מדוע לטעותם של הקראים אסור שתהא האש דולקת מאליה בשבת,
הלא אדרבה, פשוטו של מקרא מדבר על מלאכת ההבערה דוקא?

נאמר בפרשה:

רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת:וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל...

בסוף פרשת ויקהל והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר
ענין זה של ציפוי העמודים לא נזכר בפרשת תרומה וגם לא נזכר לעיל בפרשה זו, רק כאן, ונזכר פעם נוספת בפרשת פקודי בפירוט של הדברים שעשו בכסף פקודי העדה. וצ ע למה. 

שמות פרק לו פסוק א:
וְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאָהֳלִיאָ֜ב 

ברוב החומשים בתרגום אונקלוס שלפנינו כתוב: ועבד בצלאל ואהליאב, והיינו לשון עבר, כמו 'ויעש'.

וכבר העירו בזה, שגירסא זו קשה להולמה, שהרי עדיין לא נלקחה מהם הנדבה, שזה כתוב רק בהמשך, ואיך כבר כתוב 'ועשה' וגו'. וכבר נתקשה בזה באוה ח כאן, עי ש....

אשמח אם יכתבו וורטים או ביאורים יפים בפרשת השבוע שאפשר לומר בשולחן שבת
תודה רבה מראש

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'
כתב בדרכי מוסר לגר י נייימן על פרשת ויקהל -
מקשים מדוע כתוב תעשה ולא כתוב תעשה וי ל כי מתי קל לאדם לשמור את יום השבת כשהוא מכיר כי כל ששת ימי המעשה היא תיעשה ולא תעשה, שלא כחו ועוצם ידו עשה את כל...

מה המטרה של התיאור המפורט של מלאכת בניית המשכן?
ומדוע חוזרים עליה שוב בפרשת ויקהל-פקודי באריכות גדולה?
למישהו כאן יש איזה משנה (גם לא סדורה) בענין? אבל שיהיה דבר המתיישב על הלב
(ר ל, למשל, גם אם אחרי חטא העגל נשתנה ענין המשכן (כאחד התירוצים) זה עדיין אינו מסביר את הצורך בפירוט נרחב מחדש רק את...