הנני מחפש מקורות לשמות נשים מי היה הראשון שנקרא כך, לא שמות שבתנ''ך רק שמות ביודיש שנתהווה בגלות

לדוגמא השם ''גיטל'' מי היתה הראשונה שנקראתה כך?

שמעתי על הטל. בשיעורי הגה''ק רבי יעקלי מפשעווארסק זי''ע מאנטוורפין שעלי הטיי הוא מגן עדן שאדם הראשון לקחו עמו בעת אשר ''ויגרש את האדם'' משם, ונטעו אח''כ, ומפני זה הוא משיב את הנפש, אשמח אם מישהוא יוכל לציין מקור קדום לזה.
 

שמעתי שישנו מדרש שאדה ר הראשונה נבראה עימו אשה בתחילה אולם היות שידע מנין היא באה נתגנתה עליו ורק לאחר מכן ויפל תרדמה וכו' ונבראה חוה...
משהו מכיר וידוע מחזל כזה?
אם כן יוצא שחוה זה בעצם זיווג שני...

מה זה השמים שנבראו ביום הראשון?
האויר והגזים וכדו' או שיש משהו אחר שנקרא שמים.

רש''י מביא פירוש עה''פ קול דמי אחיך זועקים, שאמר דמי לש' רבים כיון שהכהו קין במקומות הרבה כי לא ידע מהיכן תצא נשמתו, ושמעתי להקשות מהיכן ידע קין בכלל שישנה מציאות כזו שאדם ייטול את חייו של אדם אחר, שהרי משמע שידע שישנה אפשרות כזו רק שלא ידע היאך וקשה כנ''ל.

הא לך דברי הר מ במו נ ח א פ'ב וז ל
הקשה לי איש חכם, זה לו שנים, קושיא גדולה, צריך להתבונן בקושיא ובתשובתנו בפירוקה.אמר המקשה, יראה מפשוטו של כתוב כי הכוונה הראשונה באדם שיהיה כשאר בעלי חיים שאין שכל לו ולא מחשבה, ולא יבדיל בין הטוב ובין הרע, וכאשר המרה הביא מריו זה השלמות הגדול המיוחד באדם, והיא...

מבקש אני מן הרבנים ביאור עניין.
על המקרא בראשית ברא אלוקים, פירש רש י שתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף עמו מידת הרחמים, וזהו הכתוב בסוף ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים. דין וחסד כאחד והוי רחמים. עכת ד.
והנה לפ ז יוצא שעד המקרא שנא' לאחר כמעט כל המעשה בראשית...

כשמתחילים לקרא הפסוק הא' בתורה נראה שמתואר בריאה יש מאין אבל כשממשיכים מיד אחרי זה לפסוק ז' רואים שהתורה מסבירה שהכוונה שאלוקים ברא את השמיים זה שהוא שם את הרקיע בין מים למים והתורה מדגישה שזה הכוונה שמיים וכן בפסו' י' התורה מסבירה מה הכוונה שאלוקים ברא את הארץ.
אשמח לשמוע מהי דעת החכמים בעניין.   

א. פ ג פסוק ט' י' י א בחטא האדם הראשון.
ב. פ ד פסוק ט' בחטא קין.
ג. פל ח פסוק כ ה בחטא יהודה.
ד. פמ ב והלאה בחטא השבטים במכירת יוסף.
אם נשים לב בכולם המוכיח נותן לחוטא את האפשרות להודות לפני שהחוטא יודע שהמוכיח יודע וכך הוא יודה, וזה יהיה הודאה, וגם ישאר בכבודו.
לדעתי יש הרבה ללמוד מזה בדרכי החיים...

על כן יעזב איש את אביו ואת אמו
איש נאמר ולא בן כפי שהיה תיחס לאב ואם, אך כינהו הכתוב על שם עזיבתו להיות דבק באישתו
וכן הוא בשמות כא,ז וכי ימכור איש את בתו לאמה, שהמוכר בתו שוב אינו בגדר אב כי אם איש ביחס לבתו

דבר מעניין ששמתי לב אליו בסיפור הבריאה שתמיד אחרי שיש איזה חלוקה\העמדת הדברים במקומם עם זה תמיד נאמר וירא אלוקים כי טוב.
פ א פ' ד' וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל וגו'. פ א פ' י' ויקרא אלוקים ליבשה ארץ וכו' וירא אלוקים כי טוב. פ א פי ב ותוצא הארץ וכו' למינהו אשר זרעו בו למינהו וירא אלוקים כי טוב....

א.יא ויאמר אלהים תדשא הארץ וגו' עץ פרי עושה פרי וגו'
פרש י שיהא טעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן וכו' לפיכך כשנתקלקל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקלקלה, עכ ל
וצ ב מדוע לא נתקלקלה האדמה מיד כשעברה על הצווי

רש י בפסוק א: ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו (השמיים והארץ) קדמו.

רש י בפסוק ו: יתחזק הרקיע שאע פ שנבראו שמיים ביום הראשון וכו'

אז מתי נבראו השמיים ביום הראשון או לא?

דרוש מקור - מראה מקום לציטוט דלהלן מדברי בעל השפע חיים:
ואע פ שאין לנו השגה כלל באימהות הקדושות מכל מקום הנהגה אחרת מצינו אצל שרה אמנו שעם כל סבלה כולן שוין לטובה בשמחה ובחדוה ע י התחזקותה באמונה התמימה.

חזל למדו כי לאה היתה הראשונה בעולם שהודתה לה'.

מה כל כך מיוחד בהודאה של לאה ?
האם זה שייך להודאה של יהודה ?
והאם זה שייך למלכות של יהודה ?

כתבתי כאן