מובא בלוקטי תורה להאריז''ל יחזקאל ב', שלעת''ל יהיו הלווים של היום כהנים לעת''ל, וכן שהכהנים של היום יהיו לויים לעת''ל.  
 א. לכאורה זהו קצת סוטר לנוסח התפילה של מוסף לשלוש רגלים בו אנו אומרים ''והראנו בבנינו ושמחנו בתיקונו והשב כהנים לעבודתם ולווים לשירם ולזמרם ''?
ב. בעניין הסיפא - שהכהנים יהיו...

אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ:
...אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת:

1. האם גם בזמנינו שבעת המינים של ארץ ישראל משובחים יותר משאר הארצות?
2. האם ידוע היכן הם מחצבי הברזל והנחושת?

מקור.

אולי י ל משום שנתגלה לו המטמון שהטמין יוסף.  

אומרים הרבה גם בשם גדולים וצדיקים, שיש חולשה גופנית מדור לדור.
נראה לי פשוט שגוף האדם של היום, חזק יותר מגוף של לפני 100 שנה. אם בגלל ילדות בריאה יותר, תזונה טובה ומודעות רבה למזיקים.
הדבר שהשתנה אם כן הוא רף הסיבולת. 
דהיינו, אדם שרגיל לסעוד את ליבו בצורה טובה שלוש פעמים ביום, מתקשה לוותר על הכל,...

להסיר מכשול-ולהזהיר גדולים על הקטנים.
בהר מירון הרסו הרשויות את גשר הכהנים שנבנה לפני כעשור 
בשליחות כל גדו י זצוק ל ויבדלחט א לאחר שנתגלו מערות קבורה לרוב בכל ההר
לבל יטמאו הכהנים בעלותם אל עבר סמוך ונראה לציון הרשב י 
יצויין שלמעשה אין שום דרך מותרת לכהנים בכל שטח הר מירון

יש לציין עוד...

לא נשמע לי הגיוני שבמשך שנה שלמה לא אכלו שום ירק (כי הכל נאסר משום 'ספיחין') בשעה שהמשניות מלאות במגוון עצום של סוגי ירקות שאת חלקם אנו אפילו לא מכירים.
(פעם זה לא היה מזיק להם לעבור שנה שלמה בלי ירקות?
וגם לא מוזכר ששביעית היא בחפצא שנה של שבת הארץ לכם לא לאכלה ...)

אך אולי גזירת ספיחין נגזרה...

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים (כ ה כ'), וצ ב, תינח פירות וקטניות ותבואה וכד' שאפשר לשומרם. אבל ירקות ואבטיח וכד', אי אפשר לשומרן למשך זמן. וכי בכל שנות השמיטה לא יאכלו ירקות, ואבטיחים וכדו'?
 

או בלשון אחר
מדוע לא אמרי' לנערות לבדוק ולרשום בדיוק תחילתן וסתן, כדי לוודא שאין להן וסת קבוע.

וכי תימא כחידושו הידוע של ר' חיים מבריסק שהסברא שאסור לגנוב וכדו' הוא מפני שכך כתבה התורה , א כ אינו מובן קושיית הגמ' בכ מ למה לי קרא סברא הוא , שהרי ייתכן שהסברא בזה אינה אלא אחר שכך כתב הקב ה בתורה.

ידוע שריבוי ההשתדלות לא מועילה כלום

יש לזה הרבה מקורות, אציין אחד מהם - מ ב סי' א ס ק י ג: ופרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין בהשגחה פרטית וכדכתיב המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר להורות שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה .

ואני שואל: לפי ז צריך להיות (לדוגמא) שאברך שאשתו מורה ואברך שאשתו...