ישנם שני צורות שהתורה מציגה בהם את יצ מ האחד היא תחת לחץ מצרי כבד והשניה היא ביד רמה, כמו כ ישנם פסוקים סותרים לגבי זמן היציאה
ראשית אציע את הפסוקים בשני העניינים ולאחמ כ אבאר בעזרת ה' את יישוב המקראות.

היציאה היתה בלילה -
1. ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים 
2 . ויָּקָם פַּרְעֹה  לַיְלָה...

שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי:
סוף הפסוק אומר דרשוני, שהלא ודאי אין הכוונה שנכרתה הנפש רק שבעת ימים [' וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ...

נראה לי שמה שנא' למען תהיה תורת ה' בפיך הולך על מצוות אכילת מצה שבעת ימים שאת מצווה זו אל תשכח ותכתוב אותה לאות על ידך ולזיכרון בין עניך כדי שבבוא זמנה תהיה תורת ה' (מצוות אכילת ממצה) בפיך.
ובדרך זו דרכו חז ל שאמרו שתפילין כשרות רק מהמותר בפיך ואמרו המניח תפילין כעוסק בתורה והתורה שיש בתפילין נא'...

בס ד
בשי' הרמב ם והחינוך לגבי קידוש בכורות בחו ל
יעו' ס' החינוך מצוה י ח וז ל: ונוהגת מצוה זו של קדוש בכור בהמה טהורה, מדאוריתא (טו) בארץ ישראל בלבד בכל זמן, וכמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה מדכתיב ואכלת לפני ה' אלהיך וגו' מעשר דגנך וגו' ובכורות בקרך, מקיש וכו'. ומדרבנן אף בחוצה לארץ. עכ ל....

לאחר הציווי על קרבן פסח נא' בתורה - והיה כי יאמרו עליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו'
את השאלה הזו מייחס בעל האגדה לבן הרשע - לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל ( מעבודת קרבן פסח )   כפר בעיקר

ונראה לבאר- מצאנו חידוש מיוחד במצוות הפסח שאין שני לו בכל התורה    כל בן נכר...

זוהי המצווה הראשונה בתורה שיהיה ניסן ראשון, ולכאורה בעקבות השימוש בשמות הבבליים של החודשים יש בכך ביטול מצוות עשה זו, והנה הפתרון לזה נמצא בנביאים ובכתובים שמנו גם את מספר החודשים מניסן וגם את שם החודש
כגון בחודש שנים עשר הוא חודש אדר    או  ביום עשרים וארבעה  לעשתי - עשר חודש  הוא  חודש  שבט ויש...

זמן מכות ארבה וחושך

שאלה שנשלחה על ידי אחד מהת ח חברי הפורום שליט א:

בדברי הרמב ן על הפסוק 'הנני מביא מחר ארבה בגבולך' (י, ד) מבואר כי מכות הארבה והחושך היה בחודש ניסן, באותו החודש בו נגאלו. וצריך עיון שהרי הרמב ן עצמו בפירושו על הפסוק 'כה אמר ה' כחצות לילה אני יוצא בתוך מצרים' (יא, ד) כתב כי...

וַיֹּאמֶר משֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ. (י, כט)
יש לדעת, על סמך מה הצהיר משה הצהרה זו?
מדברי המדרש המובא ברמב ן עולה, כי משה מדעת עצמו אמר כן, והקב ה מילא את דבריו. וז ל המדרש (שמו ר יח א) :

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: 'מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ' – זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר...

במדרש רבה בפרשתן, פי ג: אמר רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינים, אלא (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ שהקדוש ברוך הוא מתרה בו באדם פעם ראשונה שניה ושלישית ואינו חוזר בו והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא אף כך פרעה הרשע כיון ששיגר הקדוש ברוך הוא חמש פעמים ולא השגיח על דבריו אמר לו הקדוש...

לכאורה צריך ביאור מה יש כאן ב איום של פרעה, הרי כבר ניסה להרוג אותו בעבר הרחוק, טרם שברח משה רבינו אל יתרו, ולא עלה בידו.
ואת ל שכן יכל להורגו, א כ בלאו הכי הדבר תמוה שלא הרגו תיכף ומיד עם המכה הראשונה .

והנה ראיתי בפירוש יונתן בן עוזיאל שפירש דברי פרעה, שיתן את משה לידי המבקשים להמיתו, והם דתן...

שמעתי פעם ואיני זוכר מקורו על כך שבפרעונים החנוטים שבמצרים נמצא בגופו של אחד מהם כבד במקום הלב.
הדבר נשמע הזוי לחלוטין מכל כיוון.
וכי האם בגופה חנוטה ניתן כלל לזהות דבר שכזה?
כמדומה שבחניטה מוציאים את כל האיברים הפנימיים.
ובכלל הדבר נשמע רחוק ביותר.
האם מישהו שמע על כך?

אַל־תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־צְלִי־אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל־כְּרָעָ֖יו וְעַל־קִרְבּֽוֹ

צריך להבין פשר הוראות ההכנה המדויקות הנצרכות לצליית הקרבן.

ושמעתי לבאר ענינו שהרי הכבש הוא אלוהי מצרים ובנ י שהיו כבר כמה דורות עבדים למצרים היו זהירים תמיד שלא לפגוע ח ו...

וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהוָה בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.

לכאו' צ ב, אטו בכל ט' המכות שהיו עד הנה לא ראו בחוש כיצד הפלה ה' בין מצרים ובין ישראל, ולשם מה הוצרכה תוספת דקה זו של לא יחרץ כלב , כדי להראות...

