חיים כץ כתב: ↑

17 ינואר 2021, 18:37

רצית לדעת מקור למושג :
שאדם טובל במקווה ומכוין לשם קדושה ותוספת טהרה עבור אחר 
האם יש מקור קדום למושג כזה ???

ראיתי שהאדמו"ר מפאפא הקודם מביא מנהג זה שכך נהגו אצל חסידים לא זוכר מדויק איפה הוא מביא את זה אבל מצאתי את זה ע"י חיפוש באוצר החכמה תנסה לעשות חיפוש על ענין זה אולי תמצא את זה       
 

המצב לא מספיק גרוע? זה באמת ענין שחשוב לעורר אותו ומסופר שבמלחמת העולם השניה אמר האמרי אמת שאם בפולין היו עושים עצרות תפלה כמו שעשו כאן בארץ לא היה ניהיה חורבן קשה כ"כ על כל יהדות פולין וכן האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל הרה"ק ר' אהרון ראטה שהיה סמוך למלחמה בהונגריה וניסה לארגן שם עצרת המונים שכל יהודי...

ראיתי את מה שכתב יעקב שלם ויפה מאד ונכון אבל עדיין זה נראה שעל פי פשט פשוט אנו מודים להשם על עצם זה שיצאנו ממצרים מבית עבדים מהשעבוד וכו' כך זה נראה בפשטות הארכתי בהודעה לעיל, אבל אולי לא מספיק. מי שחושב שההודאה היא רק על ההוצאה, לא הבין בכלל מה היה כאן! ובאופן כללי על גלות וגאולה הבאתי את לשון המה...

השאלה על אלא שמחמירים בפסח ועושים דוד מערב פסח ולא סומכים על התירוצים מה יעשו עם החשש הנ"ל
[/quote]
ההערה היא אכן הערה אבל עדיין יש ענין מיוחד להחמיר בפסח יותר ממה שמחמירים בכל השנה וזה בהרבה דברים בפסח שאפשר לשאול מדוע כ"כ מחמירים דווקא בפסח ולא מחמירים בכל השנה

(לוח היום יום – יד שבט - מתורגם מיידיש) האם זה גם שהאדם יישן? בלי שום בקיאות בענין שאתה שואל אבל זה כן נראה שמה שהוא אומר " כפי שרואים במוחש " לא נראה שבמוחש רואים כך אצל אדם יושן   גם לא אצל ער. לא נראה לי כמו שאתה כותב אולי אתה לא מרגיש את זה אני בכל אופן מרגיש את זה הרבה פעמים ושמעתי הרבה פעמים ...

ישראלמאיר כתב: ↑

20 ינואר 2021, 03:07

תיקו כתב: ↑

20 ינואר 2021, 03:00

נראה לי שזה דבר פשוט והרגשה מפורסמת

יש מקור? במדע זה לא מוכר.

איני מתמצא במדע, רק כתבתי הרגשה שפשוטה אצלי כל השנים  

בגמ' מובא שקטורת ונרות היום בסדר אחר תמיד של בין הערבים מדוע באביי הוה מסדר סדר המערכה הסדר נגמר בתמיד של בין הערבים עליה השלם כל הקרבנות כולם ולא ממשיך ומסיים את סדר היום בקטורת ונרות שנערכו אחר כך [ לא למדתי את הגמ' שם יכול להיות שזה מפורש ואדרבא מי שיכול להביא ידיעה בענין ] 

תודה רבה על המראה מקום הנפלא יישר כחך,
ולגופו של ענין עפי"ז מיושב באמת מדוע דווקא הבכורים הם שנקנו במכת בכורות אלא שעדיין צ"ע מדוע כל ישראל היה עליהם צווי של אל יצא איש מפתח ביתו עד בוקר והרי הסכנה לא היה אלא על הבכורים

מנצפך כתב: ↑

24 ינואר 2021, 20:50

אולי כי אם הבכורים יצאו אז הגדול שבבית יתפס, כמו אצל המצרים.

רעיון יפה מאד ממש מיוחד 

מנצפך כתב: ↑

24 ינואר 2021, 20:50

אולי כי אם הבכורים יצאו אז הגדול שבבית יתפס, כמו אצל המצרים.
וראה עוד כאן אות קס"ח, וכאן בקטע שעובר לעמוד הבא.

אבל עדיין צ"ע שאם כן באופן שהיה מציאות של גדול בבית אצל ישראל במצרים לכאורה גם הוא היה צריך להתקדש בקדושת בכור אלא אם תאמר שלא היה מציאות כזה

מנצפך כתב: ↑

24 ינואר 2021, 20:50

אולי כי אם הבכורים יצאו אז הגדול שבבית יתפס, כמו אצל המצרים.
וראה עוד כאן אות קס"ח, וכאן בקטע שעובר לעמוד הבא.

