יגאל כתב:זה היה קשה לי גם על אברהם אבינו שהתווכח עם הקב"ה על סדום. וכי הקב"ה לא יודע ש"שופט כל הארץ צריך לעשות משפט???

דוקא ע"ז הדגשתי שלא קשה לי, כי זה דרך תפילה, משא"כ כאן הוא ויכוח כלפי ציווי מעשי.

בהא דמשה לא רצה ללכת לגאול את ישראל נאמרו כמה טעמים בראשונים, ראה רש"י ד, י; רמב"ן ד, יג. אבל אחרי כל זה קשה לי מאד, וכי הקב"ה לא יודע את הטעמים הללו? מה שייך להתווכח עם ה' שאומר לו ללכת. מילא לשאול "מה הפשט?", אבל להתווכח במשך כמה ימים, אינו מובן לי כלל ועיקר. ואינו דומה לתפילה שטוען האדם קדם הקב"ה...

רש"י בסוטה יב, א כותב דחזרה לנערותה כולל אורח כנשים, וברור שזה בכדי שתוכל ללדת (דאל"כ מה טוב בזה). וכן ברמב"ן ויגש (מו, טו) מבואר שהנס היה שילדה את משה בגיל כ"כ מבוגר.

קשה, כיון שיוכבד היתה בת ק"ל שנה ומופקעת לפי דרך הטבע מלהיות בת בנים, למה הוצרך עמרם לגרשה (כמ"ש בסוטה), ומה טוענת מרים שאתה גזרת גם על הנקבות, והרי אין כאן נפק"מ לענין בנים. הרי ילדה את מרים בגיל 124 ואת אהרן בגיל 127 ואין זה מופקע שתלד שוב בגיל 130 בדיוק לפי אותו סדר שהיה עד כעת דהיינו שנתיים הנק...

אכן ישנם תיאורים על חשבון הנפש שנעשה, כדוגמת שאלת החלום של התוסיו"ט ,והתשובה שלא נזהרו בקדושת ביהכ"נ , ו בעקבות כך תקנו תקנות ואף "מי שברך" מיוחד שתיקן התוס' יו"ט למי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בשעת התפילה, מודפס בכמה סידורים. ובהרבה ספרים מציינים את חומרת שיחה בשעת התפילה שבעוונה נחרבו קהילות שלמות...

איך מבינים את מה שבתוך ברכת הזן שכולה שבח והודאה, אנו מכניסים: ואל יחסר לנו, אשר לפי האבודרהם ועוד, הכוונה לבקשה. לכאורה תמוה למה להכניס פתאום בקשה לתוך ברכה שלמה של שבח. ובאמת מצאתי בספר כלי מחזיק ברכה להר"י נג'ארה (יש באוצה"ח) דמה"ט דחה את הפירוש דזהו בקשה. ואולי קשור גם להערה הידועה איך באמצע ההל...

אמרינן בפרק מי שמתו (ברכות כ, ב) דנשים חייבות בתפילה דכיון דרחמי היא מי לא בעו רחמי. ובהגהות רעק"א סי' קו הביא בשם בשמים ראש דנשים פטורות ממוסף כיון שאין לה חלק בקרבן. ויש פוטרין מצד שאין זה רחמי. וצ"ב א"כ למה תפילות שחרית ומנחה של שבת כן חייבות והרי אין שם בקשת רחמים, דהבקשות שיש בקדושת היום אינן ל...

ואני שואל איך אנחנו שעוד הכרנו את קרבנות השואה יכולים לדון בנושא זה באופן קר ואנליטי כל כך עם פלפולים של צער השכינה ושכינתא בגלותא ולקיחת מוסר וחוק בלי טעם ומה עם הרגש האנושי הבסיסי, הלא נושא זה צריך לרתוח ולגעוש בנו האמנם איבדנו את כל הרגשות??? אם היינו באים מתוך סקרנות וחטטנות, הרי שהצדק עמך, אבל...

בתורה מצאנו זכור את אשר עשה לך עמלק. בוודאי יש ענין לזכור מה שעוללו הרוצחים ימ"ש, בעיקר במאורע כה מרכזי בתולדות עמנו כמו השואה. מיותר לומר שהזכרון שלנו אינו בזרי פרחים והדלקת משואות. בהחלט צריך לזכור מה אבדנו, קהילות שנכחדו ומשפחות שלמות מישראל שלא השאירו שריד. כנכד לניצולי שואה מכל הצדדים אני יכול...

