בדף קנ ו יש מחלוקת חכמים ור' אלעזר. דלשיטתו גם במתנת שכיב מרע צריך קנין. וחכמים מוכיחים שאין צריך 

מהסיפור עם בני רוכל וכ ו  ור א אומר שאין ראיה. משום ששם רצה להפסידם. ומתבטא ר א : תקברם אמם. ובגמ' מבואר שזה משום

שרשעים הם. שקיימו קוצים בכרם. ור א לשיטתו שהיות ויש מקום שמגדלים את זה לגמלים. אז...

האם יש מי מחברי הפורום שיודע מקור או איך אפשר לדעת מי הוא היה אבי נעמי הנ ל?

דחוףף!! מ מ לסוגיית ההוא ארבא בתוספת קבצים תזכו למצוות

אשמח למראי מקומות בסוגיית קריביה דר' אידי בבא בתרא ל ג ע א

ב ב ו' ע ב
בין גג לגג אינו זקוק למחיצת ד א אבל זקוק למחיצת עשרה שלא יהא נתפס עליו כגנב.
כתב באילת השחר
שלכאורה גם במחיצה זו שצריך לעשות מחיצת עשרה שלא יתפס עליו כגנב, הכל כמנהג המדינה אם בגויל גזית כו'. וזה מחייבים בין שניהם לכו ע.
וא כ אף כשעשו מחיצת ד א משום היז ר, אי צ להוכחה שעשו קנין, שמסתמא...

אשמח מאוד על מ מ איכותיים על פרק המוכר את הספינה בבבא בתרא.

כלומר, לא רק ציונים לפה ושם, אלא מ מ שמכוונים את הלומדים ללב הסוגיא.

האם יש למישהו מ מ ממחבר 'בית האוצר' ?

ייש כ

ב ה אני זוכה ללמוד בעת האחרונה את הסוגיות בפרק יש נוחלין בגדרי ירושה וירושת משמוש, ומדי דברי בהגדרת כוחו של המת לירש בקבר, עלה בזכרוני חלקיק של סיפור ששמעתי פעם על יסוד בדיני זכיית מת שאמר הגרש ר בשיעורו, ומאן דהו שרצה להוכיח דלא כדבריו קם והקנה את עטו לקורח ע מ לבדוק אם העט נבלע באדמה. אלו בערך...

אשמח אם מישהו יעלה את השיעור שנמסר בבית מדרשו של הגר ש אלתר

האם מישהו יודע על חוברת מצולמת של הראשונים והאחרונים לפרק הספינה, דגמת עומקא דשמעתתא ודומיהן? אם יש איזה כולל שכבר עשה את העבודה אני אשמח לקבל ולהדפיס עבורי כמה כאלו.
יישר כח.

קיימא לן (ב ב קלט:), מי שמת והניח נכסים מרובים, הבנים יירשו את הנכסים והבנות יזונו עד נישואיהן.
אבל אם הניח נכסים מועטים, הרי הבנות קודמות לבנים, ומוציאין להן דמי מזונותיהן תחילה והשאר לבנים.
והסתפקו בגמרא, אם היו הנכסים מועטים תחילה, והוזלו המזונות בשוק כך שממילא נתרבו הנכסים, האם כבר זכו...

אשמח אם מישהו יכול להעלות כאן מראי מקומות או ביאורי סוגיות על סדר הסוגיות בפרק יש נוחלין, תודה מראש!

כנודע נחלקו הראשונים בביאור בגמ' בב ב כג: האם רוב של עיר גדולה יותר מכל אחת אחרת, אבל לא יותר מכולם יחד, יאמר ללכת אחריה, וביביאור המחלוקת כבר ביאר בשער י (ד ט) עי ש.
וכבר הביא שם נידונים לגבי רובים סותרים בדיינים, כגון ג' דיינים, אחד אומר מותר באכילה ובהנאה, אחד אומר מותר בהנאה ולא באכילה, ואחד...

מי שיכול להוריד או עכ פ להציע מראי מקומות שיעורים ספרים המבארים את פרק גט פשוט בב ב - תבוא עליו הברכה

דעת הרמב ן שחזקת ג' שנים ענינה ראיה מדלא מיחה המערער בג' השנים שישב המחזיק, וקשה, שמא לא מיחה משום שחשש לאיסור לשון הרע, ואף דהוא לשה ר לתועלת, מ מ פסק בחפץ חיים שנצרך ז' תנאים להיתר זה, ביניהם שיכוון רק לתועלת, ועוד תנאים שלא תמיד מתקיימים, וא כ מה הראי' מדלא מיחה המערער? 
יתכן שזו קושיה ע ד החפץ...