בנוסף למה שתרצת אתה - יש גם תירוץ בקובץ בית אהרן וישראל ששלחת לשם שאז כל ישראל נקראו בכורים [ זה ממש יפה איך שאתה מוצא מראי מקומות כל כך מדויקים זה פותח את כל הענין בצורה אחרת ]

אבר כיונה כתב: ↑

28 ינואר 2021, 13:54

שבת הגדול - י"א ע"ש ההפטרה ("לפני בוא יום ה' הגדול")

שבת הגדול אפי' אם זה לא בגלל ההפטרה זה וודאי שזה לא נקרא גדול בגלל הקריאה שקוראים בשבת הגדול אלא או בגלל ההפטרה או בגלל הנס שהיה בשבת, וכבר מקשים מדוע תולים את זה בשבת ולא בי' ניסן

שבת שובה - ע"ש ההפטרה "שובה ישראל" שבת חזון - ע"ש ההפטרה שבת נחמו - ע"ש ההפטרה שבת הגדול - י"א ע"ש ההפטרה ("לפני בוא יום ה' הגדול") ג"כ יש לחלק שזה נכון שכל הדוגמאות האלו השבת נקרא על שם ההפטרה אבל עדיין זה גם שייך לזמן ובחרו לקרוא לשבת שיש באותו זמן על שם ההפטרה כי שבת שובה זה הרי עשרת ימי תשובה ו...

יש לשים לב ממה זה נובע כי יש הרבה מאד פעמים שהחוסר בהירות וכל ההרגשות שתיארת נובעים מלחץ כשיש לחץ לא משנה ממה או שלחוצים שאני לא יבין עד הסוף או שלחוצים שאני לא יזכור או שלחוצים להספיק הרבה להיות עם ההספק בישיבה בכולל ולפעמים מתרכזים כל הלחצים ביחד וכדו' וכדו' זה גורם שכבר כמעט לא שייך לתפוס את הסוג...

יהיה טוב כתב: ↑

01 פברואר 2021, 02:18

וכדוגמה, יש הרבה מעשיות על צדיקים שהיו צריכים להעביר את הקבר שלהם ומצאו אןתם שלמים, כאילו אך עתה הסתלקו מן העולם.
ומאידך, יודעים אנו על צדיקים וקדושים שהבשר נתאכל לגמרי.

יש זוה"ק איני יודע היכן שאומר שיש בענין זה שתי בחינות של צדיקים יש שנשארים שלמים ויש שלא

כיון שהתחיל במצוה, אולי יכתוב כאן כיצד ניתן לפתור את הלחץ הזה שבלעדיו ניתן להתקדם כ"כ ראשית כל אשריך שאתה ככה מחפש ומשתוקק להתעלות כל טיפה וטיפה שעושים בשביל להתעלות הרי זה עומד לזכות בשבילך וודאי לבסוף תראה מזה דברים גדולים בעזרת ה' ולגופו של ענין באמת זה ענין מורכב כי הלחץ יש לו כ"כ הרבה פרטים שג...

חייל של הרבי כתב: ↑

04 פברואר 2021, 00:17

דווקא ביין - ראה גיליוני הש"ס מגילה ז:

כנראה כוונתך לגליוני הש"ס שמביא את הרש"י וכו' שדעתם כך שצריך דווקא יין, כי הוא עצמו אינו מבין מדוע צריך יין דווקא ומשמע שדעתו שאין צריך יין דווקא אלא יוצאים ידי חובה גם בשאר משקים המשכרים

שלם ה' פעלך, ותהי משכרותך שלימה מן השמים אלף פעמים!! יש המון צדק בדברים שכתבת. אכן להיות בתוצאה, אם של התמדה או ידיעה או כל השג אחר. ובזה ביארת יפה מדוע דווקא חיפוש התוצאה גורם ללחץ וכו'. אבל לכאורה המניע ללמוד הוא רק השג כל שהוא, ואינני מדבר על השג של כבוד וכדו', אלא אתגר כל שהוא, אדם מתיישב ללמוד...

יאיר כתב: ↑

08 פברואר 2021, 02:53

גם פה

יישר כחכם האם גם השיעורים באידיש יעלו

יט) תא חזי, אברהם אתקריב לגביה, ותיאובתיה דיליה הוה כל יומוי בהאי, ולא אתקריב אברהם ביומא חדא, או בזמנא חדא, אלא עובדוי קריבו ליה בכל יומוי, מדרגא לדרגא, עד דאסתלק בדרגוי. קכ) כד הוה סיב, ועאל בדרגין עילאין כדקא חזי, דכתיב ואברהם זקן, וכדין בא בימים, באינון יומין עלאין, באינון יומין ידיעאן ברזא דמה...