לענ"ד אין נראה לתרץ כן, דלא הרי לידת ששה בכרס אחת, כהרי לידת אשה בת 130 (!). לידת ששה בכרס אחת אינו נס גלוי, משא"כ לידת אשה שכזו, ופשוט. לידת ששה בכרס אחד הוא מאורע נדיר מאד מאד, ושכל הנשים תלדנה ששה בכרס אחד אינו בגדר נס? ומה גם לפי השיטה במדרש שהולידו ששים בכרס אחד? החילוק ברור: אכן מבחינה סטטיסט...

דומני שכיום מוגדרים פטריות העובש כ'חי', ולא כ'צומח'. אמנם אף ב'חי' מצאנו קוצר ב'עוקר דבר מגידולו' (ראה טו"ז סו"ס שלו לגבי חיתוך עור אדם, וירושלמי לגבי עוקר עובר ממעי בהמה ועוד), אבל שם מדובר ממקום גידולו שמחובר שם, אולם כאן פטריות העובש אינם 'מחוברות' למצע שלהם, אלא רק גדילות על הלחות שעליהם. לפי ד...

עניין הזכירה בתורה הוא עניין התחברות אל האדם כדי ללמוד את מעשיו ודרכיו, סתם לזכור לשם סיפור בעלמא אין שום עניין ויותר מזה הרי חזקה על המת שישכח מהלב. אבל הלימוד ממעשיו הוא ההתחברות אליו וזה גם נותן לו עילוי נשמה. לא דיברתי על זכירת האנשים שנספו, אלא על זכירת הארוע הזה - לזכור את מה שנעשה לנו. ונחדד...

אבקש עזרה בפענוח קטע במרדכי מו"ק רמז תתצו, והוא מהל' שמחות למהר"ם סי' ס: "...ומשחרב בית המקדש התקינו חכמי ישראל שיהיו החתנים והאבלים הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ואנשי המקום רואין את החתן ושמחים עמו, ורואין את האבל ויושבין אתו לארץ, כדי שיצאו ידי חובתן בגמילות חסדים. עכ"ל המדרש (פרקי דר"א). ואע"...

שאלה שמציקה לי בכל פעם שעוסקים בנושא השואה, וקוראים דברים שכתבו ניצולים, מאד בולט הרצון העז שיזכרו ולא ישכחו מה שנעשה לנו (ראה למשל את החוברות של 'זכור' מאגודת זכור בישראל). גם היו אנשים בתוך הגיהנם שרגע לפני מותם משאלתם האחרונה היתה "תספרו מה שעשו לנו". אין אני שואל על הרגש האנושי, הוא קיים ויש לכב...

לא מצינו שרבותינו שבאותו דור ידונו בחשבון הנפש - על מה עלתה ככה לעם ה' אמנם א"א להקשות על "לא מצינו" בכ"ז אשמח להחכים איך נבנתה לך הרגשה זו.. באמת עיקר שאלתי אינה רק אם עשו או לא עשו חשבון נפש, אלא שלפי ראות עינינו, היו היהודים יראים ושלמים, בודאי רובם ככולם. ומעתה, אם נאמר היינו קוראים בתנ"ך שעל מ...

מצ"ב קונטרס על כל גיטין - הערות מתבקשות [הרבה מהן חדשות], ליבונים וסיכומונים של שיטות הראשונים -והכל בקיצור נמרץ.

מומלץ לדעת: בראש הימני של העמוד יש אופציה: קישורים מהירים, ושם בפנים יש כמה אפשרויות: כגון: הודעות חדשות, או הודעות שלא נקראו. וכך כשנכנסים לפורום יכולים להגיע מיד להודעות החדשות, בלי צורך לשוטט ולחפש. ואם רוצים את ההודעות שנערכה בהם פעילות (הוספת תגובות) לאחרונה - יש להכנס ל"נושאים פעילים". וכן יש ...

לענ"ד אין נראה לתרץ כן, דלא הרי לידת ששה בכרס אחת, כהרי לידת אשה בת 130 (!). לידת ששה בכרס אחת אינו נס גלוי, משא"כ לידת אשה שכזו, ופשוט.

