בתענית (כ ט ע א): אמר רבי יוחנן אלמלי הייתי באותו הדור, לא קבעתיו אלא בעשירי, מפני שרובו של היכל בו נשרף .
 
וידוע קושיית העולם , הלא ר' יוחנן עצמו סובר (בבא קמא כ ב ע א) אשו משום חציו , והקשה ה נמוקי יוסף (ב ק דף י' מדהרי ף) שלפי ר' יוחנן איך מותר להדליק נרות בערב שבת ? הרי האש הוא...

 
 
בפרשת השבוע: את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, אותו תשמרו לעשות,  לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו .
 
ידועים דברי התוספות בכמה מקומות (ר ה כ ח ע ב ד ה ומנא, ט ז ע ז ד ה ותוקעים) שהקשו איך מותר לתקוע בראש השנה מאה תקיעות , הרי מדאורייתא חייבים רק בתרועה אחת ותקיעה לפניה ולאחריה , או שתי תרועות...

 
בפרשת השבוע: את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, אותו תשמרו לעשות,  לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו .
 
כתב הרשב א (ר ה ט ז ע ב), שכל מה ש עמדו חכמים ותיקנו לצורך , אין בכך משום איסור בל תוסיף ו בל תגרע .
והוכיח כן הרשב א, ממה ש עקרו חכמים את מצוות תקיעת שופר בראש השנה שחל להיות בשבת, וקשה, הרי...

 
בפרשת השבוע (דברים י ד א') בנים אתם לה' אלוקיכם, לא תתגדדו .
ובגמרא (יבמות י ג ע ב) לומדים לא תתגודדו - לא תעשו אגודות אגודות .
בטעם האיסור נאמרו בראשונים שני טעמים. רש י (שם ד ה לא) פירש משום ש נראה כנוהגין ב' תורות , והרמב ם (פ ב ע ז הי ד) ביאר הטעם שדבר זה גורם למחלוקות גדולות .
 ...

עולה לישיבה גדולה.pdf

 
במשנה בתענית (כ ו ע ב) אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים .
ובגמרא (שם דף ל' ע ב וב ב דף קכ א ע א) הובאו  כמה טעמים , למה קבעו את יום ט ו באב ליום טוב.
 
אחד מהטעמים, אמר רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן, יום שכלו בו מתי מדבר , דאמר מר, עד שלא כלו מתי...

חוברת הבית היהודי בתורת רשבי.pdf

 
 
ב פרשת השבוע , פרשת עקב, נצטווינו במצוות ברכת המזון . וכאמור בפסוק (דברים ח' י') ואכלת, ושבעת, וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך .
והנה בפסוק מוזכר שני עניינים, ואכלת , ושבעת . וצריך לברר, איזה מהם הוא המחייב בברכת המזון? ה אכילה או ה שביעה ?
 
במשנה בברכות (מ ה ע א) נחלקו ר'...

חלק א ביאורים בהלכות דעות וחובות הלבבות על איכה.pdf מתוך רשימות של מו ר שליט א, אחד מחכמי הזמן, בהלכות דעות וחובות הלבבות על איכה, מובא כאן לתועלת הרבים:

 
מהי מטרת התענית בתשעה באב ושאר תעניות ציבור?
 
נראה שנאמרו בזה כמה דרכים .
 
כתב הרמב ם (פ ה תעניות ה א): יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם, מפני הצרות שאירעו בהן, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה , ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות,...

אמרו רבותינו (אבות פ ה מ ה), 'מעולם לא אמר איש צר לי המקום שאלין בירושלים', ובפשטות נראה ביאורו, שחלק מן הניסים שנעשו בירושלים דרך קבע, שאפילו שעלו רבבות של עולי רגל, בכל זאת מעולם לא היה בירושלים הרגשה של צפיפות, כיון שהיה מקום לכולם והיה נעשה נס שהיה גדל המקום כעור הצבי.
עוד אמרו במקום אחר שביום...

 
הרמב ם , בשני הפרקים האחרונים של משנה תורה (פי א וי ב מהל' מלכים) סידר ופירט את כל סדר התגלות המשיח, במה יהיו שונים ימות המשיח מקודמיהם, וביאר את הסימנים איך נדע מיהו המשיח (פי א ה ד).
ויש לשאול, האם יש נפקא מינה להלכה, שצריך האדם לדעת אם כבר בא מלך המשיח. שהרי כל המלחמות שיעשה, וקיבוץ גלויות...

 
במגילה (דף ה' ע ב) אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא,  רבי בקש לעקור תשעה באב, ולא הודו לו חכמים.  מתחילה סבר ר' אלעזר שרבי בא לעקור תשעה באב של כל שנה, עד שביאר לו ר' אבא בר זבדא, שלא בא רבי אלא לעקור  ט' באב שחל בשבת,  וקרא עליו ר' אלעזר טובים השנים מן האחד !
והקשו  התוספות  (ד ה ובקש): קשה,  היכי...

מה בין ירושלים לציון?

 
בפרשת השבוע (דברים ב' ט'), ויאמר ה' אלי, אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה .
שואלת הגמרא (ב ק ל ח ע א): וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה שלא ברשות? .
אלא נשא משה קל וחומר בעצמו, אמר: ומה מדינים, שלא באו אלא לעזור את מואב, אמרה תורה צרור את המדינים והכיתם אותם, מואבים עצמן לא כל שכן! אמר...