לכולל עיון בסגנון ישיבתי דרוש בדחיפות מראה מקומות איכותיים
על פרק לא יחפור מדף יט. ואילך

הכוונה למ מ שמכוונים את הלומדים ללב הסוגיא ולא רק לחילוקי דינים

מי שיודע על איזה כולל, ראש כולל או ר מ שיש לו מ מ למדנים על סדר הדף
אנא תעזרו לנו בהקדם. (העדר מ מ ראויים גורם לרפיון גדול בכולל)

ייש כ

עיין רבינו גרשום ב ב טו: וז ל

בלעם ואביו אינבויי אינבי לעובדי כוכבים על דור המבול ועל דור הפלגה , עכ ל.

ונשאלת השאלה איך שרד בלעם את המבול ???

ואולי ניתן לדחוק שהוא ניבא להם בדורו על מה שקרה לדור המבול ודור ההפלגה,
כי לא היו יודעים את השתלשלות העולם.

הובא ברמב ן מה. ובמרדכי תקמב' דדעת הר ת דמי שמסר חפץ לחבירו לפיקדון ויש ע ז עדים ויש ראה אפ ה נאמן המחזיק לומר החזרתי לו וחזרתי ולקחתי
ולכאורה תימה ואמאי יכול לטעון והרי אינו מוחזק כלל כיון שהרי יודעים האיך הגיע אליו החפץ
אשמח אם לאחד מחו ר הפורום יש ביאור בנושא

תוס' ב ב יג: 
 אם עשאן לשכר כו'. לאו דוקא עשאן לשכר דהוא הדין אפילו עשאן לעצמו אלא שמוצא להשכיר:
ובכת י נוסף: וכן משמע בתוספתא.
איפה התוספתא הזאת? (ברשב א לא הביא התוספתא)

דרוש הסבר ברור ובהיר על החלוקה הפנימית בתוך הקניין לפירות ולגוף ששניהם הם קניין בדבר עצמו שהרי אי ז נחשב דבר שלא בא לעולם ובפרט שישנו מ ד קניין פירות כקניין הגוף

ברצוני להבין בצורה ברורה ההבדל בין דיני מזיק שבבא קמא שיכול להשתמש אך צריך לשמור, ושחייבב בתשלומי נזיקין להכא שאם אסור זה על כל ההשתמשות ואם מותר להשתמש אינו חייב כלל על נזקו.

אמר ליה שטרא זייפא הוא גחין לחיש ליה לרבה אין שטרא זייפא הוא מיהו שטרא מעליא הוה לי ואירכס ואמינא אינקיט האי בידאי כל דהו אמר רבה  א מה לו לשקר אי בעי אמר ליה שטרא מעליא הוא אמר ליה רב יוסף אמאי סמכת אהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא

וברשב ם- אמאי קא סמכת אהאי שטרא  - דהא שני חזקה ליכא והאי שטרא חספא...

בבא בתרא טז. יעלה זו אכזרית על בניה, בשעה שכורעת ללדת, עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות, ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה, ואלמלי מקדים רגע אחד או מתאחר רגע אחד מיד מת, וכו', אילה זו רחמה צר, בשעה שכורעת ללדת, אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה, ואלמלי מקדים רגע אחד או...

הנה כבר יומיים שאני מנסה להעלות נושאים מעניינים תורניים, ומלבד נושא אחד, הכל סובל מאפס תגובה וגם מקרוב לאפס צפיות.

ובכל זאת אנסה את שלי.

ב ב ג' ע א

למימרא דבגזית דכל ד' אמות גובה אי הוי פותיא חמשא קאי אי לא לא קאי והא אמה טרקסין דהואי גבוה תלתין אמהתא ולא הוה פותיא אלא שית פושכי וקם כיון דאיכא...

כותב הבן יהוידע

עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה מג, ז). נראה לי בס ד הכונה מי ששמו ראובן יקראו אותו ראובן עבד ה' וכן כל אדם שמזכירין שמו יאמרו עֶבֶד הֳ' ולא יקראו אותו בשמו בסתם. וכן המשיח עתה נקרא מלך המשיח בסתם אך לעתיד יקראוהו תמיד מָשִׁיחַ הֳ'...

דרושים לי סיכומי סוגיות ובעיקר בצורה של מ מ על פרקים חזקת ו- יש נוחלין .
אשמח לקבלם. כוונתי בעיקר לסיכום בצורה ישיבתית וכן למראי מקומות הישיבתיים.
תודה.

אני חייב דחוף לדעת מה המקור של דברי השב שמעתתא הבאים המובאים בשיעורי רבי שמואל:
ראיתי הרבה מצטטים את השב שמעתתא הזה, אבל לא מצאתיו בשום מקום.
אשמח אם מישהו יוכל למצוא אותו.
ייש כ גדול.

שיעורי ר' שמואל מסכת בבא בתרא דף כג עמוד ב
סז) בענין רוב וקרוב והאיך הדין בספק קרוב
תוד ה מצאו בין שני שובכין...