לשון תוס' בחולין ו.

אשכחיה ההוא סבא - י מ דכל מקום שהוא מזכיר ההוא סבא הוא אליהו ואי אפשר לומר כן בפרק במה מדליקין ( שבת דף לד. ) בעובדא דרבי שמעון בן יוחאי:

וכותב ר' יהודה החסיד בספר הגימטריאות ש ההוא 'סבא' בגי' הוא אליהו (פרשת פנחס)

יוקדם שהנושא הוא לפלפולא בעלמא.
כידוע, שחיטת עוף בדיעבד סגי בסימן אחד. ובקנה מצינו שעד חצי קנה פגום, כשר לשחיטה, והחיתוך מחצי לרוב הוא השחיטה הכשרה.
א כ יוצא שהשוחט קנה עוף בסכין פגום, כדי שיחשב לעיקור צריך שברגע שחותך את הרוב יעמוד בדיוק במקום הפגימה, והוא ממש בגדר א א לצמצם.
ואף שממשיך לשחוט אח כ...

פלוגתא חזקיה ור''י אם מותר ליטול מים ראשונים במים חמים שהיס''ב ורוב הפוסקים פסקו דמותר כר''י
השאלה מה הסברא של חזקיה שפסולים למה נשתנו מתורת מים 
והרגמ''ה כתב שם דיד נכוית לכו''ע אסור (דנשתנו מתורת מים לכו''ע) ומה הסברא בזה שאם נכוית בטל תורת מים

היות והתעסקתי לאחרונה בנושא דעת אחרים, ובכללם בגדול עומד על גביו, וראיתי את ד' הרשב א חולין יב: וכן בגרנ ט (גיטין כב) מה שבא לבאר דבריו, ועכ פ נבוכתי בזה. 

אך מסתמא יש שקדמוני וביארו את הגדרים והסברות, ואשמח אם מישהו יפנה אותי לספרים שביארו בזה. (אם לא יענוני, אעלה בל נ את קושיותי).

יישר כח.

בחוזרי על מסכת חולין, שמתי לב שבמסכת זו רש י נוטה במקומות רבים, כמעט בכל סוגיה הנוגעת למעשה בהלכות שחיטה ותערובות, ומביא את פסק ההלכה למעשה, לפעמים באריכות מופלגת ובהבאת סימוכין ממרחבי הש ס (יעויין למשל בדף קט. בד ה ותו לא מידי). למכיר קצת את פירושו של רש י הדבר הזה נראה חריג מאד. היה ניתן לומר שזה...

אשמח לעזרת יושבי שבת תחכמוני בהבנת הרש י הבא. לוקח 2 דקות להבין את העניין.
גמ' חולין פח.-
משנה - במה מכסין ובמה אין מכסין מכסין בזבל הדק ובחול הדק ... אבל אין מכסין ... בחול הגס... גמרא - היכי דמי חול הדק אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל שאין היוצר צריך לכתשו. ואיכא דמתני לה אסיפא אבל אין מכסין...

בגמ' חולין באגדה המפורסמת על מיעוט הלבנה (ס:)- ..זיל ליקרו צדיקי בשמיך יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן חזייה דלא קא מיתבא דעתה אמר הקב ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח... .
ופירש רש י שם רק את המקומות שמצאנו לגבי יעקב ודוד, אך לא לגבי שמואל. ובמהרש א פי' שהכוונה לתנא שמואל הקטן. אך א כ למה קדם שמואל...

חולין קט: אמרה ליה ילתא לרב נחמן: מכדי, כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה, וכו' נדה - דם טוהר, וכו', בעינן למיכל בשרא בחלבא , האם זה כפשוטו שעל כל תרי ג יש דרך היתר, או עכ פ על כל שס ה ל ת איכא דרך היתר, וא כ אולי א' מחו ר הפורום יערוך רשימה של כל ההיתרים הללו.

