בבא קמא כח: ונפל שמה שור או חמור, שור - ולא אדם, חמור - ולא כלים , האם זה פְּטוּר של גזירת הכתוב בלבד או שיש בזה ג כ סברא.

כתבו התוס', דבדבר דאורייתא ודאי עבדא כמקרקעי, ולא נח' עולא א ר אלעזר ור נ אלא בדרבנן. ועי ש.

ולקמן פרק הגוזל קמא דף צ ה ע א אמרינן, דנח' ר מ ורבנן בגזל עבדים והזקינו, דלרבנן משלם כשעת הגזילה, ולר מ אומר לו הש ל. ומבואר בגמ', דלעולם שינוי קונה, ולר מ עבדי כמקרקעי וקרקעות אינן נגזלות, ולרבנן עבדי...

תְּרֵי גַוְנֵי אָדָם, תָּנֵא אָדָם דְּאַזִּיק אָדָם, וְתָנֵא אָדָם דְּאַזִּיק שׁוֹר. אִי הָכִי, שׁוֹר נַמֵּי לִתְנֵי תְּרֵי גַוְנֵי שׁוֹר, לִתְנֵי שׁוֹר דְּאַזִּיק שׁוֹר וְשׁוֹר דְּאַזִּיק אָדָם. הַאי מַאי, בִּשְׁלָמָא אָדָם דְּאַזִּיק שׁוֹר נֶזֶק הוּא דִמְשַׁלֵּם,  אָדָם דְּאַזִּיק אָדָם מְשַׁלֵּם...

יל ע מה הדין בעצים גבוהים מתוך חצר הניזק, שנמצאים מאד גבוה מחוץ לגדרות ועוברים שם תוכים השייכים לאדם אחר, האם חשיב כלפיהם חצר הניזק או רשות הרבים. 

.

ואשמח לשמוע חוות דעת תורה, מיושבי בית המדרש, פורום לתורה.

תְּרֵי גַוְנֵי אָדָם, תָּנֵא אָדָם דְּאַזִּיק אָדָם, וְתָנֵא אָדָם דְּאַזִּיק שׁוֹר. אִי הָכִי, שׁוֹר נַמֵּי לִתְנֵי תְּרֵי גַוְנֵי שׁוֹר, לִתְנֵי שׁוֹר דְּאַזִּיק שׁוֹר וְשׁוֹר דְּאַזִּיק אָדָם. הַאי מַאי, בִּשְׁלָמָא אָדָם דְּאַזִּיק שׁוֹר נֶזֶק הוּא דִמְשַׁלֵּם, אָדָם דְּאַזִּיק אָדָם מְשַׁלֵּם...

– א –

ת ר: 'או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו' – כמשפט שור בשור כן משפט אדם באדם. פרשה זו תחילתה 'וכי יגח שור את איש' מפרש בתם, 'ואם שור נגח הוא מתמול' מפרש במועד; בתם הוא אומר 'ובעל השור נקי', ובמועד כתיב 'וגם בעליו יומת אם כופר יושת עליו'. הנה במיתה פירש דין התם ודין המועד, לנזקין לא...

בגמ' ד. אמרו דהפירכא היא לא ראי השור שמשלם את הכופר כראי האדם שאין משלם. ולא ראי האדם שחייב בד' דברים כראי השור שפטור בד' דברים. ולכאורה צע ג דהא לאחמ כ אמרו בגמ' דאיירי בישן ולקמן כו: איתא דישן פטור מד' דברים. וא כ היאך נעשה פירכא מאדם אם איירי בישן, וצע ג.

עוד קשה על דברי הגמ' דאמרו לא ראי השור...

מבו' שאי בתר מעיקרא אזלינן הזורק חייב על הפיכת הכלי למנא תבירא.
וצ ע אמאי זהו ל ח היזק שאינו ניכר.

בית הכנסת שתלו מודעה האוסרת על אנשים מבחוץ להשתמש בשירותים האם זה נכלל בתקנת יהושע בן נון? ומה ד אם דורשים תשלום בעד השימוש?

תַּנְיָא. 'בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי' – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד.

קדמונינו נתחבטו בשאלה: מה טעם אינו מפרש כרבי אליעזר 'נקי מכופר'? וביחוד מחריפה השאלה אליבא דרב שמואל בר רב יצחק דאמר שהמדובר בשקדם בעליו ושחטו, ואליבא דרבי יוסי ברבי חנינא דאמר שלולי הכתוב הייתי אומר שמשלם מן...

הוֹסִיף לוֹ רְצוּעָה אַחַת וָמֵת, הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ.
אָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: דִּטְעָה בְּמִנְיָנָא.
טְפַח לֵהּ רָבָא בְּסַנְדָּלֵהּ, אֲמַר לֵהּ: אַטּוּ הוּא מָנֵי?! וְהָתַנְיָא: גָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִין קוֹרֵא, וְהַשֵּׁנִי מוֹנֶה, וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר 'הַכֵּהוּ'.
אֶלָּא...

