בענין האכלה לציפורים, מובא במ"ב שיש ענין שלא ליתן לבע"ח מלחם שבירכו עליו! לענין זריקת לחם לפי המבואר במ"ב: עד כזית נראה שאין בעיה מכזית ואילך יש לצרור את הלחם כדי למנוע בזיון. הסתפקתי האם כשזורק בשקית ניילון גדולה שמעורב לחם עם שיירי מאכל נוספים אם זה נקרא בזיון או לא, מאחר שהבזיון המקורי הוא לכאורה...

איך שייך "יותר" מעשר כספים?

למאי נ"מ?

וכך מספר הרב אשר וייס: הדברי חיים היה מקפיד מאוד, שרק הוא יחתוך את הבצל והביצים לשבת, פעם שאלו רב אחד ממקורביו (שלא היה כ"כ חסיד) לטעמו, והסביר לו הד"ח, כי יש כמה חששות איסור בהכנה, בקילוף, בחתיכה לחתיכות - אם יהיו קטנות, ובעירוב הסלט - לישה, לכן שלא יהיה מכשול, מקפיד הוא, שרק הוא עצמו יכין את הסלט...

גחלי אש כתב: ↑

21 יולי 2020, 02:12

שומע כעונה כתב: ↑

20 יולי 2020, 18:47

חידה חדשה:
כיצד יתכן שמברך 'שהכל נהיה בדברו' ואינו אוכל כלום ואין זו ברכה לבטלה

משנה ברורוה רטז יג לגבי בירך שהכל על מיני בשמים.

יפה מאוד, לכך התכונתי.

לא

גחלי אש כתב: ↑

20 יולי 2020, 18:50

מקדש על חמר מדינה בשביל להוציא את חבירו

תשובה יפה, נראה לי שבכה"ג חבירו צריך לשתות.
ישנו אופן בו אף אחד אינו אוכל כלום ואעפ"כ אינה ברכה לבטלה
 

מה טעם יש לחבישת כפפה במרחב הביתי?
והלא ענין הכפפה היא שלא לגעת במקומות שנגעו אחרים וכדו', ומי נוגע במרחב הביתי אם לא הוא?

רבותי, יהודים, בעוונותינו סוגרים בתי כנסיות!! לבכות ולבכות!! לבכות ולבכות על דם אחינו בחו"ל צריך לבכות ועוד איך. כעבי על האדישות שיש כשסוגרים בית כנסת. נכון, אולי יש בזה פיקוח נפש וצריך לסגור בתי כנסת, אך בחיי לא ראיתי יהודי שש ורוקד כשאוכל ביו"כ משום פיקוח נפש, אדרבה ואדרבה, אף שאוכל במצוות ה' בוש...

בדף היומי השבוע למדנו על עוסק במצוה פטור מן המצוה, ובפרשת השבוע מצאנו שנאמר על משה "ויהי בדרך במלון ויבקש המיתו", היינו שמאחר שנתעכב במילת בנו נגזר עליו עונש מיתה, ולכאורה הרי משה היה עוסק במצוה שהלך בהוראת קוב"ה למצרים להציל את עמ"י. (ואת"ל דהוא חונה כעת ויכול למול, הלא קיי"ל בסוכה דשלוחי מצוה פטור...

לעד"נ, כשהגמ' כתבה על כך שהשכינה נמצאת כשיש י', לפני כן אמרה הגמ' שהקב"ה נמצא בבית הכנסת סתם גם בלי עשרה, ויכול להיות שעל זה נאמר שמיד כשבא הקב"ה לביהכ"נ ואינו מוצא י' הרי הוא כועס , כי על על עשרה סתם שיש שכינה ביניהם זה אפי' לא בבית כנסת. סתרת את עצמך מינה וביה - שהרי אם הקב"ה נמצא ביהכ"נ גם בלי ע...

לעד"נ, כשהגמ' כתבה על כך שהשכינה נמצאת כשיש י', לפני כן אמרה הגמ' שהקב"ה נמצא בבית הכנסת סתם גם בלי עשרה, ויכול להיות שעל זה נאמר שמיד כשבא הקב"ה לביהכ"נ ואינו מוצא י' הרי הוא כועס, כי על על עשרה סתם שיש שכינה ביניהם זה אפי' לא בבית כנסת.

לקראת המחזור החדש פתחו ביוזמה חדשה של שני דפים ביום. בקושי מבינים דף אחד ביום ומוסיפים עוד דף הרבה תמהים על זה שלא חשבו ליזום לימוד דף היומי עד לרבי מאיר שפירא. אבל לי התשובה ברורה. דף היומי הוא לימוד שטחי וכמעט שאין תועלת בעצם הלימוד [מלבד ניצול הזמן לעסק התורה] ורק לאחר ירידת הדורות נוצר צורך לתק...

בן המתחטא כתב: ↑

14 נובמבר 2019, 12:44

האם נהרגה בתו בת הארבע בעת חציית כביש וכתב ר' דוד זריצקי מאמר על הורי הילדה?

נראה לי שהיה כתוב ביתד שבתו נהרגה, 
ואם אכן כן, האם מאן דהו יכול להעלות המאמר?
 

לעד"נ דהברכה לישב בסוכה אינה על האכילה כלל ועיקר, אלא על ישיבה בסוכה, אלא שאין ישיבה קבועה בסוכה אלא כשאוכל, [כשאמנם לדעת הגר"א מברך אף כשאינו אוכל] וממילא לא קשה מידי על פסח.

