כתוב ברש י עה ת (ויקרא יג יד) וביום הראות בו יש יום שאתה רואה בו וכו' מכאן אמרו חתן נותנים לו כל שבעת ימי המשתה לו ולאצטליתו ולכסותו ולביתו וכו'
והנה, לו הכוונה לנגעי גופו, ביתו, הכוונה לנגעי בתים, כסותו לנגעי בגדים, וצ ע מה הוסיף רש י אצטליתו , הא גם זה מדין נגעי בגדים
ובדרך חידוד אפשר, דאגב אורחא...

האם העונש של צרעת הוא רק על 'לשון הרע' ממש או גם על 'אבק לשון הרע'?
(נפק מ... גדולי ישראל אמרו/רמזו על הקורונה שצריך להתחזק בלשון הרע, שהרי הצורך לעטות מסכה והבידוד של 14 יום, הוא כעין האמור בפרשת מצורע. והיינו שהם סבורים שאחת הסיבות שהקורונה באה היא על עוון לשון הרע. וא כ אם יאמר אדם שהוא זהיר...

הנה ידוע הפלו' בין רבי יאשיה לרבי יונתן האם בכה ת בפשטות הוא וא ו החיבור (כפי הפשטות) או וא ו החילוק (עיי' סנהדרין סו. ב מ צד: יומא נז: שבועות כז. וחולין עח:)
ולענין הלכה יש בזה נדון בפוסקים (גרעק א סי' מ ו)
ויל ע ממש כ רש י (ויקרא יג ו) אקרא ד'והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור דמבו' שם דסבר שהוא וא...

כ' רש י (ויקרא יג מג) שמראה נתקין אינם מטמאין בד' מראות בדווקא אלא כל שינוי מראה ואף פחות מהם ג כ מטמא. והנה לעיל (שם פסוק ה') בענין נגע הבשר אקרא ...והנה הנגע עמד בעיניו - כ' רש י במראהו ובשיעורו הראשון. וביארו המפרשים שלשון בעיניו הוא לשון רבים ודקדק רש י שצריך ב' דברים שיהא ממראה ד' נגעים ולא...

מדברי רמב ן עה ת משמע שנגעי אדם זו מחלת עור (בניגוד לנגעי בגדים ונגעי בתים שהם נס מיוחד).
ושאלתי האם גם בזמן הזה שייכת באופן עקרוני אותה מחלה שעליה דיברה התורה,
וא כ מדוע כהן מיוחס לא יוכל להסגיר (כי זכורני שרק נגעי בגדים ונגעי אדם שייכים רק בזמן שביהמ ק קיים)?
 

ידוע שזה לשון חז ל שאם נולד בן כולם שמחים ואם נולדה בת כולם עצבים
ובדעת זקנים בפרשת תזריע כתב ש זכר בגמטריא ברכה , ואילו נקבה בגמטריא נזק
וידוע מה שאמרו בגמרא אוי לו מי שבניו נקבות.

פעם שמעתי, שלמרות כל זה, היו גדולי ישראל שאמרו שבדור שלנו זה שונה, כי חינוך הבנות קל יותר.
אשמח לדעת על מקור מדוייק...

א.

רמב ן ויקרא פרק י ב פסוק ז'
ורבותינו אמרו (נדה לא ב) בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת לא אזקק עוד לבעלי. ועיקר הכונה בזה, כי בעבור שהיא נשבעת מתוך הצער, ואין השבועה ראויה להתקיים מפני היותה משועבדת לבעלה, רצתה התורה לכפר לה מעלות רוחה. ומחשבות השם יתברך עמוקות ורחמיו מרובים, שהוא רוצה להצדיק...

ולמה אמרה תורה ביום השמיני, כדי שלא יהיו אביו ואמו עצבין , רש י.

ראיתי פירוש מעניין בספר חכמת חיים של הגרי ח זוננפלד, שם מביא מה שאיתא בשו ע הל' יוה כ שיולדת מג' ועד ח' אם אמרה צריכה אני מאכילין אותה. חזינן דעד ח' ימים יולדת נחשבת כחולה שיש בה סכנה.

והיות והתורה דרכיה דרכי נועם, לא הטילה התורה...

ראיתי בזה שני מציאות בפםרשת השבוע שעבר, ריש פרשת תזריע, בבעל הטורים כותב שהוא מעיד על דבר שלא היה, וע ש גם בהכתב והקבלה מ ש בזה.
זכורני גם רשב ם בבראשית בזה.
אם מישהו יודע מהאחרונים שדיברו והגדירו בזה - יודיענו ושכמ ה.

.

הקובץ מלא 'חורים' אבל שיהיה בנתים. אולי תעזרו בהערות, השגות, הארות וכיו ב.