בירושלמי כתוב שגודל של הבעל היה כאפון

דמר רבי יוסי בי רבי בון רב חמא בר גוריון בשם רב בעל ראש גוייה הוה וכאפון הוה ומה טעם וישימו להם בעל ברית לאלהים. מה טעמא דרבי עקיבה תעב תתעבנו כנדה מה טעמא דרבנן שקץ תשקצנו כשרץ וכו׳ (עבודה זרה ג - ו)

וכי הבעל היה כה קטן ?

בדקתי בויקיפדיה האמריקאית ואכן...

ע ז דף ז:

גופא נחום המדי אומר אינו אסור אלא יום אחד לפני אידיהן אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר
תניא אידך נחום המדי אומר מוכרין להן סוס זכר וזקן במלחמה אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר
תניא נחום המדי אומר השבת מתעשר זרע וירק וזירין אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר    

אמר ליה רב אחא בר מניומי לאביי גברא רבה...

בע ז דף ס ב מבואר שמותר להלוות פירות שביעית תמורת פירות שמינית
ונשאלת השאלה דלכאורה הוה ריבית דפירות שמינית שוים יותר דאין בהם איסור סחורה והפסד וכן שמותר לינם למאכל בהמה
אשמח לתשובה חזקה

היום מישהו הראה לי רש י בע ז י ח שמביא מעשה בברוריה אשת ר מ שלגלגה על דברי חז ל נשים דעתן קלה עליהן אמר לה ר מ חייך שתזדקקי לכך.
שלח לה ר מ תלמיד לפתותה עד שנאותה לו וכשגילתה שר מ עומד מאחורי זה חנקה את עצמה ומחמת אותו מעשה ברח ר מ לבבל.
מישהו יודע מאיפה המקור של המעשה? (לפני רש י)
היאך היה מותר לר...

ע ז דף ד:
תוד ה כיון  דאיכא צבורא דמצלי לא מדחי. פי' ר ת הא דמשמע הכא דמהני אפי' כשהצבור מתפללין במקום אחר היינו דוקא דלא מדחי אבל אינה נשמעת אלא במקום שהצבור מתפללין כדאמרינן בפ ק דברכות ( דף ו. ) אין תפלתו של'. אדם נשמעת אלא עם הצבור:

יש הבדל בין תפילה שלא נדחית לתפילה שנשמעת ?

הגמ' בע ז מספרת שהיה לרומאים יום איד פעם בשבעים שנה שהיו מרכיבים אדם שלם על אדם חיגר וכו' וכו' הרעיון הוא להראות את שלטונו של עשו על ישראל.

שמעתי פעם שעור של הגר מ שפירא שמבאר את פנימיות הסוגיא הזו, אם משהו יכול להפנות או לשלוח לי שעור שלו על הנושא בשמע או בכתב, אודה לו מאד.

ד, ב

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשֻּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: לֹא דָוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה .

בלימוד דף היומי דר''ה איקלע לידי מאמר מר''מ גנוט ובתו''ד כתב כי עונות השנה הנובעים מה'נקיפה' נוצרו לאחר המבול בגזירת 'עוד כל ימי הארץ' וכו'
הנה בגמ' ע''ז ח. אי' אמר רב חנן בר רבא קלנדא ח' ימים אחר תקופה סטרנורא ח' ימים לפני תקופה וסימנך ( תהלים קלט, ה ) אחור וקדם צרתני וגו'  ת ר לפי שראה אדם הראשון...

עבודה זרה ס ה עמוד א
והאמר רבה בר בר חנה א ר יוחנן גר תושב שעברו עליו י ב חדש ולא מל הרי הוא כמין שבעובדי כוכבים התם כגון שקיבל עליו למול ולא מל
וכתב בגליון מהרש א עיין יו ד קי ט ס ג.

ולא מצאתי שם שום דבר קשור לעניין.
וצ ע.

וזה הלשון בשו ע יו ד קי ט ס ג
מותר ליתן משלו לחשוד לאכול דברים האסורי'...

במשנה פרק ג משנה ד' ד א אם נותנין לך ממון הרבה אי אתה נכנס לע ז שלך ערום ובעל קרי וכו'
ומשמע שהם היו טובלים???

והתנן קונם שאני נהנה ממולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי עובדי כוכבים אלמא אע ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמו אלא איכא בינייהו אשה למ ד ואתה את בריתי תשמור ליכא דאשה לאו בת מילה היא ולמ ד המול ימול איכא דאשה כמאן דמהילא דמיא ומי איכא למאן דאמר אשה לא והכתיב (שמות ד, כה) ותקח צפורה צר קרי ביה ותקח...

הפשטות שהייתי סבור עד עתה, שהטעם שיהודה אמר הוציאוה ותשרף הוי' הוא כעין דין יבמה לחוץ (וברש י עה ת הביא הטעם שהוי בשריפה דהוי' בת כהן, והפשטות הוי' נמי דדנו אותה מחמת זיקתה - דעדיין לא הותרה לשוק - כדין בת כהן שזינתה).

אכן הנה בגמ' שם מוכיחים מזה את איסור חתנות לעכו ם דגזרוה בבית דינו של שם. והנה...

מנא הא מילתא דאמרי אינשי 'אַ גֶעוָוארֶענֶער אִיז עֶרְגֶער פוּן אַ גֶעבָּארֶענֶער'? דאמר שמואל:

גּוֹי הַהוֹלֵךְ לְתַרְפּוּת - בַּהֲלִיכָה אָסוּר, דְּאָתֵי וּמוֹדֵי קַמֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, בַּחֲזִירָה מֻתָּר, מַאי דַּהֲוָה הֲוָה.

