כתוב בסימן תרי ט, שביום הכיפורים אומרים בשכמל ו בקול רם. וכתב המג א, כי בכל השנה אומרים בלחש לפי שמשה לקח אמירה זו מן המלאכים, ולכן אומרים בלחש שלא ירגישו, אבל ביוה כ שאנו דומין למלאכים אין איסור .

והנה לכאורה אין כאן סיבה לומר זאת דוקא בקול. אלא שכל השנה אומרים בחלש, וביו כ מותר לומר בקול, אבל...

במנחת חינוך מצווה שי ג כתב בפשיטות דכיון דיש איסור של לא תאכילום א כ אסור להאכיל קטנים בידיים מעבר למה שהם צריכים לאכול משום פיקוח נפשם.
אבל האחרונים חולקים על זה, וגם מנהג העולם לא כן.
אשמח לשמוע הסבר למה יהא מותר להאכיל. ובעיקר יקשה לפי דברי הר ן בתחילת פרק יום הכפורים שהוכיח ממה שמותר להרחיץ...

האם מצוות אכילה של ערב יוה כ היא כבר מהשקיעה או דווקא ביום התשיעי לכאורה לא ראיתי התייחסות על כך.
 

עצות איזה קבלות לקבל ליום הדין וכן מה הסוד להתמיד בקבלה, ושלא יתהדה אי שם יחד עם גשמי החורף

בשלהי יומא מבואר, דתשובה מכפרת על ביטול מ ע, תשובה ויוה כ מכפרים על לאוין. ואילו על חייבי מתות ב ד וכריתות תשובה ויוה כ תולין ויסורין מכפרין, וחילול ה' רק מיתה מכפרת.

והנה  כאן  הביא הרב הפקדתי שומרים , כמה מקורות נכבדים שבתשובה מאהבה לא נאמרו ד' חילוקי הכפרה הללו, אחר שהזדונות הופכים לזכויות,...

למה צמנו ולא ראית ? ענינו נפשנו ולא תדע? (ישעיהו נח,ג)
ז ל המלבי ם בפירושו שם:

באים להתוכח מדוע לא יענה ה' תפלתם ...
משיב להם ה' : הן ביום צמכם תמצאו חפץ – רצה לומר הצום והעינוי הנעשה בו צריך להיות באמת ובכל לבב, וצריך שיגעול ביום ההוא כל עניניו הבשריים מבלי יחפוץ בהם כלל, לא כן אתם, הלא אתם...

הרמב ם בריש הלכות תשובה כותב שא' מעיקי התשובה הוא קבלה לעתיד, וצריך לאמר זאת בפה מלא משום מצוות ווידוי. 
וצ ע מדוע אנו בתפילת יוהכ פ לא מזכירים זאת - ויש שלקראת סוף שמו ע אומרים כבקשה ו לא אחטא עוד , וגם בסדר העבודה כשמזכירים את ווידויו של כהן גדול לא מוזכר שום קבלה לעתיד. וצ ע.
 

לכאורה הרי המציאות הטבעית של לומדי תורה היא כזו שהם כל הזמן מעמיקים את המודעות שלהם לתורה חוקיה מצוותיה וכל המסתעף.

לדוגמא: אם בכל הכוללים היו לומדים רק על ריבית כל ימי חייהם - ברור שדין זה היה נשמר הרבה יותר עם כל הדקדוקים. 
ואם רק על לולב. 
ואם רק על מעקה. 
ואם רק על ביומו תתן שכרו. 
וכו'. ...

מאן דהו שמע ע ז? שמעתי בשם א' מגדולי החסידות זצ ל.

איך עושים תשובה מספר בעצתך תנחני פרק לה.pdf

ראש השנה דף כח. דנה הסוגיא אם צריך לשמוע כל התקיעה ומסקנת הסוגיא שצריך לשמוע את כל התקיעה מתחילה ועד סוף. ודעת הרבה ראשונים דאף אם שמע שיעור תקיעה גם כן לא סגי בזה אלא צריך לשמוע את כל התקיעה.
נסתפקתי איך הדין אם התוקע הנמיך את קול תקיעתו באמצע התקיעה ועל ידי זה השומע את תחילת התקיעה לא שמע את...

