מצאתי דבר מחודש מאד בכתבי מרן הגרי ז למסכת ערכין ד ב ב' ע ד התוס' שם שהביאו דברי הירושלמי דכל הפטור של נשים וקטנים ממצות עליה לרגל היינו דווקא מלהביא קרבן אבל מעצם הראית פנים בעזרה אינם פטורים וחל עליהם דין ראית פנים בעזרה בלא קרבן, וראיה זו נלמדת מפרשת הקהל. עכת ד הירושלמי כפי שהובא בתוס'.

והקשה...

כידוע שהמשנה אומרת על בתי ערי חומה הרי זו כמין ריבית ואינה ריבית, ובברייתא הרי זו ריבית גמורה אלא שהתורה התירתו, והגמ' מפלפלת בזה שתלוי בפלוגתא דר י ורבנן אם צד אחד בריבית מותר.
ותמוה למה המשנה לא מציינת גם על הא דלווים גואלים לעולם דהרי זו ריבית גמורה והתורה התירתו, וכאן חמור יותר שאין כאן אפילו...

בב' מקומות במס' ערכין מצאתי מסופר על אמוראים שהכו את חבריהם.
ערכין דף טז עמוד ב:
כי הא דרב הונא וחייא בר רב הוו יתבי קמיה דשמואל, אמר ליה חייא בר רב: חזי מר דקא מצער לי, קביל עליה דתו לא מצער ליה. בתר דנפיק, אמר ליה: הכי והכי קא עביד וכו'
וברש י: אמר ליה רבי חייא - לשמואל חזי מר דקא מצער לן רב הונא...

הערות מסכת ערכין 

א) כה.

מתני' הקדישה שתים ושלש שנים כו' 

לכאורה הול ל שתים ותו לא (וכבר האריך המל מ בזה בהלכות לולב) 
ועיין לשון הרמב ם פרק ד ערכין הלכה ו וצ ע מדוע נקט ארבע שנים

ב) כה:

רטושין, רטושי רטושין. 

צ״ע קצת בטעם שהשדה נקראת כך, ועיין תוספות יו״ט. 
ואגב יש לעיין אם אחר היובל...

ערכין דף י ג

א) כלב בר כמה הוי בר תמנן נכי תרתין כו׳

מדוע נקט הגמרא לשון זה ״תמנן נכי תרתין״ ?

ב) איבעית אימא מדשבע כיבשו שבע חילקו כו׳

מה הסברא בזה?