הבדל יש בקרבנות העוף בין עולה לחטאת. קרבן עולת העוף - בן־מינו של קרבן עולת הבהמה הוא, ושניהם סוג־קרבן אחד הם. תדע, דהא בחדא מחתא מחתינהו קרא:

אִם־עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן־הַבָּקָר,
וְאִם מִן־הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ לְעֹלָה,
וְאִם מִן־הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ.

לעומתו, קרבן חטאת העוף - נבדל הוא...

בלקט אמרי קודש (בעלזא) פרשת ויקרא מובא בשם ספר דבש השדה בשם הרה ק מהר י מבעלזא זיע א עה פ ושחט אותו וגו', שיש ג' תאוות כלליות, א' א'כילה, ב' מ'מון, ג' נ'שים ר ת אמ ן, וזהו העונה אמ ן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן, העונה היינו המענה עצמו מג' תאוות אלו, פותחין לו שג ע, ובנקל לו להתגבר על שאר תאוות,...

בלשון עבר.
אימתי הוסר?

מרחשת מלק  ,פדר גרש ,פיתה וחלות- הם רק חלק מהמילים הרב משמעיות בפרשת ויקרא. ובחלקם נעיין הפעם.
.

1) . גרש -לרשי גרוס = שבור חילוף ש\ס. גריסין = גרעין  מקולף - מן הכרמל -רסג. (ב.יד.).

2)  ונמצה - מיץ  היא שם פעולה, כמו  מיצוי , ומשמעה  סחיטה ומשורש מצה ,אבע רשי ועוד.וי א מלשון  מציצה רשבם. שורש...

אחד הוא הכהן הגדול, שאינו מביא קרבן חטאת על שגגת מעשה; ואם, חס ושלום, עשה מלאכה בשבת או אכל חלב בשגגה – פטור מקרבן.
מה פשר דבר?

כידוע שיטת הרמב ם במורה, שטעם הקרבנות הוא כדי להעתיק את ההרגל שבע ז למעשה מצווה.
נשאלת השאלה, מדוע הוא עצמו כותב במו נ ששאור ודבש נאסרו מישום שכך היה מנהג הגויים?
או יותר נכון, לפי מה נקבע מה כן עושים כמו הגויים ומה לא?

וזה לשון הרמב ם בספרו מורה נבוכים :

לא גזרה חכמתו יתברך להניח מיני (צורת)...

עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה . (ברייתא בפרק הוציאו לו)

מזבח הקטורת עמד באמה האחת ועשרים מפתחו של היכל, נמצא שהכהן העומד חוּצה לו
היזה את הדם ברחוק מן הפרוכת יותר מעשרים אמה, ופעמים שנגעו הטיפות בפרוכת.
דומה אפוא שיש להסמיך זאת אצל מאמרו של רבי יוחנן בפרק קדשי קדשים:

בּוֹא וּרְאֵה...

במנחת מחבת כתוב 'מנחה היא', וכתב רש י, לרבות שאר המנחות ליציקה.

איך נלמד זאת ממילים אלו?

ויקרא
 
מהו פשר החילוק במקראות בין סמיכה בעולה לסמיכה בשלמים?
 
א. גבי עולה כתיבא סמיכה רק בפר' הראשונה – בבקר, ובפר' עולת צאן לא כ',
ואילו בשלמים – הסמיכה כתובה שוב ושוב – בשלמי בקר, כשב, ועז.
 
ב. בעולה כ' הסמיכה בלשון וסמך ידו על ראש העולה .
ואילו בשלמים: על ראש קרבנו או על ראשו...

שאלני ידידי:
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויקרא
ולמה קריבין קרבן מן העוף ומן הכבשים ומן הצאן ומן העזים ולא מן הדגים שנאמר אם מן העוף עולה קרבנו אלא בשביל שהם בשר ודם כמו האדם ויוצאין מבטן אמן כמו האדם מכפרים על האדם, אבל הדגים ביצים הם ויוצאין מהן וחיין.
וצ ע הלא העופות ג כ יוצאים מביצים?

בעיוני השבוע בדברי הרמב''ן עה''ת מצאתי לכאו' קצת סתירה בדבריו הק'
שבפ''ג פסוק א' כתב  ואם זבח שלמים קרבנו וגו' אם זכר אם נקבה. הטעם בעולה שיהיה זכר ובשלמים שיהיו אם זכר אם נקבה ובחטאת שתהיה נקבה דבר ברור הוא כי העולה כשמה והשלמים מלשון וכל חפצי ישלים (ישעיהו מד כח) אבנים שלימות (דברים כז ו) והחטאת...

יַזְכִּיר בַּתּוֹרִים, שֶׁהֵן לְשׁוֹן זָכָר, 'שְׁתֵּי', וּבְיוֹנָה – 'שְׁנֵי', לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין קְפִידָא בָּהֶם. (רמב ן להלן יא ו)

ביאור דבריו בדרך אפשר :
בעל חי ששמו שם נְקֵבִי (יונה, ארנבת וכיו ב) – יפול הן על הזכרים והן על הנקבות לשון נקבה; וכשאמרת 'שתי יונים' או 'שתי ארנבים' – לא ביחנת...

קובץ דרישה וחקירה גליון צז ויקרא תשפ''א.pdf

_22 - ויקרא צו - פסח תשפא - מוגדל.pdf

צריך ביאור למה בחומש ויקרא האונקלוס מתרגם כבש אימרא ובחומש בראשית כגון בפרשת וירא (כא. כח.) מתרגם חורפן?

לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים קָדְמָה קְרִיאָה. (רש י מתורת כהנים)

.
'דברות' – פרשיות הפותחות בלשון 'דבר', כגון:

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ.
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ...

בפירוש רש י בולט מאד העדר ההתייחסות למלה 'מכם', שאינה אומרת אלא דרשוני.
בתורת כהנים המלה נדרשת: 'מִכֶּם' – לְהוֹצִיא אֶת הַמְשֻׁמָּדִים.
כלום יש כאן השמטה של צנזורה?

כתיב -  וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַיהוָה .  יב   אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן .  יג   עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב...

בעז ה השבת אנחנו נתחיל את ספר ויקרא.
לכבוד סיום ספר שמות מצ ב קובץ של קונטרס רועי לא אחסר על פרשת שמות.
מצ ב גם חידושים לפרשת ויקרא.

שבת שלום,
ה' רועי .