וְרַבָּנָן? שִׁבְעָה דִשְׁכִינָה כְּתִיבִי: 'תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים'.
וְרַבִּי טַרְפוֹן? הַהוּא 'תִּסָּגֵר' דְּדָרְשִׁינַן דַּיּוֹ הוּא.
וְרַבָּנָן? כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: 'וַתִּסָּגֵר מִרְיָם'.

כיצד נדרש הענין אליבא דרבנן – ראה:

היכן שאדם מגלה בדעתו שאינו מוכן ליהנות אלא עד סכום מסוים, האם יכול להגדיר בכך את הנהנה, שלא יצטרך לשלם יותא ממה שגילה בדעתו או לא?
[בראשונים בב ב בסוגיא דמקיף וניקף מבואר שמהני גילוי דעת שאינו חפץ כלל בהנאה,  אך לכאורה יש לחלק, ששם כאשר מגלה בדעתו אינו נחשב כלל לנהנה, משא כ בנידו ד שה ז נהנה, אינו...

עברתי על הסוגי' מלמעלה והתעוררתי. מסתמא אחרונים דנים בשאלה, אשמח למר מ. תודה מראש. 

א. האם שם 'אבות' נקבעים כ'אב' בפ ע לפי שם המזיק, או לפי דין התשלומין. שהרי ד' השומרים דיניהם ג' ואעפ כ נקבעים כד' אבות. ומאידך גיסא גנב וגזלן שר' אושעיא לא כתבם בפ ע כיון שכבר כ' את ד' שומרים (דאיכא בהם את טוט ג),...

אשמח אם מישהו יעלה.
ישר כוח.

מאי ואומר וכי תימא דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן ת ש בכור שורו הדר לו והאי מילף הוא גילוי מילתא בעלמא הוא דנגיחה בקרן הוא אלא מהו דתימא כי פליג רחמנא בין תם למועד ה מ בתלושה אבל במחוברת אימא כולה מועדת היא ת ש בכור שורו הדר לו וגו'
---

וקצת תמוה לי, היכי ילפינן מקרא דבכור שורו וגו' על קרן מחוברת....

קרן מנלן דת ר ( שמות כא, כח ) כי יגח אין נגיחה אלא בקרן שנאמר ( מלכים א כב, יא ) ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם וגו' ואומר ( דברים לג, יז ) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח מאי ואומר וכי תימא דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן ת ש בכור שורו הדר לו והאי...

אשמח אם יואיל מי מחברי הפורום להעלות מדברי תורת הגר''י ארנברג(אם מחומר המצוי תחת ידו, ואם מזכרונו) .
בתודה מראש.

(העתקתי למטה)

לא הבנתי את קושיית אביי לרבא (ועוד, דנראה שרבא הודה לאביי וחזר בו). דמאחר דילפינן בעל השור נקי לחייב מועד בדמי ולדות, ל ל למילף תו לחייב מועד בבושת (וע כ אי לא ילפינן בבושת ה נ דלא ילפינן בדמי ולדות). ואין לומר דמכדי שקולין הן ויבואו שניהם, משום דסברא פשוטה היא לחלק בין דמי ולדות...

בגמ' ב ק פ ב. אמרינן שאיכא חובת עיון קודם טבילה שאין בה חציצה.
ןצ ע דמדאורייתא רק רובו המקפיד חוצץ. ואמאי בעי לחשוש להכא.
ואין לומר דלכתחילה קאמר דהרי כתבו הפוסקים דבלא עיינה חייבת לחזור ולטבול.
אשמח למ מ.

מדוקדק מהגמ' סח: וכן מבואר בתוס' סז: ד ה רבא, דמוכח דאף למ ד ייאוש אינו קונה מ מ מועיל דאם הקדיש קדוש?!?! 
וזה צ ע רב!! דהא אימעיט מ ביתו דבעינן שלו וברשותו?.
נשמח לשמוע - לקרוא פשט הלומדים.
ובעז ה עוד נכתוב ע ז באריכות.
(אפשר לתרץ בב' סוגי אופנים, או ווארט בהקדש או ווארט בכל ייאוש בגזילה וכדלקמן...

ברשי ריש בבק מבואר שאדם שעושה אב ותולדה מתחייבחטאת על האב ולא על התולדה 
האם לפי זה מי שנודע לו שעשה אב והביא עילה חטאת ואחכ נודע לו. שעשה באותו העלם גם תולדה . האם לפי זה לא יתחייב עוד חטאת ??

רציתי לשאול את הלומדים פשט בדברי הרא ש ב ק קד: שכותב:
אבל גזלן הא דמשלם משום שנהנה הוא
מהי כוונתו משלם (האם הכוונה דווקא חומש שע ז הגמ' מדברת שם).
ותו הא גופא מה הפשט שמשלם מדין נהנה?.
יישר כח גדול.
בברכת וקווי ה' יחליפו כח בעז ה.
המצפה לישועת ה'.