בבבא קמא פ ה מבואר שניתנה רשות לרופא לרפאות שכתוב ורפא ירפא ופירש רש י שהחידוש הוא שלא יאמרו הקב''ה עשה את החולי ואנחנו נלך כביכול נגד זה ונרפא.
ויש לתמוה שהרי כל התורה כולה מוכיחה שלא אומרים סברא כזו שהרי אם כן בטל כל מצוות בין אדם לחבירו שאם חבירו עני לא יתן לו צדקה שהרי הקב''ה עשה אותו עני וכן...

כפתור ופרח פרשת משפטים.pdf

ידועין דברי הזוהר שמצוטיטים בהרבה ספרים ואלה משפטים - 'אילין אינון סידורין דגילגולא'

ואחד הפירושים בזה הוא פרשת משפטים שמדובר על ענייני ממונות, והענין הוא שידע האדם שכאשר יזיק אחד לשני או יקח את ממונו, יבין האדם שניזק או שלקחו ממנו את ממונו שלא הפסיד ממונו כלל, אלא בגלגול קודם הוא לקח ממון מאדם...

                הבית נהרס - אך המחצית השקל שרד            
 בחורבות היישוב היהודי בעין גדי מימי סוף בית שני (במדרון הצפוני של תל גורן), נתגלה בערימת אבנים של  קיר שהתמוטט נר חרס הרודיאני  חתום בפקק, ובתוכו מטמון של  139 פרוטות ברונזה, לפי התיארוך שעל המטבעות נראה שהם הושמו שם  כעשר שנים לפני החורבן...

חזקוני פ' משפטים.PNG
 

מצרף קישור לאוצה ח עם וורט נפלא של הרב פינקוס על הפרשה - ורפא ירפא   הנוגע לשנה האחרונה. שבת שלום ובריאות שלמה!

ובחז''ל שזכו לשני כתרים כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע.
שאלתי,
בגמ' שבת פח א, אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב {תהילים קג-כ} ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע. 

רש''י - עושי דברו לשמוע....

למה התורה מחלקת? 

אשמח לתשובות עם מקורות

יש בשורה בגליון הזה! דיון מעמיק במחלוקות הרמב ם והרמב ן בכל הגישה לתורה שבכתב ושבע פ!
דעת ותבונה משפטים.pdf

ומכה אביו ואמו מות יומת (כא, טו).
פירש רש י: לפי שלמדנו על החובל בחברו שהוא בתשלומין ולא במיתה הוצרך לומר על החובל באביו שהוא במיתה.
מי יוכל לבאר לי מה בא רש י לומר?
כלום אם לא היה הפסוק מודיענו שהחובל בחברו חייב תשלומין ולא מיתה - אז לא היה צריך להודיע שהחובל באביו חייב מיתה? האם היינו מבינים זאת...

שמעתי פעם שהסיבה שנשות ישראל מנקבות את אוזניהן היא לסימן שהם משועבדות לבעליהן כי חור באוזן הוא סימן עבדות כמו בעבד נרצע. מישהו מכיר? אשמח לקבל מקור לדברים.

למה דווקא 40?
וראיתי 

שפתי כהן שמות פרשת משפטים ד ה כד, יח
ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה . סתם יום לילו עמו אם כן יאמר ארבעים יום, וארבעים לילה למה, אלא התורה היא תורה שבכתב ותורה שבעל פה, עשה ולא תעשה, טהור וטמא, מותר ואסור, כשר ופסול, כל אחד יש לו תחום וגבול, תורה שבכתב ומצוות עשה...

בפר' משפטים : וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק: וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ:
 
ואילו בפר' יתרו :  וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה...

האם יש פירוט רב יותר ממה שאמר רש י מהי? 

התרגום יונתן:

תרגום יונתן - תורה שמות פרשת משפטים פרק כד פסוק י
(י) וּזְקָפוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא יַת עֵינֵיהוֹן וְחָמוּן יַת אִיקַר אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל וּתְחוֹת אַפִּיפּוּרִין דְּרִיגְלוֹי דְמַיְצַע תְּחוֹת כּוּרְסֵיהּ הֵי כְעוֹבַד אֶבֶן סַפִּירִינוּן...

הרג בנ א ע י אש בשוגג שהוליכתו הרוח האם חייב גלות או כופר

שמות פרק כא
(כט) וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת: 
וצ ע למה בסקילה 
ולא במיתה אחרת
(ועוד כמיתת בעלים כך מיתת השור, ובעלים כה ג בסייף)

נא' בסוף פרשת משפטים -  ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר  ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך.
מסמיכות הכתובים נראה שגם ההמשך עניינו שבת, וזה יהיה ביאורו מלבד מלאכה שאסרתי לך הרי שאתה גם מחוייב בשביתה וכמו שנא' בפרשת המן -...