כבר קדם לכך לשון ברכת שים שלום - עלינו ועל כל ישראל כו', ובסידורים המפורשים מבואר שהכונה בעלינו היינו על הקהל שעמו אנו מתפללים ונוסף על כך אנו מתפללים על כל עם ישראל, וההבדל לכאורה שהקהל שכולו מתפלל עכשיו מבקש את הבקשה הזו, וזוהי התפילה שתתקבל בקשתם, ונוסף על כך תפילה על כלל ישראל אף מי שאינו מתפלל ...

מצו"ב קונטרס נפלא שקיבלתי במייל, מפאת חשיבותו ותוכנו המיוחדים אמרתי להעלותו לזיכוי הרבים

הסיפור התפרסם במוסף ש"ק יתד נאמן לפני כמה שבועות בעדות מפי בעל המעשה כולל תמונה של המצבה

מאן דהו כתב: ↑

12 יולי 2019, 01:02

קבר צדיק ולידו מתפללים בלבוש חרדי כנראה בגליל
תאריך: 1930 - 1950 |

תמונה 60 זה לא ר' יוחנן הסנדלר?
עיין כאן תמונה 3 viewtopic.php?f=45&t=6199#p78843
 

איש בנימין כתב: ↑

10 יולי 2019, 13:54

חידה לפרשת בלק:
איזה ביטוי מופיע בפרשתנו ובפרשת וזאת הברכה?
(כמדומני שאינו מופיע עוד פעם בתורה)

תועפות ראם לו - קרני ראם קרניו
 

נבשר כתב: ↑

07 יולי 2019, 22:35

לכאו' ר' מרדכי גרוס אצל הרב שך, מי השלישי?
ר' מרדכי גרוס אצל הרב שך.jpg

השלישי - הגרח"ש קרליץ, מייסד כשרות שארית ישראל ועוד...

הכהן כתב: ↑

02 יולי 2019, 01:36

שומע כעונה כתב: ↑

02 יולי 2019, 01:24

(ויאכלו ביום א' נמצא זמן אכילתו י"א יום)

כלומר במוצאי שבת

אם זה במוצאי שבת זה י' ימים מיום האפי', [כפי מש"כ רש"י, אך יתכן שדעת תוס' דאף בכה"ג נחשב לי"א ימים מכיון שספירת הימים מהאפי' אינה מדיני קדשים שבהם הולך היום אחר הלילה אלא במציאות].
 

זה במנחות כמדו׳ סוף פי"א (תבדוק במסורת הש"ס בערכין, המשנה המקורית היא שם ולא בערכין) תו׳ אומרים ששני הימים ר"ה ובכ"ז בשני מותר לאפות (ואוכלים ביום ראשון?), ואם הבנתי אותך נכון אז כוונתך שרק א׳ יו"ט, אבל לפ"ז בפועל עדיין אסור לאפות כי הרי לנו זה ספק וגם לאכול בשבת עדיין אסור תודה, וביאור התירוץ, מכי...

בשביל דיוק הדבר, רש"י במנחות תי׳ שבקדשים היום הולך אחר הלילה והעתיקו הרע"ב (ועי"ש תו׳ דמיירי שלא באו עדים ובאמת היום הראשון עיקר ובשני אופים חדש) והיכין שם מוסיף שיתנו לכהנים קטנים יש"כ, מדבריך נראה שכונתי היתה לתירוצו של תוס' [אשמח אם כבודו יציין היכן התוס'] והיינו שאם יום ה' הוא ר"ה אזי אפשר לאפו...

הדברים אמת ושמעתי כי כך מבאר הרע"ב במנחות [לא ראיתי בפנים]
אם כי ישנה תשובה נוספת על דרך החידוד ולכך כונתי

מתני' ערכין ח ב - "לחם הפנים אין נאכל פחות מט' ולא יתר על אחד עשר", היינו שמזמן אפייתו עד אכילתו יש את שיעור הזמן הזה, מיום ו' עד שבת שאח"כ הרי שנאכל ביום ט' לאפייתו, ואם חל יו"ט בערב שבת אזי נאכל בי' ימים, ואם חל ראש השנה ביום ה' הרי י"א ימים מיום האפיה עד יום האכילה. ושמעתי לחדד שהרי אם ר"ה ביום ה...

יראתי בפצותי כתב: ↑

30 יוני 2019, 01:48

חצי מחצי תשובה. יעקב יוסף והשבטים זה החצי הראשון, הקל.

מילא יעקב נהג אבילות מפני שחשבו למת, אבל למה השבטים?
ואגב זה רק שליש מחצי...
 

יראתי בפצותי כתב: ↑

30 יוני 2019, 00:36

מי נהג אבלות 22 שנה ומי 21 שנה??

22 שנה, כמדומני שיעקב אבינו נהג אבילות עד שנודע לו שיוסף חי.
 

חלק א׳ ממעל כתב: ↑

18 יוני 2019, 19:49

איזה ניגון משותף לט"ב ולג׳ רגלים?
(חידה ששאל מרן הגר"ח את תלמידו מרן הגרב"ב, זי"ע)

אלי ציון ועריה, בת"ב,
ובג' רגלים - בנה ביתך כבתחילה, שהוא באותו ניגון, וכן ההמשך - והראנו בבנינו כו'.