כידוע פירוש המילה קורונה הינה כתר והגדרת הכתר הינה דבר המקיף את הראש
 אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
 אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות 
 גם קרנית העין נראית...

כמו לדוגמא המלה אמן? 

ונקדים בעוד החלפה שהיא החלפת האות ר' באות ל' ואביא מספר דוגמאות

בפסוק וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃ (יחזקאל יט-ז) כותב המצודת ציון - אלמנותיו. כמו ארמנותיו ובאה הלמ״ד במקום הרי״ש וכן התוציא מזרות (איוב ל״ח:ל״ב) והוא כמו מזלות...

שאלה זו חשובה לי 

שמעתי בשם ר' משה שפירא בהקשר לביטוי חנוכיה נידון באשכול אחר 

שזה בא למעט מקדושת המנורה

מצאנו פסוקים רבים שמפרש י התנ ך מפרשים אותם ע פ לע ז 

ויחד יתרו - 

כותב רש י - וישמח יתרו, זהו פשוטו.

לכאורה זה ע פ לע ז שהרי התרגום במקום כותב וחדי יתרו שפירושו וישמח יתרו. אך עדיין א ל שזהו גם ע פ העברי משורש המלה חדווה, וכפסוק והיתה אדמת יהודה לחגא, ומפרש שם רש י לשון שבר והטיית המילה חגא...

אחרי הידיעה הבסיסית שלשון הקודש היא לשון קדושה שבה נבראו העולמות, ויש בה קדושה כפשוטו.
הרי שגם כך לא ימלט שיש התפתחויות ככל שפה מדוברת שעוברת שינויי תחביר והוספות לרוב.
וכמו שאין דומה לשון התורה, והנביאים והכתובים . ללשון המדרש והמשנה, ובכל זאת שניהם נכתבו באותה לשון.
כמו כ לעניין הוספות של מילים....