סנהדרין עא.

כמאן אזלא הא דתניא בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר כמאן כרבי יהודה איבעית אימא ר' שמעון היא

ברש י בפרשתנו - כי תצא

ולקחת לך לאשה   לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע שאם אין הקב ה מתירה ישאנה באיסור אבל אם נשאה סופו להיות שונאה שנאמר אחריו כי תהיין לאיש...

מה הדין דבר המפורש בתורה לאיסור, אך השתנה המציאות, האם יהיה מותר, כגון אם רוב הגברים ילכו בשמלת אשה, לא יהיה איסור לא ילבש בזה.

ביבמות ע ו: אמרי' מואבי ולא מואבית משום דהטעם שלא קידמו אתכם ל ש עליהם כי דרכו של איש וכו' וכל כבודה בת מלך פנימה,

בדרש משה מקשה הרי בנות מואב היו אלו שהכישלו בנ י והרי היו פרוצות?

ותי' דבעצם היו צנועות רק בבעל פעור יצרן התגבר עליהן, אבל לגבי לקדם בלחם ומים לא היו להם יצה ר ונשארו בצניעותן...

שיטת הרמב ם שעיקר התר שהתירה תורה באשת יפת תואר הוא שמותר לבא עליה ביאה ראשונה מיד. אבל ביאה שניה לא הותר גם לאחר שלושים יום ועשיית כל המעשים הכתובים בפרשה. אלא כשמתגיירת מרצונה. 

מאידך שיטת הרמב ן על התורה כאן שההתר של אשת יפת תואר הוא שלאחר שלושים יום נושאה אפילו שלא התגיירה מרצונה אלא בעל כרחה...

לשיטת רש י בחומש שפוסק כמאן דאמר שלא אסרה תורה אלא לבוש המביא לידי תועבה (ע ז נט.) אם כן במקרה של אדרוגנוס אין מביא לידי תועבה שמטרתו היא להתלבש ולא כדי להתערבב בין האנשים, לצורך זנות. אמנם רבי אליעזר בן יעקב חולק על זה.
בהלכה יש בזה שיטות חלוקות, ולמשל ההיתר להתחפש לאשה בפורים לכאורה מבוסס על שיטה...

כתב בעל הטורים (כא, י) שבמלחמות ישראל - לא היו מניחים שני שונאים להילחם זה לצד זה שמא יהרגו זה לזה במלחמה .
וצריך ביאור, הלא נתבאר בסוטה מד, א שרק צדיקים באים להילחם בשדה הקרב (עד כדי כך שאף מי ששח בין תפילה וכו'). 
וא כ הכיצד שייך אדם ששונא את חבירו במלחמה, ועובר על לא תשנא את אחיך?

איתא בספר 'סערת אליהו' מעשה שהיה בימי הגר א כי איש אחד לקח אשה וישנאה ויגרשה וכו' ויקח תיכף אשה אחרת והנה עוד לא כלו שבעה ירחים ותלד האשה השניה לו בן ואח ז נודע כי בעוד ימים לא כבירים ילדה גם האשה הראשונה הגרושה ג כ בן זכר כי נמלאו לה שתעה ירחים ואחר זמן רב נפלה מחלוקת בין משפחת הגרושה ובין האיש...

מה פירוש המילה? בפרשת כי תצא מתפרש דעבוט הוא משכון, ואילו בפרשת ראה מתפרש דהעבטה היינו הלואה.

לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' וג' על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים (דברים/כג/ד-ה).
לדעת הרמב ן הפסוק מחולק לשנים: העמונים לא קדמו בלחם ומים, אבל המואבים קדמו גם קדמו, שהרי בפרשת דברים (ב/כח-כט) כתיב אוכל בכסף תשבירני וג' כאשר עשו לי המואבים היושבים בער.

ויש להקשות לפי מה שהביא רש י בפרשת חוקת...

שמעתי בצעירותי מתלמיד הגה צ מתתיהו סלומון שליט א שאמר בשם רבו שבן סורר לא היה ולא נברא, משום שאם ההורים הם כאלה יראים שמוכנים שיהרגו את בנם כדי שלא יחטא, לא ייצא מכאלו הורים כזה ילד בעייתי.

בדין התורה של בן סורר ומורה
מצאנו חידוש עצום שאין כמוהו (כמעט) בכל התורה כולה
היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה אביו אינו רוצה ואמו רוצה אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיהו שניהם רוצים (משנה סנהדרין פ ח מד)
ולכאור' באם כתבה התורה עליו ובערת הרע מקרבך וסופו לעמוד בפרשת דרכים וללסתם וכו'
מדוע הוריו יכולים...

גמרא סנהדרין עא.

איבעית אימא ר' שמעון היא דתניא אמר רבי שמעון וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו, אלא לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר

לכאורה דברי ר ש תמוהים ולא מיישבים כלל, אם תמיהתו איך חמור מעשהו כל כך שעל זה תחייבהו התורה סקילה....