הדבר ברור כמו שכתב הרב הערשל וכוונתי בבלתי מובן היתה על הרב משה נפתלי שכתב א. לא כי, אלא אף לאחר שלמדנו שעל כל העריות האמורות בפרשה חייבין עליהן בפני עצמן – או מהיקשא דרבי יונה או מיתורא ד'אל אשה' – עדיין היינו אומרים שעל אחותו שהיא אחות אביו ושהיא אחות אמו אינו חייב אלא אחת. ומדוע? אין זה אלא משום ...

מואל אשה לומדים גופים מוחלקים, ומכרת דאחותו לומדים דאחותו הויא שמות מוחלקים, ומהיקש דר"י לומדים כל העריות מאחותו. בלתי מובן. בלתי מובן איך אפשר ללמוד מהיקשא דרבי יונה חילוק שמות, כשאין לך פסוק על אף אחד מהעריות שיש בו חילוק שמות, שאין ההיקש אלא לאחר שלמדנו על אחד מהעריות משהו, ובאים ללמדו על השאר.

גם אני למדתי את הסוגיה כהערשל וכה כתבתי לי בסיכומי והקשתה הגמרא לרבי יצחק שסובר שכרת שיצאה באחותו זה לדונה בכרת ולא במלקות, ולימדה על הכלל כולו שאין מלקות בחייבי כריתות, מאיפה הוא לומד לחלק? ותירצה הגמרא, שלרבי יצחק נלמד חילוק גופין מ"ואל אשה" (בנדת טומאתה לא תקרב) לחלק על כל אשה ואשה. וחילוק שמות ...

זה בלטינית/יוונית עתיקה
https://huji-primo.hosted.exlibrisgroup ... L&offset=0
 

יש עוד הרבה ספרים של אוקלידס הספר שלך נקרא "אופטיקה" ואולי catoptrics . תרגום לעברית אני לא יודע אם יש. חפש באוניברסיטה העברית https://huji-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/search?query=any,contains,%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A1&tab=default_tab&search_scope=default_scope&vid...

אבל הואיל ואתיא לידן נימא בה מילתא, שלגבי שאלה ה' תלוי במחלוקת רש"י ותוס' במתעסק, שלרש"י אה"נ דלא הוי מתעסק בכי האי אלא שוגג, אבל לתוס' כיון שלא ידע שיש בזה צמר ופשתים (דמסתמא מיירי שידע שיש איסור שעטנז אלא שלא ידע שיש בו צמר ופשתים מעורב) א"כ הוי ממש מתעסק דתוס' אשמח מאוד אם תרענן את דעתי בפרטי המ...

ולגבי שאלה ו' יש לומר שלעולם הייתי אומר שהוא מחויב להשיב את האבידה, ואם הבעלים ירצו לשלם לו את טרחתו ולקבל את שלהם (אולי משום אדם רוצה בקב שלו) או שלא לשלם ולא לקבל, זה חשבון שלהם. אבל הוא מחויב מצידו להשתדל להשיב.
קמ"ל והתעלמת שאין חיוב כזה מעיקרא כשהוא עלול להפסיד מבחינה ממונית

אבל הואיל ואתיא לידן נימא בה מילתא, שלגבי שאלה ה' תלוי במחלוקת רש"י ותוס' במתעסק, שלרש"י אה"נ דלא הוי מתעסק בכי האי אלא שוגג, אבל לתוס' כיון שלא ידע שיש בזה צמר ופשתים (דמסתמא מיירי שידע שיש איסור שעטנז אלא שלא ידע שיש בו צמר ופשתים מעורב) א"כ הוי ממש מתעסק דתוס'

יושב אוהלים כתב: ↑

22 ינואר 2020, 17:08

תנא היכא קאי כתב: ↑

22 ינואר 2020, 16:01

בית קטן

תנא -אהיכא קאי תשובה זו??

פליטת קולמוס שאינני מבין את פשרה כעת
 

אלא שמעניין שגם בתורה בסדרת העשרות הראשונה המספרים דבקים, כלומר "עשתי עשר" "שנים עשר", ואילו מהסדרה השניה ואילך המספרים אינם דבקים, כגון "אחד ועשרים" וכו' אע"פ שבצורת הספירה התורנית בשתיהם ספרת היחידות קודמת.

בית קטן

לגבי כל השאלות איך נוצרות מחלוקות בדברים של מסורת מספיק קהילה אחת של עמי ארצות או של כאלה שאינם בקיאים, וכבר יש לך סופרים שמשנים את הסדר, והילדים ממשיכים את ה"מסורת" ואחרי כמה דורות נהיה "פתאום" שני מנהגים בעם ישראל, וגדולי הדור מנסים להכריע ביניהם בראיות. (וכמדומני שיש ריטב"א כזה לגבי "מנצפך צופים ...

למה כ"כ פשוט לך שאי אפשר? אם באמצע פסוק ראשון של ק"ש כיון מעתה ואילך שלא לצאת, אין מתבטל מזה שם ק"ש? הרי אין כאן כונה? אם באמצע פסוק ראשון כיון שלא לצאת הרי עד שהחליט לא לכוון בודאי קרא את שמע, ועבר על איסור שבאמצע שמע לא כיון. וראיה לדבר מכך שהגמרא אומרת (בפ"ד) שמי  שלא כיון בק"ש מחינן ליה, ואם לא...

"בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב" ולמה שלא יפסיק לכל אדם ויחליט שזו לא ק"ש?
ואם תאמר בגלל הברכות א"כ היה צריך לחלק בין קוראה בברכותיה, ועוד שברכות אינן מעכבות
מ"מ זו לא ראיה מכרעת ויש להסתפק כנ"ל לגבי מי שנטל מים אחרונים אי מותר לו לדבר אח"כ ולהחליט שזו לא הנטילה

והטעם יש לבאר שכיון שכיון בתחילת הקריאה על מצוות ק"ש, הרי שמה שקרא עד עכשיו הוי ק"ש, ולא שייך לבטלם למפרע ולומר לא קראתי את שמע, וע"כ אסור להפסיק.