לעומתו:

יִשְׂרָאֵל (משומד) הַהוֹלֵךְ לְתַרְפּוּת - בֵּין...

לֹא תִּתְיַחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶם . בְּמַאי עֲסִיקִינַן? אִילֵימָא בְּחַד, דִּכְוָתָהּ גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל מִי שְׁרִי?!
לָא צְרִיכָא בְּאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ.
רש י: גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, דְּלָא קָפְדָה ,...

אמר להם הקב ה מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה יבא בלדד...

א''ר יהושע בן לוי לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שנאמר {דברים ה-כט} מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים וגו' והיינו דא''ר יוחנן משום ר''ש בן יוחאי לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב {תהילים קט-כב} ולבי חלל בקרבי ולא ישראל ראוין...

'מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם'. לְבַטֵּל מֵהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְזֵרָה; הָא לֹא קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא אֻמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם עַד עוֹלָם'.
רַבִּי יוֹסֵי...

האם יש מ ד שטבילתם מהתורה
האם יש ראשון שכתב שהם מדרבנן
אודה מאוד מי שיכול לעזור בזה

ע ז עו. ועד כמה מלבנן אמר רבי מני עד שתסיר קליפתן ובירושלמי הלבון צריך שיהיו ניצוצות מנתזין ממנו, ובטוש ע סי' תנא הביאו את הירושלמי, וצ ב מדוע לא הביאו את הבבלי.
ועוד צ ב אמאי בעינן כולי האי ולא אמרי' כבולעו כך פולטו, ואם לא היה בבולעו הסרת קליפה או ניצוצות גם בפולטו א צ.

אשמח לעוד ביאורים בעניין.

נחש יין.png

הגמ' בע ז מספרת

...רבי ינאי הוה בי עכבורי ואמרי ליה בר הדיא הוה בי עכבורי הוו יתבי והוו קא שתו חמרא מזיגא פש להו חמרא בכובא וצרונהי בפרונקא וחזיא לההוא חיויא דשקיל מיא ורמא בכובא עד דמלא בכובא וסליק חמרא עילויה פרונקא ושתי... (דף ל.)

כותב רבינו חננאל במקום, כובא כלי היא כגון אשישה וכיוצא בה...

בעל סדר הדורות כותב בערך אנטונינוס
איש חכם,ומבקש שלום ולא יוצא למלחמה אלא ע י הכרח גדול ומורגל בפיו לומר מוטב שיחיה אחד מעמי, משימותו אלף משונאי (ג' אלפים תת ק)

ומעניין להשוות לנאמר בגמרא שבעת שהיה הולך ללמוד עם רבי, היה הורג כל יום ב' מעבדיו. (ע ז י:)

בבחינת טוב לי יום בחצירך מאלף.

ברייתא דל ג. ת ר קנקנים של עכו ם חדשים גרודים מותרין ישנים ומזופפין עכו ם נותן לתוכן יין וישראל נותן לתוכן מים ופירש רש י ישראל נותן לתוכן שלשה ימים מים ומערן מע ל כדאמרינן ומותרין ו ביאר הפמ ג (בשו ע י ד צ ט משצ ז ט ו) והיינו דומיא דסיפא דישראל נותן ציר או מורייס להכשיר הקנקנים שהציר והמורייס...

 
עבודה זרה דף סד.
בגמ' ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה ... אבל אם אמר לו המתן לי עד שאמכור עבודת כוכבים ואביא לך, יין נסך ואביא לך, אסור מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רב ששת סיפא משום דהוה ליה כי רוצה בקיומו.
והיינו שכיון שהישראל רוצה בקיומו של הע ז או היין נסך כדי שיוכל העכו ם לפרוע לו את...

שאלתי למרןבגמ' ע ז מ:   פעם אחת חש אבא במעיו וכו ' בדקו ומצאו עובד כוכבים אחד שהיה לו שלש מאות גרבי יין של תפוחים של ע ' שנה , ושתה ונתרפא . מה נפק מ כמה גרבי יין היו לאותו גוי .
תשובה : נ מ לענין נדרים .
צ ב כוונותו

בס ד
במעשה עם התנא הקדוש רבי חנינא בן תרדיון, מסופר (שם): יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא . פלא הוא למה בכלל היה צריך להזכיר את שמו, וכי לא היה פשוט וברור שהתנא הקדוש מזומן לעוה ב - די להזכיר רק את שמו של הקלצטונירי ?!

יצא לי השבוע ללמוד שתי גמרות לגמרי נפרדים אך הוקשה לי קושיא מאחד למשנהו
הגמרא בע ז עה. מביאה שמסננת יין של גוי שעשויה משער אדם צריכה ניגוב (כי כמעט ולא בולעת)
אם עשויה מצמר צריכה הדחה, אך עם עשויה מכיתנא צריכה יישון
מבאר רש י כי פשתן בולע יותר מצמר ולכן לא מספיק הדחה אלא צריך יישון
הגמרא בבא מציעא...

''אמר אביי חמרא דימא שרי'', חמור ים מותר באכילה. ביאר הרי''ף ''כללא דמילתא כל דאית ליה קילפי (קשקשים) שרי''. היינו בהמות וחיות הים מותרים או אסורים על פי סימני דגים.

דנו בספר ''לב אריה'' על מסכת חולין דף כ''ז האם דינם של בהמות וחיות הים כדג שאין צריך שחיטה.

מה הדין לגבי דם, שדם דגים מותר לכתחילה...