 חולין קט: אמרה ליה ילתא לרב נחמן: מכדי, כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה, וכו' נדה - דם טוהר, וכו', בעינן למיכל בשרא בחלבא , משמע שהבינה שיש כזה דבר, ושאפשר לאוכלו, וצ ב דשמא יש כזה דבר, אך מדרבנן אסור כמו דם טוהר, וא כ מהו בעינן למיכל.

מדוע אסור לערב בו ח ביותר משישים הרי אינו מבטל איסור דשניהם היתר

חולין ק. וליבטל ברובא וכו' בריה שאני. וכמבואר ביו''ד סי' ק ס''ב. ושם בס''א בט''ז סק''א דספק בריה בטל.

ונסתפקתי בגוונא שבישל גידים בקדרה ויש לו ספק אם היה אחד מהם גיד הנשה, האם גם ב'ספק אם הבריה אסורה' יש את הקולא של ספק ברייה שהזכיר הט''ז, דשאני הכא שודאי יש בריה והשאלה אם היא מותרת או אסורה....

מה יותר חמור באכילה נבילות טריפות או בהמה טמאה, מקור.

הגמ' בחולין אומרת

אמר רב יהודה קאת זו הקוק רחם זו שרקרק א ר יוחנן למה נקרא שמו רחם כיון שבא רחם באו רחמים לעולם אמר רב ביבי בר אביי והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתא משיחא שנאמר ( זכריה י, ח ) אשרקה להם ואקבצם  (סג.)

וא כ לפני שיגיע המשיח השרקרק ירד לארץ וישמיע את...

אמרי יושר להגר מ גריינימן שליט א על הש ס

אציין שהתקשיתי מאוד בתוס' חולין ק. ד''ה בשקדם שהוא שורש ויסוד דיני חנ''נ כידוע. למי ששם לב רבינו אפרים לא מיישב מידי על שאלת תוס' 
היחיד שעמד בכך הוא הגר''י גריינימן שליט''א הנ''ל עי''ש והדברים שמחים כנתינתן ומאירי עינים.

מוזר?
האם לא למדת בסי' צ ב את...

שמעתי בשם מרן הגראי ל שמתי שמתחילים ללמוד הלכות שחיטה יש להתענות חצי יום
אם מישהו שמע על כך ממקורות קדומים יותר או ראה את זה בספרים קדמוניים יותר אשמח אם הוא יכתוב זאת כאן

הגמ' בדף היומי אומרת מה טעם גזרו טומאה על העור גזירה שמא יעשה עורות אביו ואמו שטיחים (חולין קכב.)
ונשאלת השאלה, לכ' היה יותר מתאים לומר גזרה שמא יעשה עורות או א תפילין ומזוזות? (למ ד דהווי מן המותר בפיך)
וכיוון דעביד ביה מצווה חדא... ומ ט אמרו שטיחים שאין בהם תועלת רוחנית?

המעשה המסופר שם הוא:
מר זוטרא בריה דרב נחמן הוה קאזיל מסיכרא לבי מחוזא, ורבא ורב ספרא הוו קא אתו לסיכרא, פגעו אהדדי, הוא סבר: לאפיה הוא דקאתו, אמר להו: למה להו לרבנן דטרוח ואתו כולי האי? אמר ליה רב ספרא: אנן לא הוה ידעינן דקאתי מר, אי הוה ידעינן - טפי הוה טרחינן; א ל רבא: מאי טעמא אמרת ליה הכי,...

העיד רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של רבי מאיר לפני רבי על ר מ שאכל עלה של ירק בבית שאן והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו חברו עליו אחיו ובית אביו אמרו לו מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהוג בו היתר דרש להן מקרא זה  וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא...

קושיה חולין קכ: 
מבואר בגמרא שלומדים תרומה מביכורים שמשקין היוצאין כמותן, וכשם בביכורים הדין שאם הביא פירות ודרכן אף המשקין קדושים בקדושת ביכורים הוא הדין בתרומה שאם תרם פירות ואחר כך יצא מהן משקין הרי הן כמותן.
לאחר מכאן הגמרא מביאה מחלוקת אם בתרומה רק משקין היוצאין מזיתים וענבים חייבים עליהם קרן...