 
ב פרשת השבוע (דברים א' י ז), נאמר בתורה הציווי לדיינים: לא תגורו מפני איש !
מכוח דין זה נפסק בגמרא, ש דיין שהתחיל לדון, וכבר יודע להיכן הדין נוטה, אסור לו לסלק עצמו מן הדין, אפילו אם הוא יודע שהבעל דין ה אלים יתחייב!
ויש לשאול, האם הדיין מחויב להמשיך ולפסוק את הדין אפילו כשיש חשש סכנה...

ידוע שבתשעה באב מזכירים ומקוננים גם את הקינה הידועה 'אלה אזכרה' העוסקת בתיאור עשרה הרוגי מלכות. ויש לי בזה כמה הרהורי דברים ותמיהות ואמרתי לשתף את תלמידי החכמים בענין.

הנה מצאנו כמה שינויים בין ספרי חז ל הידועים והמוסמכים לבין מדרשים שאינם ידועים כ כ שנתחברו בזמנים מאוחרים יותר;

הנה במדרש הנקרא...

האם יש למישהוא תיאור של חורבן בית ראשון או שני או שניהם, בצורה מסוכמת ומובנת להדיוט כמוני.
כמובן משהוא מוסמך.

 
אמרינן ב גמרא הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר ערי קדשך היו מדבר , וקורע. ירושלים בחורבנה, אומר ציון מדבר היתה ירושלם שממה , וקורע. בית המקדש בחורבנו, אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה וקורע. וכן נפסק בשו ע .
 
וכתב הגרי מ טיקוצינסקי זצ ל, בספרו עיר...

בס ד
ראיתי בפי' ר' יונה על אבות פרק ה משנה יד
שדייק ממה שכתוב קשה לכעוס חסיד משמע שיש פעמים שצריך לכעוס כגון לקנא לד' 
ועוד כתב שע ז אמרו חכמי המוסר אל תהי מתוק פן יבלעוך עיי ש
איך זה מסתדר עם מאמר  חז ל בגטין לו וביומא כג  הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין...

 
במאמר הראשון [ כאן ], הבאנו את דברי האחרונים , שהבינו מדברי רש י שהתנאי שהתנה משה עם בני גד ובני ראובן , היה תנאי בחלות השליחות של יהושע , דהיינו, ש תוקף שליחותו של יהושע, לתת את עבר הירדן לבני גד, יהיה רק בתנאי שיעברו חלוצים.
 
דברי רש י אלו נסובים על המבואר שם בגמרא , שאחד מ משפטי התנאים...

החל ממחר יהיה ניתן לצפות בכוכב שביט משמי א י בשעות הערב
השביט חדש מאוד ונתגלה רק בב' ניסן השנה
ממחר הוא יהיה ניכר בשמי א י בשעות הערב אף בעין בלתי מזוינת למשך שבוע (אמנם היה אפ' לראות אותו כבר בים שני אך היה זה בשעות הזריחה - אתמול הוא עבר למזרח השמש כך שניתן לצפות בו אחר השקיעה)
הרוצה לצפות בו...

 
בפרשת השבוע, פרשת מטות, אנו לומדים על בני גד ובני ראובן , שביקשו לקבל את נחלתם ב עבר הירדן , והתנה איתם משה רבינו ש רק אם יעברו חלוצים למלחמת כיבוש ארץ ישראל, יוכלו לקבל את נחלתם בעבר הירדן.
מ תנאי זה שהתנה איתם משה, נלמדים משפטי התנאים . וכלשון המשנה רבי מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד...

 
בפרשת השבוע, פרשת מטות , אנו לומדים את פרשת נדרים .
מדיני הנדרים המבוארים בפרשה, ש הבעל יכול להפר את נדרי אשתו, או להקם את נדרה , ביום שהוא שומע מן הנדר. אבל אם כבר הקים הבעל את הנדר, שוב אינו יכול להפר אותה לאחר מכן.
ועל זה נאמר בפסוק : ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו, ונשא את עונה . דהיינו,...

הנה ביום המר והנמהר י ז בתמוז שבו נשתברו הלוחות - אנחנו עשינו וישמע העם ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו .
ואילו הם ובניהם לדורותיהם הוכתרו דוקא אז לכהנים משרתי עליון מלאו ידכם היום לה' ולתת עליכם היום ברכה .

אני לא מיתמם לחשוב שבאמת הם אמורים לעשות חג לדורות בתאריך שאחיהם נטבחו על ידם! 
אבל אולי בכל...

 
היום, כ ב תמוז, יומא דהילולא קדישא של הרה ק רבי שלמה מקארלין זיעוכי א .
 
בספר גן הדסים מובא ה סיפור  הבא:
אחד מחסידי הרה ק ר שניאור זלמן זצוק ל בעל התניא היה חשוך בנים , והאיש היה עשיר גדול אבל היה קמצן מאד מאד, ובכל פעם שנסע לרבו הקדוש, ביקש מרבו שיעשה לו טובה שייושע בבן זכר.
פעם אמר לו...

 
כתב הטור ומנהג אשכנז היחידים נמנעים מבשר ויין משבעה עשר בתמוז ואילך . והובא המנהג להלכה בשו ע .
ומקור הדברים ב כל בו וב ארחות חיים וז ל: וכתב הרב אשר ז ל , וראיתי נשים יקרות שנמנעות משתות יין ומאכילת בשר מי ז בתמוז עד עשרה באב, ואומרות שכך קבלו מאמותיהן דור אחר דור, ונראה בעיני, משום הא...