פירוש הרא ש (תחילת בא): ואם תאמר משה היאך היה יודע שהקב ה היה עתיד להביא עליהם מכת ארבה. ויש לומר שהרגיש והתבונן בגזירה שוה דתספר ספרו גבי יואל שיש הרבה בפירוש, וכל הנביאים ניתנו למשה על פה עד בא כל נביא ונביא. לכך נקראו דברי קבלה שלא ניתנו ליכתב אלא בקבלה. ואף על פי שאמרו אין דנין דברי תורה מדברי...

במדרש רבה בפרשתן, פט ו: אמר רבי שמעון גדולה חיבתן של ישראל שנגלה הקדוש ברוך הוא במקום עבודת כוכבים ובמקום טנופת ובמקום טומאה בשביל לגאלן. משל לכהן שנפלה תרומתו לבית הקברות אומר מה אעשה לטמא את עצמי אי אפשר ולהניח תרומתי אי אפשר מוטב לי לטמא את עצמי פעם אחת וחוזר ומטהר ולא אאבד את תרומתי כך אבותינו...

עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני (י, ג)
כתב בחי' הגרי ז וז ל: בכל המכות שעד ארבה כתיב רק שלח עמי ויעבדני והכא במכת ארבה נתוסף לשון זה של עד מתי מאנת וגו' , ונראה הביאור בזה עפימ ש הר מ ריש הלכות תעניות דע ז גופא מגיע לחוטאים עונש על שהולכים בקרי ואין חוזרין בתשובה אחר הצרות ואין שמים על לב כי...

ויקד העם וישתחוו (י ב, כ ז)
וברש י: על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם. ובמכילתא איתא: ללמדך שכל מי ששומע הנסים שעשה הקב ה לישראל ממצרים צריך לשבח, עכ ל.
ויש להבין הלא כבר בתחילת פרשת וארא נאמר להם ד' לשונות של גאולה, ולמה שם לא הודו על כך.

וינצלו את מצרים

שאלה שנשלחה על ידי אחד מהת ח חברי הפורום שליט א, ככתבה וכלשונה:

כתוב בפסוק: וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום וינצלו את מצרים . והגמרא אומרת במסכת ברכות א ר אמי מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן ור ל אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים , ומבואר שבנ י לקחו ממצרים את כל ממונם.
ולא...

'וכל ערל לא יאכל בו'

הנה יש לדון מה דין ה'מל ולא פרע' אי אוכל בקרבן פסח או לא, וכן יש לדון כה ג בזכריו ועבדיו שמלו ולא פרעו אם מעכבים אותו מלאכול בפסח.

ושורש הנידון בזה תלי בחקירה אי העיכוב הוא מחמת עצם הערלות, או משום המצווה דרמיא עליה. (ולכאו' הוא תלי בפלוגתת רש י והתוס' (רי פ החולץ) והחינוך...

מילת ישראל בליל פסח
והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים (שמות יב, ו).

לא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנאמר ואת ערום ועריה, ונתן להם שתי מצוות דם פסח ודם מילה, ומלו באותו הלילה שנאמר מתבוססת בדמייך בשני דמים (רש י).

מבואר דבנ י מלו את עצמם...

מצו ב קובץ גליונות, לקראת שבת מלכתא, עלים לתרופה, שואלין ודורשין בהלכות ט ו בשבט.

מצ ב מאמר ובו עשר קושיות והערות על מכת ארבה, וביאור הענין.

ההערות (מתוך המאמר):
א) למה במכת ארבה מתחילים פרשה חדשה, היה מן הראוי לכלול את כל המכות בפרשה אחת פרשת מכות . כן העיר באברבנאל.
ב) דבר תמוה במכת ארבה, שלא מוזכר כלל שהקב ה אמר למשה שיהא ארבה, ונראה כאילו משה מצד עצמו אומר לפרעה שיבוא...

כתב הבית הלוי בסוף פרשת בא וז ל-
אמנם בפסוק שני נאמר כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים הבטיח הקדוש ברוך הוא לישראל אשר הוא ימחה אותו וזהו על בחינה השניה יצרא דמינות ועל זה לא בא הציווי לישראל, כי בזה לא ניתן כח להאדם הישר שיהיה יכול לבערו מן זולתו, דמי שפג לבו מלהאמין אין לו רפואה בידי אדם דכל מה...

תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם (ספר ואלה שמות בני ישראל, פרשת בא אל פרעה).
על הפסוק הזה אמרו רבותינו ז׳׳ל, ׳׳תורה אחת יהיה לאזרח מה אזרח שקיבל עליו כל דברי תורה אף הגר שקיבל עליו כל דברי תורה מיכאן אמרו גר שקיבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו ר' יוסי ביר' יהודה אומר אפילו דבר...

וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם (שמות יב, ז)

הכתוב אומר כי בנ י נתנו את הדם על שתי המזוזת ועל המשקוף – והאם לא פירוש מזוזה בתורה הוא המילה משקוף בימינו?
אלא שכוונת הכתוב היא ששתי המזוזות הן שתי המשקופים שבצדדים...

וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף (שמות יב, כג)

אונקלוס מפרש את המילה פָסַח כ וְיֵחוֹס , ובפסוק כ ז חָס , כלומר – בכך שהקב ה פסח על בתיהם של בנ י הוא חס...

ולזכרון בין עיניך (פרשת בא)
למה התפילין של ראש צריכים לעמוד דווקא בין העיניים בדיוק? ועוד מה בא לומר – ולזכרון ? והתחדש לי בס ד שאם נשים את האצבע שלנו מול העיניים באמצע בדיוק ונרכז ונמקד את העיניים רק על האצבע, אנו נשים לב שאי אפשר להסתכל על עוד משהו זולת האצבע שהתמקדנו עליה וזה או פה או פה, לכן...