תודה רבה

שלום אני מחפש ספר שמאגד בתוכו תוכחות מוסר ומדרשים שנותנים יראת שמיים או אפילו אהבת ה׳. בעצם, כל דבר שמדבר על דרך ארץ ומידות ויראת שמיים ותוכחות לקיום מצוות.

אבל עם דגש, שהמקור יהיה אך ורק חז״ל(גמרא מדרשים וכדומה)

אני מכיר ספר אחד כזה ״מעלות המידות״.
אם מישהו מכיר עוד אחד אשמח לשמוע עליו.

כתב הרב משנה תורה (פורום אוצה ח)
עכשיו אני רוצה לפתוח נושא על מה שמצוי אצל כל אחד ואחד
שיש ימים שקם בבוקר רוצה להתפלל וללמוד
אבל זה לא הולך
אין חשק ואין טעם ואין כח
ואין לכך סיבה הנראית לעין
כמו עייפות או לחץ וכדומה
גם לא היה איזה ירידה רוחנית לפני כן וכדומה
השאלה היא בתורה וזה גם בתפילה ובכלל...

אני מחפש היכן כתוב אימרה של הרש ר הירש  שהרעיון שלה הוא כזה (בערך) שהקב ה חפץ בדיוק בעבודתו של אדם דווקא היכן שנולד להורים שגדל אצלם ובמקום שגדל בו וכו'

זכורני שקראתי פעם באיזו חוברת של הרב וולבה כמדומני על כך שיש נזק בחיי הפנימיה, שבחור לא מתרגל לחיי משפחה של בית רגיל, שבו יש גם חובות לצד הזכויות, וסברות נוספות.
מישהו ייודע במה מדובר? אשמח מאוד למקור מדויק.

חיפשתי בפורום ולא מצאתי שדנו בזה.

בבתי המדרש ידוע בשם הגרי ס (אני לא יודע מ מ לזה) שאין לפנ ע על מידות רעות, ולכן מותר לכבד בן אדם וא צ לחשוש שמכשילו בגאווה,
האם מישהוא יודע מקור או טעם לזה. ולכ' יש לעמוד על כמה נקודות כדלהלן:

א) איזה איסור יעבור כשמתגאה שאני מכבדו?
(אני יודע שבח ח כתב בבמ ח...

למה יש חיוב הכרת הטוב? מאי שנא מאיסור לא תיקום וכו' שכתב החינוך במצוה רמ א שהוא משום שהכל מה', ע ש?

בגמ' פסחים נ. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב ושמו אחד מאי אחד אטו האידנא לאו שמו אחד הוא אמר רב...

ע פ המשנ ב סי' פה ס ק ה
 
שפל ברך,
היאך גאה.
נמוך קומה,
פאירו בְּמַה.
 
הלא יסודו עפר,
תחילתו מטיפה.
סופו לעפר,
תוליעה ורימה.
 
אין הגאווה לו מתאימה,
סוף דבר יבוא שמה,
שיפלות ודלות כפרח וכפתור,
עניות ורָשות מובלת למסתור.
 
ובין עפר לעפר
פועל אינו,
פעול הינו....

איפה המקור למה שאומרים שבימות המשיח הקב ה מביא חבל ומנער ורק החזקים נשארים אוחזים בחבל האם יש לזה מקור יותר קדום מהרבי ר' אלימלך? ואיפה זה נדפס?

בשיחה עם בעל תשובה, ביקש לברר את ההגדרה, מהו טוב ומהו רע. מה מגדיר את הטוב ומה את הרע. הבאתי לו דוגמא שהלומד תורה ע מ לקנטר, זהו רע. מה מגדיר כאן את עצם התורה כדבר רע, הרי התורה היא לכאורה אותה תורה, מדוע זה מוגדר כרע.

הערה מתוך ספר תולדות אדם על הגאון ר' זלמן מוואלזין: מי שלבו לב אדם יודע כי התאוות הגשמיות מצטיירים בלב האדם מנעוריו, כמו שאנו רואים גם בגמול משדי אמו כשיראה אבנים מזהירים כלי כסף וזהב נוצצים לעיניו תרגיש דעתו היופי וההדר שבהן ותתעורר תאותו אליהן עד שיחפוץ לקחתם.
אולם התאוות הנפשיות להשתוקק לעבוד את...

נסתפקתי מה העיקר בלימוד התורה, האם עצם ההתעסקות בדבר שכלי, או הקרבת ה' שבזה. ודאי שיש בזה מקורות בדברי רבותינו, ואשמח לקבלם כאן.

בתפילה: וכוף את יצרנו להשתעבד לך. ומשמע דהיצר הרע עצמו ישתעבד להקב ה, וצריך ביאור. 

בית הבחירה למאירי מסכת סנהדרין דף קיא עמוד א
הרוצה להשלים עצמו בתורה ובחכמה ראוי לו שלא לעדן עצמו ושלא לבקש התענוגים שנאמר לא תמצא בארץ החיים לא תמצא במי שמחיה עצמו עליה:

מילא תורה אני מבין אבל חכמה מה הבעיה

מה מחייב את צו המצפון, את המצפן המוסרי. מהו ההגיון בכך, אשמח להרחבת רבני הפורום, ולמקורות.

אני צריך את טקסט הספר המספיק לעבודי ה'.

בתודה מראש!

המהרל מבאר את סיבת מיקום מסכת אבות בין מסכת עדויות לבין מסכת ע ז.

ושם כותב כך:
ואח כ סדרו מסכת ע ז כי העובד ע ז יוצא ממידת המשפט לעבוד אלוקים אחרים שהם תועו ולא יועילו ודבר זה ידוע גם לנבונים איך הע ז יוצא מן הדין ולכך עשו ישראל את העגל של זהב ולא של כסף גם עשו עגל שהוא פר כי שם מקום המשפט שהם...

למה אנחנו מקנאים בזולת? 
מובן שנרצה אותו הדבר שיש לו אבל מה טיב הרגש הזה שמופנה כלפיו?
 

אור יחזקאל - תורה ודעת - לדעת חכמה ומוסר 
  לדעת חכמה ומוסר (משלי א ב) ואיתא בחז ל (ילקוט שמעוני משלי א) אם יש באדם חכמה הרי הוא לומד מוסר , ונראה ביאור הדברים, שהמוסר תנאי הכרחי ללימוד התורה, שבעת שלומד מוסר מגלה הבנות חדשות בתורה, והתורה נעשית כביכול לתורה אחרת:
הסבא מקעלם ז ל היה מתעורר מהא...

לפני מצוות עשיה יצר הרע בא לאדם ואומר לו למה לך לעשות את המצווה יש לך מצוות אחרות תעשה אותם בכדי שלא יעשה. לאחר שעשה בא עליו ואמר לו אתה רואה אך עשתה את המצווה בשלמות  ותקבל שכר לעולם הבא מכניס לו גאווה בכדי שלא יקבל את המצווה בשלמות.

איך הייתם מנסחים כזה מסר

ומה המקור לרעיון בספרי המוסר

אני לומד הרבה זמן ספרי אמונה ובטחון

אבל אחר שיח עם ידיד הוא האיר את עיני שלפני האמונה ובטחון יש את הידיעה

ואז התחלנו להתווכח מה צריך לדעת מה חייבים לדעת

ומה היא בכלל ידיעה ומה היא אמונה שאחרי ידיעה?