ואם כך- איך קרה שדווקא תנועה חדשנית זו "ננעלה" על דרכה ומנהגיה הרבה יותר מצורות חיים יהודיות אחרות? אין בנאמר לעיל שום הבעת עמדה על עצם החידושים לחיוב או לשלילה, אלא רק עניין בנקודה הספציפית הזו של הסתירה לכאורה בין שתי ההתנהלויות. אכפול בבקשה מעין הפתיחה- אנא- ענייני בלבד. יישר כח! החסידות תמיד הי...

תלמיד נאמן כתב: ↑

11 פברואר 2021, 19:51

תיקו כתב: ↑

11 פברואר 2021, 18:24

[
בשו"ת דברי חיים ובעוד הרבה מקומות מובא שהטעם ששינו את הנוסח לנוסח אריז"ל כי נוסח האריז"ל הוא נוסח שכולל את כל הי"ב שערי התפלה וכדו' הסברים הדומים לזה




אודה לך אם תביא מראי מקומות בדברי-חיים ובעוד ספרים

מה שיש לי כרגע זה שו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' ח' 
שו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' יא 
 

אבל כמטרה "לחפש" לצרוח טאטע ? ? מאיזה מקום ביהדות הוצאת שצריך לצרוח טאטע ? ? לא ראיתי את כל האשכול רק הצצתי וראיתי את ההודעה הזאת ציינתי בנוגע לענין את הפסוקים קולי אל אלוקים ואצעקה [ עז ב' ] קולי אל ה' אזעק [ תהלים קמב ב ] זעקתי אליך ה' [ קמב ו ] נחר גרוני [ סט ד ] וכן על זה הדרך יש עוד פסוקים ויע...

קולי אל אלוקים ואצעקה [ עז ב' ] קולי אל ה' אזעק [ תהלים קמב ב ] זעקתי אליך ה' [ קמב ו ] נחר גרוני [ סט ד ] מן הראוי להוסיף את דברי המפרשים על הפסוקים המבארים שהפסוקים מדברים מצעקה מהלב מרוב צער קולי אל אלוקים ואצעקה - ספורונו וז"ל מעוצר רעה ויגון ובענין הצעקה כפשוטו מרוב הצער הנה המפרשים  נחר גרוני...

בת עין כתב: ↑

15 פברואר 2021, 11:51

יש גם את הפירוש 'סיעתא דשמיא', שמבאר היטב,
אך הוא מאריך מאד.

גם אני מצטרף להמליץ על פירוש סייעתא דשמיא זה פירוש מיוחד ויסודי ביותר בבהירות נפלאה

כדברים האלה כתב אחד משלומי אמוני ישראל, חס וחלילה הס מהלזכיר הרי הוא מפורש אומר שדברי חז"ל הם על דרך הדרש ולא כמו להבדיל אלפי פעמים אותו אפיקורס שאומר על חז"ל שהם ח"ו טועים ואיך אפשר להצמיד לדברי הקדוש אברנבאל שאומר שדברי חז"ל הם על דרך הדרש דברי כפירה וליצנות מחז"ל ? ? ? אני חושב שיהיה חכם שתמחוק ...

במקור זה לבוש של התושבים המוסלמים [- איני יודע אם דווקא מוסלמים] באימפריה העות'מאנית זה ממש לא נכון הלבוש הוא לבוש ירושלמי יותר נכון לבוש ארץ ישראל כי גם בצפת וטבריה הלכו עם הלבוש הזה נכון שסגנון הבד הוא בד ערבי אבל מה הקשר הגזרה היא גזרה יהודית בצורה מסוימת ומדוקדקת ובכל אזור בעולם שבו גרו יהודם ס...

וז"ל התוס' וי"ל בשחר יש שם אחר תפלת שחרית  עכ"ל וצ"ב ומדוע א"א לקרוא לתפלת המנחה ג"כ בשם תפלת בין הערבים כמו שכתוב ואת הכבש השני תעשה בין הערבים דהיינו מה מיוחד בשם תפלת שחרית שדווקא שחרית אפשר לקרוא לתפלת שחרית יותר משם תפלת בין הערבים  ותו בכל אופן צ"ב מדוע התפלה נקרא על שם המנחה ולא על שם עקר הקר...

בשלמא כתב: ↑

13 מרץ 2021, 21:41

דעת החת"ס שעצם ידיעת המספר הכולל הוא האיסור

בחתם סופר מתיר למעשה למנות משום שסומכים ע"ז שהמנין אינו מדויק במאה אחוז וא"כ למשל כאן בפורום שהם כותבים שהמספר הוא לפי השלושים דקות האחרונות הרי זה לא מדויק שהרגע זה המספר המדויק והרי זה מותר

לבי במערב כתב: ↑

13 מרץ 2021, 20:48

יש כו"כ.

מה עוד יש חוץ מאייועלט