שאלה שמטרידה את מנוחתי
איך יתכן שהתורה מבטיחה שבשנה השישית יהיה יבול פי שלשה מכל שנה הרי א כ איבדנו את כל הבחירה שהרי כולם רואים את מתנת השם יתברך מגיעה לקראת שנת השמיטה מה גם שלא מצאנו דבר כזה בשום מקום נוסף שמקבלים מתנות לפני המצוה ואמנם זה לא מובא בתורה כשכר על שמירת השמיטה אלא כתשובה מה יהיה...

1. אדם ההולך להתרחץ, אף ביום חול, איזו מצוה הוא מקיים בזה?

הארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי כל הארץ.

הרגש שלי, לכאו' לא מובן, כל העולם של הקב ה, מה מיוחד בארה ק, שעובדת היותה של הקב ה אוסרת למוכרה עולמים, מה שמותר בשאר העולם, למרות היותו 'קונה שמים וארץ'.
רש י במגילה כז:, מבאר הטעם דלר מ אסור למכור ביה כ אלא שאם ירצו יחזירוהו, כי זה ביזוי לבית הכנסת, כאומר...

כאן הקשה על דברי אוה ח כלשון הזה:
אוה ח מסביר ענין שמיטה אצל הר סיני משום שאין ליתן מתנה לגוי, וכאן נתן את הארץ להם מתנה, הקדים לומר שנתן להם תורה בסיני שאז הם נחשבים ישראל ויכול ליתן להם מתנה.
וקשה מדוע לא אמר ענין הר סיני בשבת בראשית, שנאמר בה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושמה שבת . וצ ע.

ואחד...

והרי כל המצוות נאמרו בסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כלולותיה ופרטותיה בסיני אף כל המצוות וכו'.
א.
לכאורה אם רק מפה לומדים שנאמרו פרטותיה של כל המצוות בסיני, א כ מה הקושיא מתחילה הרי כל המצוות נאמרו בסיני, הרי כל המצוות נאמרו רק כלליות בסיני, ובא הכתוב ללמד שגם פרטי המצוות של שמיטה נאמרו בסיני, גם לולא...

הנה ענינה של שמיטת קרקע הוא להכריז ולהזכיר כי לי הארץ .
ולכן תיעבו והרחיקו רבים מגדולי ישראל את היתר המכירה שאין בו אמירה חזקה זו (גם אילולא הבעיות ההלכתיות לשיטתם) וכאילו אומרים החקלאים אנחנו האדונים חלילה.
ויש כידוע רבים אחרים שסברו שגם לו יצוייר שההיתר חל הוא איננו מיועד לבני תורה. 

אז למה שלא...

ברשי כתוב שלא ימכור אדם שדהו ובדיבור שאחריו כתב רשי דרך ארץ שלא ימכור שדהו 
האם יש איסור מכור שדהו שלא במקום הדחק או שזה רק עצה טובה .

מעלה כאן אמרות קודש לפרשת השבוע ממרנן האדמו ר מגור ומהאדמו ר מסדיגורא,
אשמח אם ניתן להעלות כאן עוד גליונות משאר האדמורי ם שליט א

AMK_(164).pdf

כפתור ופרח פרשת בהר בחוקותי ש ל.pdf

בספר מדרגת האדם מאמר דרכי הבטחון פ''ו, יש הסבר נפלא ממש באריכות על הענין ואיך נבמה מזה יסודות עמוקים בדרכי הביטחון בהשי''ת.
מומלץ מאד! 

גליון פלאי התורה פרשת בה''ב תשפ''א,גליון כ''ז,חידות נפלאות בעניני שביעית ועוד.

הגליון מוקדש לע נ קדושי מירון, ל''ג בעומר תשפ''א.
ולרפואת הפצועים במהרה.

רש''י ויקרא פרק כ ה פסוק י ז
 וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ, (ת כ) כָּאן הִזְהִיר עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים, שֶׁלֹּא יַקְנִיט אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ וְלֹא יַשִּׂיאֶנּוּ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ , לְפִי דַּרְכּוֹ וַהֲנָאָתוֹ שֶׁל יוֹעֵץ. וְאִם תֹּאמַר: מִי יוֹדֵעַ אִם נִתְכַּוַּנְתִּי לְרָעָה? לְכָךְ...

קובץ דרישה וחקירה גליון קג בהר-בחוקותי תשפ''א.pdf

ידידי העורך ביקשני להעביר לו הערות על הקובץ מחו ר הפורום, ואשמח ממי שיש לו מה להעיר להוסיף הדברים באשכול זה.

 

 
שאלתי את מרן הגר ח על הפסוק
  אחרי נמכר גאולה תהיה לו , אחד מאחיו יגאלנו ( כ ה מ ח ). צ ב , אמאי לא מוזכר שאביו יגאלנו .
וענה   הרי מכבד ולא רצה .
ולא הבנתי את תשובתו, יישר כח למי שיכול לבאר לי דב ק.

נראה כי כל עניין הברית הוא על קיום שמיטה ויובל, בהם מתבטא כי לה' הארץ. ובעוד פרט שהובא בסוף לא תעשו לכם אלילים שמובן עניינו שה' אלהי הארץ ויש מקום מיוחד לעובדו ואינך יכול לעובדו בכ מ וזה עניין ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה, אפילו לשמים
וכלל את עניין שמיטה ויובל באומרו את שבתותי תשמורו,...

האם יש העדפת קניה משומר תורה ומצוות

האם מועיל תנאי במכירת שדות
או שזה מתנה על מה שכתוב בתורה

בסוף פרשת בהר מודפס בחומשים מספר הפסוקים 
נ ז פסוקים חטי ל סימן לאחוז ה סימן
כלומר הגימטריה של חטיל היא 57  וכמו כן הגימטריה של לאחוזה היא 57 (שני רמזים)

ראשית נאתגר את חברי הפורום: מה הרמז במילה חטיל ??

בפרשת השבוע - בהר, באופן מיוחד יש נושא אחד שעובר לאורך כל הפרשה
והוא ענין הגאולה והיובל וכו' בקרקעות ובעבדים לפרטיהם.
הצורה שבה נכתבו הדברים היא על סדר ומך אחיך .
בתחילה מכר את אחוזתו לאחמ''כ מטה ידו ולבסוף נמכר לעבד לך או לגר ותושב וכו'.
ויש לבאר מדוע נכתבו כך הדברים ונכנס דין ריבית (של מטה ידו)...

האם יש מישהו שמחבר בין הלויים לגאולה בדרך רמז או דרש?

בפרשת בהר כה – ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ

איתא ברמב ם (שמיטה ויובל פ ה הי ג): פֵּרוֹת שְׁבִיעִית כו' וְאֵין מַאֲכִילִין אוֹתָן לֹא לְעַכּוּ''ם וְלֹא לְשָׂכִיר, כו'.

וצ ע דבפירוש רש י הכא לְתוֹשָׁבְךָ...

א. דין שמור בשביעית .

נזירך. שהנזרת והפרשת בני אדם מהם ולא הפקרתם: לא תבצר. אותם אינך בוצר, אלא מן המופקר :

עי' רמב ן שכתב דמדברי רש י מבואר דהשומר פירותיו בשביעת אין פירותיו נאסרים, וציין דרש י לשטתו יבמות קכב. סוכה לט:, ודעת ר ת בתוס' בסוכה שם וביבמות שם דפירות שמורים נאסרים. והרמב ן האריך...

ידוע ששמיטה משמטת בסופה, ובפרשת בהר (כה, כח) רש י מביא שיובל משמט בתחילתו.

מה טעם החילוק?