בפסוק כתוב מלאתך ודמעך לא תאחר
רש י תמורה ד, א ביאר מפני מה נקראת התרומה דמעך, ע ש הדימוע.
התוס' שם שואלים למה הרי כל דין דימוע הוא מדרבנן.
ולא הבנתי קושייתם, עי' כתובות י, ב שהשם אלמנה הוא ע ש שמקבלת בכתובתה מנה, ובגמ' שם הקשו הרי זו תקנה דרבנן, ואיך בתורה אמרו אלמנה, ותי' שהוא ע ש העתיד, א כ מה...

ביאורי  רבי  שמואל
מהגאון רבי שמואל ברנד זצ ל
 
פרשת משפטים
ביסוד פרשת עבד עברי ומשפטו
 
פרשת משפטים שייך למעמד הר סיני, ויש להבין מה חשיבות פרשת עבד עברי לפתוח בו ראשון
 (כא, א), ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם, אם בגפו יבוא בגפו...

כי תקנה עבד עברי
 
אונקלוס, ארי תזבין עבדא בר ישראל
 
הנה כפי מה ששמעתי מכבר תרגם אונקלוס בספר בראשית בכל מקום שנאמר עברי עברא , ובספר שמות תרגם בכל מקום שנאמר עברי יהודיא , אמנם כאן באופן יוצא דופן תרגם עברי בר ישראל . וכנראה רמז בזה לשם ישראל ע ש כי שרית וגו' לשון אדנות, דהרי אמרו כל...

למה רוצעים עבד?

מה ההבדל בין 'ודל לא תהדר בריבו'
שמשמעותו לבד מהכבוד גם זיכוי שלא כדין כמבואר ברש'י

לבין 'לא תטה משפט אביונך בריבו' ? 
אשמח לתשובה 
(חשבתי אולי שאביון יותר עני מדל אז הייתי חושב שמותר להטות לא לזכות לגמרי אלא להקל לכן על זה בא להזהיר אך קצת קשה לי על הפירוש מפשט הפסוק)

ידוע לי שמרן הגרי ז מבריסק מחדש בגדר יציאת ו' של עבד עברי שבעצם הקנין הוא ליותר, ושנת הז' היא יציאה, ולא שהגדר הוא קנין לשש שנים וממילא הוא משתחרר בסיומם.
מצאתי מקור לדבריו לכאו' בדברי הרמב ן בפרשה, שמבאר את הטעם שפרשת עבד עברי מוזכרת ראשונה בפרשת משפטים בגלל שהשחרור בשנה השביעית הוא כנגד כמה...

כריתות דף ט' ע א: אמר מר מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא כו' בשלמא מילה דכתיב כי מולים היו כל העם היוצאים אי נמי מהכא ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי וגו' הרצאת דמים דכתיב וישלח את נערי בני ישראל אלא טבילה מנלן דכתיב ויקח משה חצי הדם ויזרק על העם ואין הזאה בלא טבילה אלא מעתה האידנא...

אלהים לא תקלל. הרי זו אזהרה לברכת השם, ואזהרה לקללת דיין.

בגמרא בסנהדרין סו. למדו כן ממה שהיה צריך להכתב אלהים לא תקל , ו תקלל שתי קללות במשמע, אחת לברכת השם ואחת לקללת דיין.

מדוע א כ מקלל דיין לוקה או מברך את השם, הרי לכאו' זה לאו שבכללות שכולל ברכת השם וקללת דיין.

עוד צ ב מה ידרשו ב מקלל אביו...

איתא במד ר כאן (ל, י א): ד א ואלה המשפטים ויהי ביום השלישי בהיות הבקר בבקר ניתנה התורה ובערב נתנו המשפטים, עיי ש.

מה המשמעות שהמשפטים נתנו בערב?
אשמח לידע ביאור מרבני ביהמ ד.

ור''ש ב''ר היה דורש את המקרא הזה כמין חומר מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית אמר הקב''ה דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והוצאתים מעבדות לחירות והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם.
צ ב היכן היתה אמירה זו בליל יציאת...

(לא עיינתי עדיין בזה והכל מהזכרון ואשמח לראות תשועה ברוב יועץ)
אפשרות אחת לקרוא את כל עשרות המצוות עשה ול''ת בפרשה באופן פרטי איך אני מצווה לנהוג.
אפשרות אחרת היא לקרוא כמצוות על הציבור לראות שיתקיים
וכל אחד מהם מצווה בזה כדלהלן.
ולהמחשה בלבד דוגמא אחת בלבד:

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ולא לפני...

יעוי' באורחות חיים לר א הכהן מלוניל הל' ת ת אות כ ג שהביא מכאן מקור להתנעונע בעת הלימוד, ומבו' בדבריו שהוא מענין השתחויה ולכן כ' שם שיש להתנוענע לפניו ולאחריו ולא לצדדין.

מצורף.