אם מדברים על ניטל, כל הבודק את הטעמים שנאמרו למנהג זה רואה עד כמה הדברים קשים ולא מתיישבים על הלב. ואיך שיהיה נראה שעיקר המנהג שייך בארצות אירופה שחיו בין הנוצרים והיה משמעות לתאריך זה, אבל בארצינו הק' שאין אנו מכירים כלל את הנוצרים ומנהגיהם, ומי מרגיש ויודע כלל חגאותיהם, לא על זה היה המנהג. הגע בעצ...

וזה מביא אותנו לשאלה מה פירוש לנסות את ה', וכי בא לאמת אמונתו?? כן! ובחנוני נא בזאת! בא לאמת אמונתו! לא הבינותי כוונתכם... השאילה לכאורה היא, שהניסוי הוא ע"י שיווכח באמיתות הענין, וא"כ איך שייך לומר לו שאם לא הוכח לו שיאמין, א"כ מה נפק"מ בין לפני הניסוי ובין אחר הניסוי. א"כ מה תשובה יש בזה ש"בה לאמ...

רבינו יונה שער שלישי במצות לא תנסו את ה', כתב דבמעשר דגן מותר לנסות. ואח"כ מביא פסוקים במשלי "כבד את ה' מהונך ומכל תבואתך" ואח"כ אומר "מוסר ה' בני אל תמאס" שאף אם לא באה לו ברכה יידע כי שומרים לו שכרו לעוה"ב. ותמוה דסותר דבריו מיניה וביה, דאם במעשר דגן שפיר דמי לנסות איך יתכן שלא יבא על שכרו, וא"כ נ...

מאד נבוכתי, דהנה מקובלנו שכשבאה צרה על הציבור יש להם לשוב בתשובה וכו'. וכשבאה פורענות כללית, פירוש הדבר שמתקיימים כאן עונשי שמים. והנה במסעי הצלב שנטבחו קהילות רבות, לכאורה לא מצינו שרבותינו שבאותו דור ידונו בחשבון הנפש - על מה עלתה ככה לעם ה', או שיעוררו העם לשוב מעבירות כלשהן. אלא נראה שקיבלו הצרו...

ב, יג. למה תכה רעך. פי' רש"י רשע כמותך. צ"ע האם יש ללמוד מכאן לדינא דאע"פ שרשע יצא מכלל רעך, אבל כלפי רשע אחר שפיר הוי בכלל רעך כמפו' בקרא כאן.

ב, ט. היליכי את הילד וגו'. כתב רש"י: נתנבאה ולא ידעה מה נתנבאה, הי שליכי. צ"ע דבפשטות בת פרעה לא דברה בלה"ק אלא בשפת הארץ ונופלת המשמעות של "היליכי". וצ"ל יסוד בדברי התורה דאמנם בלשון שהיא באמת אמרה אין משמעות כזאת, אבל הרגישה בעצמה נבואה זו ובאופן הנתינה שלו לאמו התבטאה אותה הרגשה, והתורה מכניסה את...

קשה, כיון שיוכבד היתה בת ק"ל שנה ומופקעת לפי דרך הטבע מלהיות בת בנים, למה הוצרך עמרם לגרשה (כמ"ש בסוטה), ומה טוענת מרים שאתה גזרת גם על הנקבות, והרי אין כאן נפק"מ לענין בנים.

שמעתי בשם הגר"א גנחובסקי זצ"ל שמי שהחמיץ זמן ק"ש עליו להוציא חומש ממונו וליסוע מעבר לקו התאריך במקום שעדיין בוקר. ויש שרצו לדון בזה דדלמא כיון שביטל העשה לא מחויב להכניס עצמו למחייב חדש בכדי לתקן. ונראה דאין לדמות לד' הרמב"ם שצ"ל בשכמל"ו כדי שלא יוציא ש"ש לבטלה, דשאני התם דהוי תיקון למפרע. ועוד יש ל...

בשבת קח, א מבואר דלתלוש פטריות שצמחו על דלי הוי קוצר, וביארה הגמ' דכיון שאורחיה בהכי הוי קוצר אע"פ שדומה לעציץ שאינו נקוב.

וכ"כ פוסקים לענין ירוקת שצומחת במקומות שונים.

ולכאורה יש להחשיב עובש כ"צומח" (ולרוב נראה ממש כמו עשבים שצמחו), וא"כ יהיה אסור לגרד עובש שנדבק לפיתה וכדומה.