בחולין ע. איתא דאיכא דין חציצה בבכור וכל שחצצו בין הרחם לבכור הרי אינו קדוש. ויל ע אי הוי מדין קדושת הבכור (לשון הגמ' רחם מקדש) או דאי לא אינו פטר רחם.(ועי' בחי' מרן הריז הלוי דקדושת בכור ופטר רחם הוי ב' דינים נפרדים)
ונ מ אי הולד הנולד אחריו יהא בכור לר ש דאמר בבכורות מ ז: דבכור לדבר אחד הוי...

צ ע מה ההסבר בכלל הזה, במה איסור 'ונשמרתם לנפשותיכם' חמור יותר מכל איסורי התורה. ולכאו' ההסבר הוא עפ י הכלל שפיקו נ דוחה כל התורה, שרואים שחיי אדם חשובים יותר מדיני התורה.
אך שם בסוגי' מבואר שמכח הלל הזה איננו סומכים על חזקה להתיר במקום סכנה.
וכאן צ ע הרי בעבירת גילוי עריות סומכים על חזקת היתר, וג...

ידוע הגמרא בחולין יא: שרצו ללמוד רוב ממכה אביו ואמו מות יומת דילמא לאו אביו הוא.
וקשה דילמא איירי שקלסתר פניו דומה לשל אביו, אמנם יתכן שעדיין זה לא ודאות גמורה, אבל מכל מקום כבר אין כאן מקור לרוב דעלמא.

א) קלג:

הלוקח גז צאנו של עכו ם פטור מראשית הגז כו'

כ ה במתני' לקמן קלה. (ובאמת ליתא בתוספתא)

ויש לעיין מדוע לא תני כהן וצ ע

ב) קלו:

אין והתנן היו לו ב' מינים שחופות כו'

צ ע מדוע לא פירש י בניחותא כמו שפירש לעיל ולקמן?

ועיין בדק ס שיש גירסא בכת י דהא תניא ואולי גי' זו הי' לפני רש י...

ג)...

קלב.

רש״י ד״ה הלכתא כותיה דרב חסדא - דאמר לעיל המזיק מתנות או שאוכלי פטור מלשלם.

לכאורה צ״ע כוונת רש״י בזה, הרי כבר כתב כן לעיל בסוף קלא: ד״ה וכרב חסדא - דאמר מזיק מתנות כהונה או אוכלן פטור.

ועי׳ ר״ן.

יש להעיר מדוע לפעמים פירש רש״י כדאמר - ״לקמן״ ״לקמיה״ או ציין למקום פלוני ולפעמים לא כתב כלום.

עוד יש להעיר מדוע מצייני הש״ס לפעמים ציינו למקומות שנמצא לשון זה ולפעמים לא כתבו כלום.

והנה ראה זה פלא בשדי חמד מערכת הדל״ת כלל ח ( ... ד&pgnum=96)
שהעיר על דברי הגמרא בחולין קכד ״כדאמר רב פפא במרודד״...

קכב:

רש״י ד״ה ולתפלה המהלך בדרך ״וגמר בלבו״ ורוצה ללון מבעוד יום כו׳

מה כוונת רש״י ז״ל במש״כ ״וגמר בלבו״ ?

קיט:

רש״י ד״ה המלאין שבשבלין מיטמאין ומטמאין - מוציאין ומכניסין טומאה לשבולותיה ואין מצטרפין דאינן שומר אלא יד.

צ״ע בכוונת רש״י ז״ל בדיבור זה, הרי כבר כתב כן בקיצור לעיל בד״ה מיטמאין ומטמאין ואין מצטרפין - דיד היא ואינה שומר.

מבואר בחולין קיט. נקודה המייחדת את הפול, שאפשר לאחזו ביד בנוחות.

ואולי עפ ז י ל את דברי הכהנים בפסחים ג:
הכהן שאמר הגעני כפול, התכוון קיבלתי קצת אבל כמות שאפשר לאחזה.
והכהן שאמר כזנב הלטאה, התכוון קיבלתי קצת אך א א לאחזה כזנב הלטאה המקפץ ממקום למקום.