שהרי לא כתוב שאיסור ההפסק הוא רק כשבירך אבל אם לא ברך יכול להפסיק ויחזור ויקרא.
ואמנם יש לדחות, אבל זו הפשטות לענ"ד

מפשטות המשנה (דתחילת פ"ב) נראה שאסור

כבר עבר מספיק זמן  אז אפשר לפתוח את הר"ת
שבחוהו רבנן לדציבי

אני הצבעתי כל חודש עברי, והמכוון היה רק שהמבחן יהיה בתאריך עברי קבוע
אבל אם התנאי הזה מתקיים עדיף באמת כל 30 דף

שמעיה כתב: ↑

21 נובמבר 2019, 15:57

יש תחת ידי (לא עתה) מאמר ארוך מאחד החוקרים הבא להוכיח ש'אגדה' הינו תורת הסוד של חז''ל.

אשמח לקבלו (עקב ויכוח עם מישהו בעניין זה)

ה"ניכר" בא לענות רק למה זה גופא שיש פה איסור לא יחשיב את זה מקומו
דהיינו שהיות וזה לא ניכר במקומו ע"כ זה לא נקרא מקומו של האיסור
על אף שהייתי אומר שאחר שיש כאן איסור הרי זה מקומו

הערשל כתב: ↑

21 ינואר 2020, 00:49

תנא היכא קאי כתב: ↑

21 ינואר 2020, 00:45

אבל אם יש שתי חתיכות כשירות ואחת טריפה ואין זה מקומו של האיסור, אין זה "קבוע" אלא "איקבע איסורא" והיא כן בטילה ברוב.

התם טעמא מפני שאין האיסור ניכר במקומו.

התם טעמא מפני שאין האיסור ניכר במקומו.
 

אבל הרמב"ם כתב שמונה ודלא כתוס' שהורידו את אחות אשתו, אלמא הביא את כל מה שאפשר להביא מהמשנה.

קבוע היינו שהדבר נמצא במקום שהוא מקומו של האיסור (גם כן), ובחתיכה שפירשה הרי שאין היא במקום שהוא מקומו של האיסור משא"כ בתוס' שם מה הדין לפי דבריך אם משכו את רוב החתיכות מהתערובת ואין ידוע מה נמשך, האם נימא דהשתא הנשאר אינו קבוע מפני שאין ידוע אם האיסור כאן. זה לא עניין של ידוע אם האיסור כאן אלא של ...

קבוע היינו שהדבר נמצא במקום שהוא מקומו של האיסור (גם כן), ובחתיכה שפירשה הרי שאין היא במקום שהוא מקומו של האיסור משא"כ בתוס' שם

ויש להעצים הקו' שגם הרמב"ם לא הזכיר בת בת אשתו ונראה שהוא כיוון למצא כמה שיותר ולא שייך לומר בו כי האי לא חשיב וז"ל (שגגות ד' ב') יש בועל בעילה אחת וחייב עליה שמונה חטאות, כיצד יעקב שהיתה לו בת מזלפה ושמה תמנע נשא לבן תמנע והוליד ממנה בת ושמה סרח ואין ללבן בת אלא רחל לבדה נמצאת סרח בת בת יעקב ואחות ...

וזה לשון הרשב"א הכי גריס רש"י ז"ל: פשיטא היכא דנקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשיכרא הוא פתח ובריך אדעתא דשיכרא וסיים בדחמרא יצא וכו', אלא נקיט כסא דשיכרא בידיה וקסבר דחמרא פתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשיכרא מאי וכו'. ופירש הוא ז"ל ובריך אדעתא שאמר בא"י אמ"ה על דעת שיאמר בורא פרי הגפן ולא הספיק לומר ב...

לא ברור לי אמאי פשיטא לגמרא פתח אדעתא דשכרא וסיים בדחמרא יצא דא"נ סיים בדשכרא יצא, טפי מפתח בנהמא וסיים בדתמרי יצא דא"נ סיים בדנהמא יצא. הלא בברייתא כלל לא הוזכר לא זה ולא זה. ומכללא דברייתא, איך שמענו נהמא ותמרי, אם לא ידענו את הסברא של תמרי מיזן זייני. ואם כן ידענו את הסברא, א"כ מאי אהני לן כללא ...

משה נפתלי כתב: ↑

20 ינואר 2020, 22:20

תנא היכא קאי כתב: ↑

20 ינואר 2020, 21:56

ומישהו יוכל לומר לי איפה הרמב"ם?

חדל לך מהתבזות בפומבי!

אולי תגיד לי ממתי מישהו שרוצה לדעת דבר תורה הרי הוא מתבזה? 
ובודאי שאני לא חייב לדעת את כל התורה כולה בע"פ. (לא למדתי כריתות כמה שנים)
ואם אתה יודע איפה הרמב"ם אתה מוזמן להגיד לי במקום להגיב תגובות שאינם לעצם העניין
 

משה נפתלי כתב: ↑

20 ינואר 2020, 22:07

הערשל כתב: ↑

19 ינואר 2020, 23:31

קשה בסיפא וכן אתה מוצא בבת בתה של אשתו דהומ"ל שהיתה גם בתו כגון בא על בת אשתו והוליד בת. 

לָא מַיְרֵי בַּעֲבַד אִסּוּרָא. (תוד"ה הבא)

מ"מ קשה דלימא כגון שהיתה בת בתו ובת בת אשתו?