כידוע, בעולם החסידות עולם הניגון היה מוטיב מרכזי שהתפתח מאד, וידוע מה שהביאו מהסרים כי עולם הניגון קרוב אל עולם התשובה. פחות ידוע מכך שבעולם הישיבות הליטאיות הניגון היה מפותח מאד, וכפי ששמעתי השתמרו ניגונים שנמסרו מדור דור מהיכלה של ישבית וולוז'ין ועוד.

אבקש ממי שיש בידו להעלות באשכול זה שירי נשמה...

 
משקלו: יתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד ותנועה בדלת וכן בסוגר

הֲלֹא שִׁמְעוּ לְקוֹלִי שָׁר בְּשִׁירִים
   וְהַסְכִּיתוּ לְאִמְרֵי פִי בְּרוּרִים:

וְאֶתְוַכַּח עֲלֵי חַטַּאת מְשׁוֹרֵר
   אֲשֶׁר עָזַב דְּרָכִים הַיְּשָׁרִים:

וְקֻלְמוּס עִם נְיָר נָטַל בְּיָדָיו
   וְכָתַב...

אנצל את הבמה הנפלאה הזו להעלאת שירים שעימי, חדשים גם ישנים, בשם היושר אציין שניק זה כפול, מחמת שלא חפצתי להעלות שירים אלו תחת שמי המוכר מכמה טעמים. אקווה שסגנון השירים שיובאו הולם את הדרישות: שירים הראויים לבוא בבית המדרש, בעלי ניחוח תורני/מוסרי, כדרך אבותינו ורבותינו.

אציין ש''המשורר'' שהשפיע עלי...

קדש ורחץ / כרפס יחץ / מגיד רחצה / מוציא מצה
מרור כורך / שולחן עורך / צפון ברך / הלל נרצה

יש לדון על 'רחצה' שהחרוז מתאים יותר כזה מגיד רחץ , ושמעתי שכן היה הגירסא מקודם רק נשתנה במשך השנים.
אשמח מאוד אם יבוא א' עם בירור או מקור לזה או להיפוך לברר הדבר.
תודה מראש.