יש לדון מה הדין באיש אשר רוח בו ושבק חיים לכל חי אשר על פני הארץ 
מה גדרו לפי תוה ק (ובעיקר בגדר ההלכתי ולא הקבלי ומוסרי השקפתי מחשבתי וכו')
דהנה בכריתות ו. אמרינן דהסך בשמן המשחה על מת פטור כיון דלאו אדם מיקרי וה ה הסך על עכו ם
ומאידך בקידושין יג. מבואר דבעינן לקרא דאשתו מותרת ויש שם משמעות דאסורו...

משנה כריתות א ואמרו להם בית שמאי, לא, אם אמרתם במפלת יום שמונים ואחד, שכן יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן, תאמרו במפלת אור לשמונים ואחד, שלא יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן .
אמרו להן בית הלל, והרי המפלת יום שמונים ואחד שחל להיות בשבת תוכיח, שלא יצאה בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן וחייבת...

לגבי התוספות הנדפס בתחילת מסכת כריתות בשולי העמוד?
איך מכנים תוספות אלו בספרות התורנית?

א. הָאוֹכֵל חֵלֶב וָחֵלֶב בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת (שאכל חלב בשגגה ונודעה לו חטאתו, ושוב אכל חלב בשגגה) – חַיָּב עַל כָּל אֲכִילָה וַאֲכִילָה. וְהַטַּעַם: מִשּׁוּם שֶׁאֵין מִתְכַּפְּרִין עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה בְּקָרְבָּן אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעָשָׂה אַחַת' 'וְעָשָׂה הֵנָּה' - לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת...

תָּנוּ רַבָּנָן: 'וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה' - פְּדוּיָה וְאֵינָהּ פְּדוּיָה, חֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, וּמְאֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּמְאֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי. אֲחֵרִים אוֹמְרִים:...

כריתות ב: תו הא דתנן ד' מחוסרי כפרה מניינא למה לי לאפוקי מדר' אליעזר בן יעקב דאמר ה' הוי דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה עד שיזרק דם עליו אהכי תנא ד' .

ומבואר ברש י, דלולי דתני מנינא, הוה אמינא דאע ג דמשנה מנויים רק ארבעה מחוסרי כפרה, באמת יש חמישה, כשיטת ראב י, ותנא ושייר. ולהכי תנא...

מסורת הש ס אות ז - לקמן ט. עכ ל

אשמח בביאור כוונתו.

א) רש י ד ה כל הנך כו' יש מהן בחנק ויש בסקילה כו'

צ ע מדוע השמיט שריפה, גם ק ק מדוע הקדים חנק לסקילה, הול ל יש מהן בסקילה,בשריפה,בחנק,במלקות,בחטאת.

   ב)  רש י ד ה ופסח - ובמגדף כו' וכל הני עריות כו' ובנדה כו '   צע ק מדוע שינה מסידרא דמתני' והכי הול ל עריות, נדה, מגדף וצ ע.  

   ג)   רש י  ד...