האם מי שאינו צם מותר לו להיות חזן ביוה ק. ואם הולך לשבור הצום רק בעוד כמה שעות, האם מותר לו להיות חזן לפני זה?

הגמ' בהוריות יב. כותבת 

אמר רבי אמי: האי מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה אי לא, ניתלי שרגא בעשרה יומי דבין ראש השנה ליום הכפורים בביתא דלא נשיב זיקא, אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה. ומאן דבעי למיעבד בעיסקא, ובעי למידע אי מצלח אי לא מצלח, לירבי תרנגולא, אי שמין ושפר מצלח. האי מאן דבעי למיפק , ובעי למידע...

יש טעם ידוע לאכילת רימון בר ה משום שיש בו 613 גרעינים.

פעם גם ראיתי בשם האדמו ר האחרון מחב ד משהו על זה.

ממה שהיה ידוע לי היה נראה שזהו רעיון שמוכר רק בבית המדרש. ולא חשבתי שבדקו את זה אי פעם מבחינה מדעית.

היום קיבלתי למייל הודעה ממכבי שרותי בריאות שהם גם כותבים שברימון ממוצע יש 613 גרעינים. והם...

מה שאוכלים דוקא  תפוח בדבש , וכבר העיר בזה הט ז וכתב שהוא רמז לשדה תפוחין, כמ ש המקובלים. וראיתי פעם מבארים, כי אמרו כתפוח בעצי היער למה נמשלו ישראל לתפוח, מה תפוח זה מוציא פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ולכן טובלים דוקא תפוח כדי לזכור את זכות התורה של ישראל, וגם דבש הוא רמז לתורה כמ ש...

המטה משה כותב שתפילת אבינו מלכינו נוסדה ע י רבי עקיבא כנגד תפילת שמונה עשרה ואבינו מלכנו כתבנו בספר גאולה וישועה הוא כנגד גואל ישראל

כותב רש י במגילה יז: על ברכת גואל ישראל:

ואע''ג דהאי גאולה לאו גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד דהא ברכת קיבוץ ובנין ירושלים וצמח דוד יש...

הנה אחרי אמירת שמע קולנו בסליחות, יש הרבה פיוטים שאומר הקהל בלחש, כגון עננו ה' עננו, מי שענה, וכד', ורגילים הרבה לשבת באמירתם.
ואמנם, ידוע שבעת אמירת וידוי צריך מן הדין לעמוד.
ועל כן, לכאורה, אי אפשר לשבת מיד לאחר שמע קולנו, שכן אומרים שם אשמנו מכל עם.. אבל אנחנו ואבותינו חטאנו. וכן נהגתי מקדמת...

מצורף מאמר החכמה להרמח ל - מאד יסודי לראש השנה. מאמר החכמה - ר''ה.docx

וסלחת לעווננו כי רב הוא .
לכאו' צ ב, דאדרבה, כיון שרב הוא ה ז סיבה שלא לסלוח, והרי כן אמרו, מעביר ראשון ראשון, ואיתא בחז ל שג' עבירות ראשונות הקב ה לא נפרע עליהם, אבל לאחר מכן נפרע, ומה טעם יש במה שרב הוא, דלכן יסלח לנו ה' .

וחשבתי ע ד הפשט, שההסבר הוא, כי אם היה לנו חטאים ספורים, היה מקום לומר...

בשו ע מבואר שמנהג להתענות בערב ראש השנה, ומשמע שהמנהג נהוג לכל העם.

ומאידך ראיתי שמביאים מדרש שבערב ראש השנה יצאו הגדולים לקראתו ובעשרת ימי תשובה הבינונים. ומטעם זה נהגו להתענות.

האם נמצאנו למידים שדבר שעיקרו רק ליחידים, ראוי לעשותו מנהג לכל הציבור? (נ מ להרבה נושאים...).